המלצה: המפקח על הבנקים יפקח על חברות האשראי

דו"ח ועדה בין-משרדית בראשות זליכה ממליץ לעודד כניסת גורמים פיננסיים חדשים לענף כרטיסי האשראי, מקומיים וזרים, שעשויה להפחית עלויות לבתי העסק ולצרכנים ולייעל את פעילות הגורמים השונים בשוק

ועדה בין-משרדית בראשות החשב הכללי ירון זליכה שבדקה את כשלי השוק בענף כרטיסי האשראי ממליצה להסמיך את המפקח על הבנקים בבנק ישראל להיות הגורם המפקח על חברות האשראי והגופים הפיננסיים הנלווים אליהם לשם הגברת התחרות בשוק והוזלת מחיר הקנייה באשראי.

 

דו"ח הוועדה, שהוגש אתמול ללשכת שר האוצר, קובע כי מתכונת הפעילות הקיימת בשוק מבטיחה רווחים "על נורמליים" לחברות כרטיסי האשראי ולבנקים על חשבון הצרכנים.

 

המפקח על הבנקים אמור לחייב סליקה הדדית בין החברות הפעילות בשוק וגם לבין כל חברה חדשה שתיכנס לשוק, במטרה לעודד כניסת שחקנים חדשים. סמכותו תכלול גם את הפיקוח על גובה העמלה הצולבת שמשלמים העסקים הקשורים בחברות, אשר מגולמת במחירי המוצרים והשירותים שנגבים מהצרכן.

 

כמה מכותבים נמחקו

דו"ח הוועדה שפורסם באתר החשב הכללי באינטרנט חושף פן מביך במסכת היחסים הרעועה בין החשב הכללי לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל. מכתבו של זליכה לשר אברהם הירשזון מופיע בפתח הדו"ח במתכונת חריגה וחסרת תקדים: על שורות התוכן המודפס באדום משורטטים קווים אשר מוחקים אותו להלכה אך מבלי להסתיר את האמור בהן. כמו כן "נמחקו" המכותבים הנוספים של הדו"ח - נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, המפקח על הבנקים רוני חזקיה, והממונה על שוק ההון והביטוח באוצר ידין ענתבי. לשכת שר האוצר התבקשה להגיב על הדו"ח וצורת הגשתו אך טרם השיבה.

 

יצוין, כי לאחר הפרסום ב-ynet, פרסמה לשכת החשב באתר האינטרנט את המכתב במלואו.

 

המכתב מציין כי הוועדה הוקמה ב-7.8.2005 בידי שר האוצר דאז בנימין נתניהו (תוך ציון התואר "ראש הממשלה לשעבר") במטרה לבדוק את סוגיית כשלי השוק במערך סליקת העסקאות. זאת בהנחת יסוד אשר הוכחה בעבודת הוועדה לפיה הכשלים הקיימים אכן מייקרים את מחירי המוצרים והשירותים בשוק וחוסמים את התפתחות האשראי החוץ- בנקאי הקמעונאי, מה שפוגע בצריכה הפרטית, ובצמיחת המשק.

 

תחת זליכה מנתה הוועדה את שרית דנה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; אבי גבאי, סגן בכיר לחשב הכללי; דודו זקן מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל; ומוטי שחר מהלשכה המשפטית במשרד האוצר.

 

החברות יוכלו לסלוק את כל סוגי הכרטיסים

הוועדה ממליצה כי כל אחת מחברות כרטיסי האשראי תוכל לסלוק את כל סוגי הכרטיסים, מה שיאפשר לכל בית עסק להתקשר בהסכם עם סולק אחד בלבד (שהוא המוסד הפיננסי באמצעותו מקבל העסק את התשלום). כתוצאה מכך סבורה הוועדה, צפויה להתפתח תחרות בקרב חברות כרטיסי האשראי על סליקת בתי העסק, והעמלות שנגבות מהם עשויות לרדת. שכלול נוסף שעשוי לעודד את התחרות – יחייב כל חברת כרטיסי האשראי לאפשר לבנקים אחרים לסלוק את הכרטיסים שלה, כך שהתקשרות בית העסק עם הסולק הזול ביותר תביא לתחרות בקרב הבנקים על כיסם של בעלי העסקים.

 

הוועדה חושפת את מנגנון העמלות המשפיע על רמת המחירים לצרכן. הוא כולל את "עמלת בית העסק" שהבנק גובה עבור שירותי הסליקה, כשהבנק מצדו משלם לחברה המנפיקה את כרטיסי האשראי "עמלה צולבת", שמורכבת מעמלת הסליקה ומעמלת המנפיק. הוועדה מצאה כי העמלה הצולבת לא נקבעת בתנאי תחרות אלא בהסכם בין מתחרים. לפיכך היא מזהירה ש"קיים חשש כי תיקבע עמלה מופרזת". והסכנה – "מכיוון שהעמלה מהווה בפועל 'מחיר רצפה' לעמלת הסליקה, היא בעלת השפעה ישירה על היקף ההכנסות בשוק הסליקה ועל הרווחיות של שוק ההנפקה" (כלומר רווחי הבנקים וחברות האשראי).

 

הוועדה מדגישה את הסכנה הזאת: "קביעת עמלה גבוהה מהמוצדק, במסגרת הסדר בין מתחרים, עלולה לגרום לתופעות שליליות, ובכלל זה רווחים על נורמליים לחברות האשראי, צריכת יתר על כרטיסי אשראי וסבסוד צולב של אמצעי התשלום". כשל שוק זה מצדיק בעיני הוועדה את הסמכת המפקח על הבנקים לפקח על העמלה הצולבת.

 

המלצה נוספת נועדה למנוע בעד חברות כרטיסי האשראי, "התערבות גסה בשוק ניכיון שוברי כרטיסי האשראי ויצירת אבחנה לא סבירה או לא עניינית בין סוגי עסקאות או סוגי לקוחות". הפתרון המוצע: לחייב כל בנק לאפשר את ניכיון השוברים באמצעות כל חברת ניכיון, מה שיאפשר את פעילות החברות הללו ללא פגיעה בהיצע של השוק הזה.

 

"לעודד כניסת גורמים פיננסיים חדשים"

הדו"ח ממליץ לעודד כניסת גורמים פיננסיים חדשים לענף כרטיסי האשראי, מקומיים וזרים (כולל גורמים חדשים לשוק הניכיון), שעשויה להפחית עלויות לבתי העסק ולצרכנים ולייעל את פעילות הגורמים השונים בשוק. הוועדה מציינת כי בעשרות ישיבותיה הופיעו לפניה יזמים שונים שהביעו נכונות להיכנס לענף כמנפיקים של כרטיסי אשראי, אם תיקוני חקיקה בכיוון זה יקרמו עור וגידים. זאת בהמשך לרפורמה בשוק ההון ולמגמה הכללית במשק של הרחבת צד ההיצע במתן שירותים פיננסיים.

 

הדו"ח מנתח את מאפייני ענף כרטיסי האשראי הגורמים לכשלי השוק אשר נובעים דווקא מיתרונות המתכונת הקיימת המתנהלת בתוך "כלכלת רשת", של כל אחת מהחברות. היתרונות למגזר העסקי נובעים מהתפוצה הגבוהה של הכרטיסים, והיתרונות לרשת מצד הצרכנים נובעים משיעור כיבוד גבוה של הכרטיס. כלומר, ככל שגדל מספר מחזיקי הכרטיס כך גדלה התועלת של בתי העסק מכיבודו, וככל שגדל מספר בתי העסק המכבדים כרטיס מסוים, כך גדלה התועלת מהחזקת הכרטיס.

 

אבל אליה וקוץ בה. מצב זה יוצר בעיני הוועדה "מעגל קסמים" שבולם את התחרות ופוגע בכיס של הצרכן: בתי עסק אינם מעונינים לכבד כרטיסי אשראי לא נפוצים, ומנפיקים מתקשים להפיץ כרטיסים שאינם מכובדים. הקמת רשת כרטיסי אשראי כרוכה בהיערכות מיוחדת להפצת כרטיסים ולגיוס בתי עסק שיכבדו אותם, דבר הדורש השקעות רבות, בעיקר מצד החברה המנפיקה. "העלות הגבוהה של הקמת רשת יוצרת חסמי כניסה גבוהים לתחום ההנפקה ועשויה לשמש כמגן לרווחיות הגבוהה בתחום זה". נאמר בדו"ח.