התאמת אתרים לכל הגולשים: אפשר לשפר את המצב

למה חשוב להתאים את האתרים לגולשים ולא לדפדפנים, ומה אפשר לעשות לשיפור המצב בתחום ההכשרה, התעסוקה והממשל. כתבה שנייה

לכתבה הראשונה: למה חשוב להתאים אתרים לכל הדפדפנים

 

דיברנו עד עכשיו על התאמת אתרי אינטרנט לתקנים ולדפדפנים, וזו לדעתי, טעות וחלק מהבעיה. את אתרי האינטרנט יש להתאים לגולשים ולא לדפדפנים.

 

סיפור קצר מהחיים: במסגרת עבודתי כמפתח אתרים באחת החברות, עבדתי על אתר חדש לאחת מחברות המזון הגדולות בארץ. את האתר עיצבה אחת המעצבות המוכשרות ביותר בתחום, והושקעו בו עשרות אלפי שקלים. האתר היה מעוצב למשעי והמעצבת דקדקה והקפידה על העיצוב עד רמת הפיקסל והגופן (פונט) של הטקסטים באתר. מכיוון שהגופן לא היה גופן מערכת כמו אריאל, תהומה או דיוויד, הוחלט לבנות את כל האתר מקבצים גרפיים על מנת לשמור על העיצוב.

 

האתר עלה לאוויר בצורה זו וזכה לתשבחות רבות מהלקוח, קיבלנו גם מחמאות מכמה גולשים וכולם היו שמחים מהתוצאה ומכך שנפטרנו מהאתר הישן והמכוער.

 

בגלל שהאתר היה מורכב מאוסף של קבצים גרפיים חנוטים בתוך טבלאות קשיחות, יצא לנו מבלי שהתכוונו גם אתר שנראה אותו הדבר גם באקספלורר וגם בנטסקייפ. לא טרחתי לבדוק באותו זמן, אבל יכול להיות שהוא אפילו היה עומד בתקן HTML של W3C.

 

מכתב תלונה על האתר החדש שקיבלנו באימייל כמה ימים לאחר השקת האתר "הפיל לי את האסימון" בכל מה שקשור לתקנים, נגישות ושימושיות.

 

גימלאי מצפון הארץ, מדריך בקורס אינטרנט לבני גילו, כתב לנו שאנחנו בטח מאד גאים בעצמנו על האתר היפה שבנינו, אך מבחינתו ומבחינת חבריו וחניכיו האתר אינו שווה כלום כי הם לא יכולים להגדיל את הטקסט. פשוט כך!

 

באתר הקודם, (המכוער, הלא תקני והלא מותאם) היה אפשר להגדיל את הטקסט, ובאתר הזה (היפה, התקני והמותאם) אי אפשר להגדיל את הטקסט ולכן האתר לא שווה כלום עבור אותו גולש. בין השורות יכולתי לשמוע את הזעקה: "אל תשליכני לעת זיקנה".

 

האמת, הוא צדק. בשבילי המכתב הזה היה נקודת המפנה. הרגשתי שקיבלתי מעין סטירת לחי. עד אותו רגע לא הקדשתי תשומת לב כלל לפלח זה באוכלוסיית הגולשים. עבדנו על אתרים של החברות הגדולות במשק הזוכים למאות ואלפי מבקרים מדי יום ומעולם לא התייחסנו לבעלי המוגבלויות השונות, הפרמטר היחיד היה ליצור אתר כמה שיותר "מגניב", מעוצב ואם אפשר שיהיה גם "פלאשי".

 

אתרים איכותיים

כמו בכל תחום שהוגדרו בו תקנים (מחייבים או לא), יצרו התקנים רף גבוה של איכות יותר מכפי שהיה מקובל בעבר. אני מתכוון לאיכות מבנה ללא קשר לתוכן:

 

• שמישות - כל מה שקשור לנושא השימוש באתר על ידי המשתמש, ממשק המשתמש, ובשפה המקצועית: אינטראקציית אדם-מחשב והנדסת גורמי אנוש.(על ההבדל בין שמישות לשימושיות: אתר שמיש הוא אתר שניתן להשתמש בו, אתר שימושי הוא אתר שיש סיבה להשתמש בו. עוד ביאורים אצל אמיר דותן)
  
  
• תקניות - בדיקת תקינות הקוד מול התקנים העולמיים שהגדיר ה-W3C.
  
  
• נגישות - אפשרות השימוש באתר גם לבעלי מוגבלויות עם או בלי אמצעי עזר.
  
  
• התאמה לדפדפנים - האפשרות להשתמש באתר מאמצעות כל סוגי הדפדפנים. אני נוהג להוסיף הסתייגות: מדובר בגירסאות האחרונות של 4-5 הדפדפנים הנפוצים. אי אפשר להתאים אתר סטנדרטי שאינו טקסטואלי בלבד לכל הדפדפנים. בשאר הדפדפנים יש לדאוג שהאתר לפחות יהיה שמיש.

 

מהסיפור שהבאתי קודם אפשר ללמוד שאתר יכול להיות תקני ומותאם לדפדפנים אך לא שמיש ולא נגיש.

 

הגישה הנכונה לבניית אתר צריכה להיות בסדר הבא: שימושיות, עמידה בתקנים, נגישות, התאמה לדפדפנים ואני מסביר:

 

• שמישות - קודם כל האתר צריך להיות שמיש, כלומר - ברור ונוח למשתמש, קל לניווט ולתפעול ומאורגן בצורה הגיונית. השמישות צריכה לבוא לידי ביטוי בשני מישורים: בעיצוב ובתכנות.
  
  
• תקניות - כתיבת קוד האתר לפי התקן העולמי כפי שהוגדר ע"י W3C. שילוב של תקניות עם שמישות הוא כבר יותר מחצי הדרך לשלב הבא:
  
  
• נגישות - בהתאם למורכבות האתר ולרמת הנגישות הנדרשת יתכן כי לא ידרשו פעולות נוספות בכדי לעמוד בסעיף זה או שתידרש תמיכה בכמה מאפיינים בודדים נוספים.
  
  
• התאמה לדפדפנים - אם מקפידים על כל השלבים הקודמים רוב הסיכויים כי מלבד בדיקה, לא ידרשו פעולות נוספות על מנת שהאתר יראה ויפעל בצורה זהה בכל הדפדפנים (בהסתייגות לעיל).

 

"טיפול שורש" לשיפור המצב

על מנת לקדם את הנושא יש לפעול בשלושה מישורים - ההכשרה, התעסוקה והממשל.

 

1. ההכשרה
   
   פיתוח תכנית לימודים מחייבת לכל האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות המכשירות אנשי אינטרנט ותוכנה. במסגרת זו יש להכליל גם את המכללות הפרטיות המעבירות קורסים של משרד העבודה. על תכנית לימודים לכלול את נושא השמישות, הנגישות, העמידה בתקנים וההתאמה לתוכנות גלישה שונות.
   
   במהלך ההכשרה ובמבחן המסכם נושא הנגישות, התקניות וההתאמה יהווה תנאי מעבר.
   
   לעומדים בהצלחה בדרישות תינתן תעודת הסמכה מקצועית של משרד התמ"ת, בדומה לבעלי מקצוע אחרים.
   
   יש להגדיר כמה דרגות הסמכה לפי התחומים: עיצוב, בנייה ותכנות אתרי אינטרנט.
   
   צעד זה יוציא לשוק התעסוקה בכל שנה מאות בעלי מקצוע המוכשרים בהתאמת אתרי אינטרנט לתוכנות גלישה ובהקמת אתרים איכותיים בכלל.
   
   
2.  התעסוקה
   
   תעודת ההסמכה תהווה תנאי הכרחי לעבודה במשרות ממשלתיות ו/או בחברות ממשלתיות באחד מהתפקידים הקשורים לעיצוב/בניית/תכנות אתרי אינטרנט.
   
   חברות פרטיות המעוניינות לבצע פרוייקטים עבור מדינת ישראל ידרשו להמציא תעודות הסמכה עבור עובדיהן כחלק מתנאי כל מכרז ויתחייבו לספק אתרים העומדים בתקנים.
   
   צעד זה יצור מודעות וביקוש לבעלי תעודת הסמכה מקצועית וישפיע על שוק התעסוקה.
   
   
3.  הממשלה
   
   החזון הוא כי פרויקט "ממשל זמין", הצעות חוק שונות שהוצעו והחלטות תומכות שהתקבלו בוועדות הכנסת יובילו בסופו של דבר למצב בו כל אתרי המדינה והשירות לציבור יהיו תקניים, נגישים ומותאמים לדפדפנים שונים.
   
   מהלך זה יתן דוגמה ויהווה סטנדרט לאתרים איכותיים.

 

סיכום

שילוב של מתן דוגמה על ידי התאמת כל אתרי המדינה לדפדפנים ולתקנים והפיכתם למודול לחיקוי עם הביקוש וההיצע שייצרו ההכשרה והתעסוקה יביא למצב בו יוקמו בארץ אתרים נגישים, תקניים והמותאמים לדפדפנים שונים ולאזרח הפשוט יהיה את החופש לבחור באיזה דפדפן / מערכת הפעלה ברצונו להשתמש.

 

ייתכן כי תהליך זה יארך מספר שנים אך הוא מציע "טיפול שורש" ותיקון העיוות שנוצר לדורות ולא רק "פלסטר מקומי". כחלק מהתהליך (שכבר החל) אחוז המשתמשים בדפדפנים שונים יעלה וגם בעלי האתרים הפרטיים והמסחריים שעדיין מתעלמים מאחוז הולך וגדל של לקוחות לא יוכלו להתעלם ויעמידו את אתריהם ברמת איכות דומה, ובא לדפדפן גואל.

 

צחי הררי הוא יועץ, מרצה ומפתח אתרים תקניים ונגישים