כל הזיהומים שמחכים לכם בבתיה"ח - כך תמנעו מהם

מקרי ההדבקה בקלבסיאלה ובחיידקים עמידים אחרים הם דווקא נדירים יחסית. במהלך האשפוז, החולים חשופים למיליוני חיידקים ונגיפים אחרים, שכיחים הרבה יותר, שנמצאים בכל פינה במקום שאמור להוציא אותם בריאים. על הסכנות האורבות במסדרונות בתי החולים והדרכים, הלגמרי פשוטות, להימנע או להפחית הדבקה

אתם ממהרים לבית החולים? כדאי לחשוב פעמיים: מחקר שערך משרד הבריאות מגלה ש-48 אחוז מאיתנו נדבקים בזיהומים דווקא בבית החולים. איך זה קורה? אחיות שלא נוטלות ידיים בין חולה לחולה, אשפוזים במסדרון, אי חיטוי מכשירים ויש עוד לא מעט סיבות וגורמים בשטח. הקלבסיאלה, שבתוך פחות משבוע נכנסה לז'רגון השיחה בכל סלון, הייתה רק נדבך נוסף בשרשרת הזיהומים הזו, שאפשר למנוע או לפחות להפחית במידה רבה מאוד.

 

מיליוני חיידקים ונגיפים, חלקם אלימים ביותר, מסתובבים בכל פינה בבתי החולים ומאיימים על חלק לא מבוטל מהמאושפזים. אותם חיידקים הנישאים על גופנו וחיים באידיליה עם האדם, הופכים את עורם בבית החולים וגורמים לצרות צרורות. מגוון רחב של זיהומים נרכשים בבית החולים ומתלבשים על החולים, מאריכים את משך אשפוזם ומחמירים את מצבם הרפואי. כך קורה לא אחת, שבמהלך האשפוז תוקפים את החולה שהגיע עם בעיה אחת, שלל סימפטומים הכוללים דלקות ריאה, שתן, עיכול ואחרים.

 

לא כל חולה המגיע לבית החולים מצוי באותו סיכון לפתח זיהום נרכש בבית החולים. ככל שעולה הגיל, מחלות הרקע ומשך האשפוז, כך גובר החשש ללקות בזיהומים שונים. גם השימוש הנרחב באנטיביוטיקה הופך את החיידקים לאלימים יותר. אבל לא רק.

 

אחת הדרכים להתפתחותם של חיידקים אלימים בבתי החולים הוא השימוש באנטיביוטיקה. בין 20 ל-40 אחוז מהחולים המגיעים לאשפוז מקבלים טיפול אנטיביוטי, לקטילת זיהומים או למניעתם. חשיפת החיידקים לאנטיביוטיקה, גורמת להתפתחות זנים עמידים לתרופה, אלימים וקשים לטיפול. החיידקים נוטים גם להיצמד למיכשור רפואי ולנדוד בין החולים. כך למשל עוברים החיידקים בין מדי לחץ דם, מכשירי האק"ג, הסטטוסקופ ובעיקר דרך ידי הצוותים הרפואים שמטפלים בכם.

 

רק שליש מהאחיות נוטלות ידיים

מחקר שביצעו ב'שרותי בריאות כללית' אשתקד, גילה שרק שליש מהאחיות נוטלות ידיים בין חולה לחולה. אצל 55 אחוז מהאחיות נתגלו מעל מאה מושבות חיידקים בשל ידיים מזוהמות שלא נשטפו היטב. החוקרים גילו שרוב האחיות אינן נוטלות ידיים לפני חבישת כפפות, מעל שליש אינן מחליפות כפפות בין חולה לחולה, וכחמישית מהאחיות אינן מקפידות על נטילת ידיים לפני מתן זריקות.

 

בדיקה אותה ערך משרד הבריאות, גילתה כי 48 אחוז מהחולים נדבקים בזיהומים בבתי החולים. 26 אחוז מהם לקו בזיהומים בדרכי שתן, 19 אחוז לקו בזיהום דם, 15 אחוז בדלקת ריאות ושישה אחוז בזיהומים אחרים. 17 אחוז מהמנותחים שנסקרו נדבקו בזיהומים דרך פצעים פתוחים בגוף.

 

חלק נכבד מהזיהומים נרכשים דווקא במהלך ניתוחים, פעולות כירורגיות זעירות ואף החדרת עירוי (וונפלון) לווריד ביד. הסיבה היא חיטוי לא מספיק של האיזור המטופל, שמסתיים בחדירת החיידקים על העור, ישירות לזרם הדם, לחלל הבטן ולאיזורים נוספים בגוף, שם הם גורמים לתחלואה קשה המצריכה אשפוז ממושך וקבלת אנטיביוטיקה לתוך הווריד.

 

מחקר נוסף שנערך בבית החולים הדסה מצא כי רק מחצית מהרופאים המומחים ו-31 אחוז מהרופאים המתמחים מקפידים לשטוף ידיים בין טיפול בחולה אחד לאחר, זאת למרות שנטילת ידיים היא השיטה הטובה והחשובה ביותר למנוע העברה של זיהומים בין חולים. אז למה הצוות הרפואי לא שוטף ידיים? הסיבות מגוונות: החל מעומס עבודה והיעדר זמן או בשל גירוי ויובש של עור הידיים כתוצאה משטיפות מרובות וכלה במיעוט כיורים והיעדר סבון או מגבות נייר בבתי החולים.

 

הסטטוסקופ: גן עדן לחיידקים

מחקר אחר שפורסם לפני כשנתיים מצא כי אחד מכל חמישה סטטוסקופים בהם משתמשים רופאי בתי חולים, מזוהם בחיידקים אלימים. הסיבה המרכזית לכך היא שמרבית הרופאים הודו כי אינם מחטאים את הסטטוסקופ בין בדיקת מטופל אחד למשנהו.

 

החוקרים מבית החולים גריידי ממוריאל שבאטלנטה, נטלו דגימות מ-84 סטטוסקופים של רופאים שנבחרו באקראי ממחלקות בתי החולים. החוקרים העבירו את הדגימות למעבדה, שם הניחו לדגימות לגדול במה שמכונה "תרבית מעבדה". לאחר מספר ימים, נתגלו בדגימות שלל חיידקים, ובהם חיידקים אלימים ועמידים במיוחד מקבוצת הסטרפטוקוקים.

 

אחר-כך נטלו החוקרים 24 סטטוסקופים עליהם נתגלו מושבות של חיידקים, וניקו אותם באמצעות רפידת גזה הטבולה באלכוהול. החוקרים גילו כי כמות החיידקים על רוב הסטטוסקופים צנחה מכ-200 מושבות בממוצע - לאפס.

 

בנוסף נשאלו הרופאים האם הם דואגים לחטא את הסטטוסקופים בין חולה לחולה. 10 רופאים השיבו בחיוב, 35 אמרו כי הם מנקים את הסטטוסקופ אחת ליום, 30 רופאים סיפרו כי הם מנקים את הסטטוסקופ אחת לשבוע, שבעה מנקים אותו אחת לחודש, ושניים הודו כי מעולם לא ניקו את הסטטוסקופ.

חיוכים, חיוכים, אבל את הסטטוסקופ ניקית?                 (צילום: סי.די. בנק)

 

אבל לא רק המיכשור הרפואי מאיים, אלא גם חדרי השירותים. מיליוני חיידקים צואתיים רובצים בשירותים ציבוריים, על ידיות הברז, על הדלתות ובעצם בכל מקום, אבל זה לא ממש מזיז לגברים בארצות-הברית: שני סקרים חדשים גילו כי בעוד ש-90 אחוז מהנשים שוטפות ידיים לאחר ביקור בשירותים, רק 75 אחוז מהגברים עושים כן.

 

חשוב להזכיר כי אותם אלה שאינם נוטלים ידיים לאחר הביקור בשירותים, נוגעים גם בידית של דלת היציאה, ובקלות מעבירים חיידקים צואתיים וזיהומים אחרים גם לאלה שנטלו ידיים.

 

חממת החיידקים והנגיפים החוגגים במחלקות השונות בבתי החולים, מוחמרת במיוחד במציאות האשפוז הקשה בישראל. העומס הרב במחלקות, הצפיפות ההולכת וגואה והחולים המאושפזים במסדרון - כל אלו מגבירים את מידת העברת הזיהומים. גם שחרורם של החולים טרם החלימו, מחריפה את הזיהום. התוצאה: החולים שבים למחלקה, כשהם נושאים בתוכם דלקות קשות יותר, וכדור השלג המזוהם הולך ומתעצם.

 

כל הזיהומים שמצפים לכם בבתי החולים

לפניכם סקירה של הזיהומים העיקריים המוכרים במחלקות האשפוז בישראל. קשה לבטל את הסיכון ללקות בזיהום משום שכבר עם כניסתכם בשערי חדר המיון, נחשפתם למרבית המזהמים הקיימים במקום:

 

• סטאפילוקוקוס: חיידק הנמצא באופן רגיל במערכת הנשימה העליונה. כשהוא נודד משם, דרך פצעים פתוחים, עלול הסטאפילוקוק לגרום לזיהומים בדם, שאם אינם מטופלים בזמן, יכולים לגרום לתמותה. החיידק עלול לנדוד גם למסתמי הלב, שם ליצור גושים הקרויים "ווגטאציות" הפוגמים קשות בפעילות הלב.

 

• פסאודומונס: החיידק הנפוץ ביותר על פני כדור הארץ. אצל אנשים בריאים הוא אינו גורם לבעיות. אלא שבבית החולים מחולל פסאודומונס מגוון רחב של זיהומים, כולל דלקות ריאות וזיהומים בדרכי השתן.

 

• קלוסטרידיום דפיצילה: חיידק הנמצא במעיים אצל חלק מהאנשים, ואינו גורם לבעיות. אלא שאצל אלה הנוטלים אנטיביוטיקה, מתרבה החיידק. הסיבה: האנטיביוטיקה פוגעת בחיידקים הטובים במעיים, ואז משתלט הקלוסטרידיום, מתרבה ומתחיל להפריש רעלנים הפוגמים במעיים וגורמים לדלקת קשה המכונה "פסאודוממבראנוס קוליטיס".

 

• אנטרוקוקוס עמיד וונקומיצין: אנטרוקוק הוא חיידק מעיים המצוי אצל כל אדם ואצל בעלי חיים רבים, כחלק מהחיידקים הטבעיים במעיים. כתוצאה מהשימוש הרב באנטיביוטיקה בשנים האחרונות, התפתחו זנים של חיידקי אנטרוקוקוס שעמידים לאנטיביוטיקה העוצמתית ביותר – וונקומיצין. חיידקים אלה המכונים VRE, הם אלימים ביותר, ורגישים רק לתרופות בודדות. כשמתגלים מקרי הדבקה ב- VRE, מבודדים החולים מיתר המאושפזים במחלקה, ומטופלים מיידית בתקווה שהתרופות המעטות הקיימות אכן יצליחו להשמיד את הזן הקטלני.

 

• קלבסיאלה: קבוצת חיידקים הגורמים למגוון זיהומים קשים. החיידקים מתפשטים במהירות כששיעור ניכר ממקרי ההדבקות מתרחש בבתי החולים. על פי הספרות הרפואית נגרמים כשמונה אחוז ממקרי הזיהומים בבתי החולים על ידי החיידק. גם תחת טיפול אנטיביוטי, שיעור התמותה עלול להגיע ל-50 אחוז. החיידק העמיד שנתגלה בישראל, מצליח לשרוד תחת רוב הטיפולים האנטיביוטיים וגורם לתמותה כמעט מוחלטת בחולים קשישים המאושפזים יותר משבועיים.

 

• נורו-וירוס: נגיף הגורם לדלקת מעיים. מחקרים שנערכו ברחבי העולם גילו כי הוא הנגיף השכיח ביותר בזיהומי בתי החולים. לרוב גורם הנגיף למחלה קלה אצל אנשי הצוות הרפואי ובמאושפזים הכוללת כאבי בטן
  ושילשולים. בשל העובדה שהנגיף אינו קטלני, המודעות לנוכחותו בישראל נמוכה, ואין נוהגים לבדוק אותו במעבדות.

 

• רוטה וירוס: נגיף שכיח בתינוקות וילדים הגורם להקאות ושילשולים. הנגיף מדבק ביותר, ועובר בקלות דרך מגע. לפיכך רק היגיינה מקסימלית הכוללת שימוש במגבות נפרדות, ושטיפת ידיים יסודית לאחר פעולת מעיים, החלפת חיתולים ולפני אכילה תמנע הדבקה בו.

 

• RSV: נגיף שכיח בתינוקות עד גיל שנה וחצי, הגורם למחלת ה"ברונכיוליטיס". מחלה זו גורמת לנזלת רבה, שיעול עיקש וקוצר נשימה. הנגיף מדבק ביותר, ועובר דרך רסיסי רוק באוויר באמצעות שיעול ועיטוש. רבים מהתינוקות במחלקה מדביקים תינוקות נוספים באותם חדרים, לפיכך נעשים מאמצים על ידי צוותי האחיות לקבץ לאותו חדר תינוקות הלוקים בברונכיוליטיס, כדי למנוע את הדבקתם של תינוקות אחרים.

 

• לגיונלה: חיידק המגיע דרך האוויר ודרך המים בבית החולים. החיידק גורם למחלת שפעת קצרה בת כמה ימים, ובמקרים קשים לדלקת ריאות. בבתי החולים בישראל נהוג לבדוק את מיזוג האוויר לאיתור החיידק.

 

מאושפזים? כך תוכלו להפחית סיכויי הדבקה

• בקשו מהצוות הרפואי להחליף כפפות מחולה לחולה לפני שהם ניגשים לטפל בכם.
• ודאו שהרופא או האחות מחטאים ידיים לפני שהם נוגעים בכם.
• ודאו שלפני בדיקת דם או החדרת עירוי מבצעים הרופא או האחות חיטוי במעגלים משיקים מהמרכז כלפי חוץ ולאחריהם המתנה של 15 שניות לפחות.
• רחצו ידיים בסבון חיטוי (אדום) או נוזל חיטוי (כחול) המצויים בכל חדר אישפוז, לפני אכילה ואחרי ביקור בשירותים.
• הקפידו ככל האפשר על חלון פתוח בחדר האשפוז, גם אם קר.
• מנעו כניסת תינוקות בריאים לבית החולים.
• והכי חשוב: עד כמה שאפשר, העדיפו תמיד לבקר קודם אצל רופא המשפחה ולא לרוץ מיד לחדר המיון.