מעושן חלקית

שאלתם אם סיגריות מזרזות את העיכול, ואם אפשר להכין קוקטייל אלכוהולי עם החיידק הידידותי אל־קזאי. מה שהביא לנו רעיון גדול: תשקיף מטאורולוגי עם הערבי הידידותי אל־חזאי!

החודש שלחתם לנו שאלות בשני נושאים עיקריים: עיכול ועישון. יכולנו לקרוא לזה ספיישל עיכון, אבל אנחנו מעדיפים להשאיר לכם את הקטע של הרעיונות הגרועים. אז הנה.

 

הקורא תומר אבלקוש — אין לנו אלא להניח שהוא עיברת את זה מאבלקושעלאמאש'ך — רוצה לדעת אם סיגריה אחרי האוכל מזרזת את העיכול. אנחנו לא רוצים לדעת שום דבר על העיכול של מישהו שהוא לא אנחנו, אבלקוש יקבל את התשובה שלו בכל זאת:

 

בקיצור, כן. ובאריכות: אמיר רייכמן, מהנדס ביוטכנולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון, מסביר שמערכת העצבים שלנו מופעלת על ידי מוליכים עצביים, שאחד הדומיננטיים שבהם נקרא אצטיל־כולין. כשתא עצב אחד רוצה לדבר עם השכן שלו, הוא מפריש אצטיל־כולין שנקלט בקולטניו של התא השני. גם הניקוטין שבסיגריה מפעיל חלק מהקולטנים (שנקראים, כמה מפתיע, קולטנים ניקוטיניים), שנמצאים בין השאר במערכת העיכול. השפעתו המעוררת של הניקוטין גורמת לתנועתיות יתר של המעיים, ובכך הוא גורם להאצת חילוף החומרים.

 

אצל אלה שלא מעשנים המעיים עובדים לאט יותר, והנה אחת הסיבות לכך שמי שמפסיק לעשן משמין: כשהמעיים עובדים מהר מדי, הגוף לא מצליח למצות את הערך התזונתי מהמזון, וכך הסביח מחליק לו החוצה בלי להשאיר את מלוא חותמו על הכרס. לא שזאת סיבה מספיק טובה לעשן, כי רייכמן טוען שבסוף המנגנון מתייצב, בעוד שהסיכוי לחטוף סרטן הוא בערך פי עשרה.

 

לקורא גלעד רפאל כל זה לא מזיז, והוא שואל בתוקף למה הסוף של הסיגריה תמיד יותר חזק מההתחלה שלה

 

לפי רייכמן, השאיפה האחרונה מהסיגריה כבר מבעירה את הפילטר, מה שאומר שאתה מעשן את הפולימר שממנו עשוי הפילטר, שזה רעיון עוד יותר גרוע מסתם לעשן, או מלהיות מהנדס ביוטכנולוגיה.

 

עוד בענייני בריאות, ועדיין באזור המעיים: זיו אונגריש תוהה אם לקוקטיילים על בסיס אקטימל יהיה אפקט בריאותי, או שהחיידק הידידותי יתפגר לאלתר בתוך הטיפה המרה

 

בשטראוס, ההורים המאמצים בארץ של אל־קזאי, הגיבו בהלם לנוכח ניסיון החיסול של בן טיפוחיהם, והסכימו לומר רק שאלכוהול לא עושה טוב לחיידקים. בהיעדר מחקר מסודר בנושא חשוב זה — ומכיוון שמידת הקטל של המיקרובים תלויה בריכוז האלכוהול בקוקטייל — אנו מזמינים אותך, אונגריש יקר, לבצע את הפעולות הבאות כדי לברר מה שלום החיידקים הפעילים במשקה שלך:

 

1. הכן את הקוקטייל.

2. שאב 1 מ"ל מהקוקטייל באמצעות מזרק או פיפטה.

3. זרע את הנוזל על צלחת פטרי.

4. השאר את הצלחת באינקובטור בטמפרטורה של 37 מעלות למשך הלילה.

5. ספור את מושבות החיידקים שהופיעו על פני הצלחת (כל מושבה היתה פעם חיידק אחד). בצלחת שאין בה מושבות כלל, חוסלו כל החיידקים; עד אז יש למשקה אפקט בריאותי. הערה: חשוב לבצע את הניסוי בסביבה סטרילית ובעזרת כלים שעברו חיטוי בהרתחה, כך שהמקור היחיד לחיידקים יהיה הקוקטייל ולא הקוליפורמים על השיש. עוד הערה: לא באמת חשוב לבצע את הניסוי.

 

אל תדאג, הזמנתי גרוגרת

עידן חושב שהשלט של האוטו עובד יותר טוב כשמכוונים אותו לגרון. וכידוע, לא רצוי לסתור את דבריו של החולה

 

הקורא עידן עמית קוטף, בהליכה, את פרס השאלה הנורא טיפשית לחורף 07'. קוטף וגם כותב: "לפעמים השלט־רחוק של האזעקה באוטו שלי לא פועל גם אחרי כמה לחיצות, אולי כי הבטריות חלשות. כדי שהוא יפעל אני צריך להתקרב ממש לקדמת האוטו ואז ללחוץ — או, שימו לב, לכוון את השלט לגרוני (!) וללחוץ תוך כדי שאני מסתכל על האוטו. באופן מסתורי, נראה שהפעולה הזאת גם מגבירה את הטווח שלו. האם באמת יש קשר בין הדברים או שסתם יצאתי מעפן?".

 

ובכן עידן, מעפן איט איז. אלא אם החייזרים שחטפו אותך השאירו לך ציוד תקשורת מתקדם בתוך הגולגולת.

 

ועוד מעידן באותו עניין: "נניח ששכחתי את השלט של האוטו בבית. אם אדבר בסלולרי עם מישהו שמחזיק אותו, ואצמיד את הסלולרי לאוטו כשהאדם בצד השני לוחץ על כפתור השלט, האם האוטו ייפתח?"

 

אביב, מומחה המדור לענייני אלקטרוניקה, מנסה לשמור על איפוק ומסביר ששלט של אוטו פועל על גלי רדיו (RF), בעוד שטלפון סלולרי מעביר רק גלי קול שנקלטו במיקרופון שלו. גם אם השלט היה עובד על גלי קול (ופעם באמת היו שלטי טלוויזיה כאלה) אלה היו תדרי קול של עטלפים. למיטב ידיעתנו חברות הסלולר המובילות טרם פנו לפלח השוק של העטלפים, בשל היעדר ערוצי הפצה מתאימים. נסה בעידן הקרח.