היא שאלה על מלון זול, הוא הזמין אותה לביתו
הרבה תלאות עברו על אודליה, שהיתה בחיפוש מתמשך אחר עצמה ואחר האהבה. אחרי 24 שעות של בדידות ועייפות נוראית, בטיסה ממקסיקו לקנדה בדרך בחזרה ארצה, היא שמעה פתאום בחור מדבר עברית ופנתה אליו
"לחפש את עצמנו, זה מה שרובנו עושים בגילים 20 ומשהו 30 ומשהו. מהצד, זה נראה לפעמים שלאנשים אחרים זה קורה כל כך בקלות ובטבעיות, שהדרך שלהם פשוט מתוקה ונקייה מסיבוכים", כותבת אודליה, מושבניקית בת 28 מאזור רחובות. "ובכן, אני בהחלט לא מאלה. אילו הייתי, לא היה לי על מה לכתוב. לי היה העונג להתמודד עם מכשולים וקשיים, אכזבות וטרגדיות. אלה חישלו אותי ועשו אותי לחזקה יותר, אך גם הטביעו חותמם על חיי".
אודליה שלחה אלינו את סיפור חייה הקשה והיכרותה הממוזלת עם טל, בן 34, יליד תל-אביב, שעבר לפני שנים עם משפחתו לגור בטורונטו, קנדה:
"כילדה ומתבגרת שמנמנה, אף פעם לא היו לי רגשי נחיתות לגבי המשקל עודף. לא קינאתי בחתיכות. תמיד ידעתי לצחוק על עצמי ולדבר על השומן שלי, היתה לי כריזמה וחברותיות שפיצו על הבטן ועל הסנטר הכפול.
בגיל 17, כשפגשתי את החבר הראשון שלי, עשיתי את הטעות המתבקשת והרשיתי לו להיות כל חיי והסיבה לקיומי בפלנטה. אחרי השנה הראשונה שהיתה מתוקה, היחסים הפכו להיות הרסניים בשבילי. התלות הלכה וגברה ויותר הלחיצה והרחיקה אותו. אלוהים יודע איך משכנו ארבע שנים במערכת יחסים כזאת חולנית, אבל איכשהו מצאתי את עצמי בגיל 22 עם 20 ק"ג נוספים, המון חוסר ביטחון וחרדת נטישה נוראית, שאיכשהו הצליחה להחזיק אותו איתי לאורך כל הדרך, עד שהוא שבר את הכלים ואת ליבי.
להפתעתי ולהפתעת העולם סביבי, התמודדתי בגבורה. עבדתי במרץ בעבודה חדשה ומאתגרת ויצאתי לחו"ל בפעם הראשונה, לבד. שבועיים בפריז הרומנטית, שם קיבלתי בראשונה את "זריקת החו"ל" שלי.
הגעתי ל-101 ק"ג והחלטתי שהגיע הזמן לעשות סדר
שנה אחרי הפרידה הגעתי ל-101 ק"ג והחלטתי שהגיע הזמן לעשות סדר בבלגן. עשיתי ניתוח של טבעת לקיבה, וכעבור שנה וחצי הייתי 35 ק"ג פחות, נראיתי הכי טוב שנראיתי בחיי. סוף סוף הפסקתי לקבל את ההערה שליוותה אותי מילדות - "יש לך פנים יפות, אם רק תעשי דיאטה".
אבל בשיא של חיי, בדיוק כשהכל התחיל להסתדר, אחי הקטן, הבייבי שלנו, נהרג בתאונה בגיל 14. היו אלה הרגעים הקשים בחיי, טראומה שלעולם לא תחלים במלואה.
אחרי שנה של נתינה מלאה מעצמי למשפחתי הדואבת, עשיתי את הצעד הכי קשה שעשיתי עד אז בחיי - המשכתי הלאה. תהליך הפרידה מאמא נמשך שלושה שבועות של בכי ושברון לב יומיומיים, שבסופם טסתי לארה"ב עם כרטיס פתוח לשנה.
התחלתי בקטן, בעבודות המקובלות לישראלים בארה"ב - מכרתי שטויות שרק אמריקנים קונים לחג המולד. ומשם, החיים חייכו אליי בשנית. עם קצת מזל וקצת שכל, התגלגלתי לתעשיית היאכטות הפרטיות במיאמי, פלורידה. עבדתי וגרתי על היאכטות, שטתי איתן למסעות בעולם, חייתי חיים של עבודה קשה משולבת בזוהר של עשירי העולם. נחשפתי לפאר ולשפע שנראה רק בסרטים, בכל אותם מקומות ששמעתי עליהם כל חיי. הפסטיבל בקאן, הגראנד-פרי במונקו, איי הבאהמס והאיים סביב איטליה וספרד. הרגשתי שאני עושה את זה, הגשמתי חלום ילדות.
אבל שוב מיציתי את העניין. התחלתי שוב לחפש את עצמי. אחרי ביקור של חודש פורענות בארץ, ארזתי שוב את פקלאותיי ונסעתי לקליפורניה. אחרי שמונה חודשי שהייה בלתי חוקית בלוס-אנג'לס, החלטתי שהגיע הזמן הגיע לחזור הביתה. יצאתי מארה"ב בדרך פתלתלה, דרך הגבול עם מקסיקו, משם טיסה לקנדה ומשם היתה אמורה להיות טיסת המשך לישראל. רצה הגורל, והעניינים הסתבכו. אחרי לילה נטול שינה בשדה התעופה של מקסיקו-סיטי בהמתנה לטיסה לקנדה, התברר שחסר לי מסמך כלשהו. פיספסתי את הטיסה המיועדת, וכך גם את טיסת ההמשך לישראל.
האינסטינקט, ואולי הייאוש, הנחו אותי לתת אמון בזר
מהחיוך המגחך על פניו הבנתי שהוא קיבל את הרושם של "הנה עוד מוצ'ילרית ישראלית זרוקה", אבל הוא הזמין אותי ללון בבית הוריו. האינסטינקט, ואולי הייאוש, הנחו אותי לתת אמון בזר שמולי.
חצי שעה אחרי כבר הייתי בבית חם של משפחה ישראלית, שירדו מהארץ לפני 30 שנה וקיבלו אותי לביתם כמו אחת מהמשפחה. למחרת, אחרי שיחות היכרות וקליק טוב עם ההורים שלו, נפרדתי לשלום והבחור לקח אותי לסיבוב בדאון טאון טורונטו לפני שהסיע אותי לשדה התעופה. אף על פי שזו היתה פרידה, היתה תחושה של התחלה, וזה הרגיש מתוק.
נשארנו בקשר טלפוני, ובערך שבוע אחרי שחזרתי ארצה הגיעה הצעה שלו שאבוא לקנדה לעבוד איתם בעסק המשפחתי של ייבוא תכשיטי כסף, ובתור התחלה לגור אצלם. אחרי חודשיים בארץ ארזתי שוב את עצמי ונסעתי לקנדה. הוא אסף אותי בשדה התעופה.
היום, חצי שנה אחרי, אנחנו חיים יחד בבית מתוק בפרברי טורונטו ומתכננים את החיים שלנו יחד לתמיד. הוא האיש עם הלב הכי גדול ורגיש שהכרתי מעודי. הוא לימד אותי המון על עצמי, דברים שלא הצלחתי להבין במהלך כל חיפושיי ברחבי העולם.
טל שלי, אתה לא יודע את זה, אבל אתה מושיע אותי, באותה מידה שאני מושיעה אותך".
- יש לכם סיפור אהבה מרגש / משעשע / מיוחד במינו? הצעתם נישואים באופן יוצא דופן? כיתבו אלינו את הסיפור וצרפו תמונות.