הפי שאוור

גיא מרגיש במיטה כמו טוראי, שלי סובלת מעודף מצאי - ושי שואל על משהו שמתחיל ב"גולדן", ולא נגמר ב"איי". כן, בדיוק, רטריבר

תן לי השכב

החברה שלי קצינה במיל', וכל היום היא מחלקת הוראות במיטה: עוד קצת לפה, עכשיו משם, תלך, תבוא, הפוך, חזק, חלש, חלאס! בכיף שלי שתיהנה, אבל בחייאת, אני מתחיל להרגיש כמו רובוט. מה אני יכול לעשות איתה? (גיא ק')

 

כן, כל העסק הזה של שחרור האישה יצא לגמרי משליטה. מאז שהתחלנו לדבר אנחנו לא סותמות את הפה. ברור שלכם זה לא נוח: הייתם מעדיפים שנשכב על הגב וניתן לכם למשש באופן שבמקרה הטוב לא עושה לנו כלום, ובמקרה הרע מרגיש כאילו מישהו עובד עלינו עם מעבד מזון. או מערבל בטון.

 

גם אני נוטה לחלק הוראות במיטה, ואני יודעת שזה יכול לפגוע באגו ולקלקל קצת את הכיף. מצד שני, לא לכולם אני מעירה: יש כאלה שלא זקוקים להדרכה ספציפית, שמספיק להזיז אותם בעדינות, בלי לדבר. ויש כאלה שממש קוראים מחשבות. הם מעטים, האיכותיים, אבל הם קיימים.

 

איור: שחר נבות

 

עכשיו, כל אחת מאיתנו עומדת בפני דילמה: האם לחכות לאחד כזה, הנדיר כיהלום בתוך ערימת חרא, או לקחת אחד כמוך - שיש בו משהו חינני כמעט בלתי נראה, אבל הוא זיון מזעזע שצריך ללמד אותו הכל ולבלות את חיינו בליטושו. החברה שלך עשתה את הבחירה שלה. לא עובר יום שהיא לא מתחרטת עליה, אני בטוחה, אבל בכל זאת היא מתייחסת למשוגותיך בסלחנות.

 

החוק נורא פשוט: אם היא מעירה לך, היא לא נהנית. זה שאתה צריך מפת ניווט כדי לאתר את הדגדגן, לא אומר שיש לה דפקט באישיות. אבל היי, אם אתה חושב שתמצא בחורה שנכנסת למצב אקסטטי כשמלקקים לה את עצם הבריח, צא לדרך ושיהיה לך בהצלחה. משוחרר.

 

בבושת פינים

אני מתלבטת בין איש שיחה מרתק לאימבציל מפנק. עם הראשון כיף לי לדבר, אבל הוא זיון נוראי. מהשני אני לא מצליחה להיפרד, כי הוא לא מעניין, לא נראה משהו ולא מצחיק, אבל הוא הזיון הכי טוב שהיה לי: רק נוגע בי ואני נמסה. בא לי לבכות. מה לעשות? (שלי, 31)

 

בואי נחשוב על זה יחד לאט־לאט, לפי האל"ף־בי"ת.

 

א. להחזיק שני גברים תמיד נגמר באסון. אני יודעת, ניסיתי. אני גם יודעת כמה קשה להשיג בימינו גבר שיודע מה לעשות עם כל ארבע הגפיים, איבר חישת הטעם והרקמה הספוגית הטלסקופית בעלת הגודל המשתנה - ולפיכך, גבר מזיין הוא הבחירה העדיפה.

 

ב. תמיד אומרים שמה שנשאר בסוף זה התקשורת, כי יחסי המין דועכים, מגיעים ילדים וכו' - ולפיכך, עדיף גבר מדבר.

 

ג. מצד שני, ברגעי מצוקה לא נראה לי ששיחה שנונה זה מה שיעזור. ואם הסקס ממילא נגמר בסוף, עדיף לפחות להישאר עם גבר שמחובר לרגש.

 

ד. גבר שמחובר לרגש הוא זה שיודע לגעת, ולזה שיודע לגעת יש יותר ביטחון עצמי.

 

ה. ביטחון עצמי של גבר נובע מידיעת ערך עצמו, ידיעה שנובטת במקלחות משותפות ומפידבקים של נשים. מכאן יוצא שאלה שיודעים לזיין גם יודעים לחבק, ומכך נובע שגברים רגשיים הם אלה שיש להם זין גדול יותר. עד כאן ברור?

 

ו. עכשיו את בטח חושבת שעלית על זה: צריך פשוט לשכב עם הבחור שיודע לזיין, ולנהל יחסי ברברת עם ההומו החביב עלייך. על פניו זה נשמע טוב, נראה שהם לא יכולים לקנא אחד בשני. ובכן, הם כן. בסוף זה יהיה בדיוק כמו עם שני גברים סטרייטים, והכי מעליב: התחרות היא בכלל לא עלייך, אלא כרגיל, למי יש יותר גדול.

 

ז. המסקנה, ותאמיני לי שזאת לא עצה שטחית: לכי על זה שיש לו יותר גדול.

 

עטור מצחך

אולי ראיתי יותר מדי פורנו, אבל אין דבר שעושה לי את זה יותר מלגמור על הפנים (של בחורה, אני מתכוון). הבעיה היא שרוב הבחורות נגעלות מזה, אז תמיד יוצא שמישהו לא באמת נהנה. יש לך רעיון יצירתי איך לפתור את זה? (פנחס וחלילה)

 

אתה נוגע כאן באישיו הרבה יותר דוחק ממה שאתה חושב. פורנו בשביל גברים הוא כמו סרטים בסגנון "ריקוד מושחת" בשביל נשים: שני הז'אנרים לא אמיתיים, אבל משום מה הופכים למושא השאיפות של הצופים בהם. אנחנו מצפות שיום אחד נפגוש את פטריק סווייזי והוא יילחם עלינו למרות שאנחנו כונפות קטנות שלא יודעות לזוז, ולא יראה ממטר את שבע הכוסיות שמזילות עליו ריר ועומדות ממש לידינו, פשוט כי הוא אוהב אותנו בגלל האופי המדהים שלנו. אתם מצפים שכולנו נחייך ונלקק שפתיים כשמישהו גומר לנו על הפרצוף, שנאהב שלישיות, שאם תתפסו אותנו מאוננות לא נהיה נבוכות אלא נזמין אתכם להצטרף - והיי, וואט דה הל, גם את החבר שלכם, וגם את ההוא שהביא את הסושי.

 

עכשיו, ניוז פלאש: זה לא עובד ככה. במציאות פטריק סווייזי יבחר את הכוסית, אף אישה לא חולה על זה שגומרים לה על הפנים, בוודאי שלא דרך קבע, ובטח שלא אחרי חודשיים של מערכת יחסים. אלה דברים שאנחנו מעמידות פנים שאנחנו אוהבות בשביל ההתנעה של ההתחלה ולא יותר. אלא אם כן זה פטריק סווייזי. אתה פטריק סווייזי?

 

לא?

 

חשבתי ככה.

 

גולדי און

מה זה "גולדן שאוור"? מי משתין על מי שם? ואיך עושים את זה בתכל'ס? (שי)

 

אח, שאלה מצוינת. הבעיה היא שגולדן שאוור אי אפשר ללמד: כל אדם צריך להגיע אליו תוך התבוננות עמוקה וחיבור פנימה. ובכל זאת, הנה שני מיתוסים ידועים שיעזרו לך להתביית על התובנה הנכונה. הראשון הוא משל הנסיכה והצפרדע. בגירסה הרשמית נשיקה גרמה לטרנספורמציה, אבל בעצם זה קרה בטעות: הצפרדע הסליז הסתתר בין השיחים כדי להציץ לנסיכה, וקיבל זרם ישר לפנים.

 

השני הוא מיתוס חגיגות אמצע המאה של הכת האלפית מריוונדייל התיכונה. בני האלמוות הקרויים אלפים - יצורים יפהפיים, בלונדינים, דומים להיידי קלום (ולכן ברור שאין להם הפרשות מגעילות כמו שתן) - היו נפגשים אחת למאה שנה לחגיגות "מקלחת הזהב" כדי להתרבות בצורה המסורתית: שלושה ימים של אורגיה מכושפת שבמהלכה היו רוחצים איש בנוזליו של רעהו, שהיו למעשה נקטר חיים מכושף בעל כוחות פלאיים שמעניק תחושה מרוכזת של שלושים אורגזמות.

 

מובן שעל בני התמותה, שניסו להשתלט על האלפים ולגנוב את כוחותיהם, נאסרה הכניסה לחגיגות האלה, והכת ירדה למחתרת. כעת זוכים רק נבחרים לחזות במסתרי הטקסים המקודשים שמוגנים בקוד סודי המוצפן היטב במקום שאף אחד לעולם לא יחשוב לחפש בו: מוחן הקולקטיבי והלא מתפקד של קהילת הבלוגריות הצעירות.

 

אבל שמע, אתה מוזמן לנסות לצעוק אל הירח במשך 40 לילות "לגולאס, תעשה לי ילד", ואולי תזכה בהזמנה מלכותית לפנים משורת הדין. מצד שני אני יודעת ממקור ראשון שאינטליגנציה היא תנאי קבלה בסיסי. אז בוא נלך על הדרך הפשוטה: תמצא מישהי, תבקש שתשתין עליך, ותתפלל שהיא נסיכה. בטח ממש נמאס לך להיות חזיר.