מי היה המרגל הישראלי הטוב ביותר?

וגם: האם שחומי עור משתזפים? למה אנשי המדבר לובשים שחור? ולמה קוראים לדוקטור - ד"ר?

אנציקלופדיה ynet פורסם: 20.03.07, 00:46

מדי יום מגיעות למערכת האנציקלופדיה עשרות שאלות בתחומים שונים ומשונים. כדי לחלוק את העושר עם כולכם, נציג מדי שבוע חמש שאלות נבחרות ואת התשובות שניתנו להן. טוב, אולי לא ממש אותן תשובות כי במציאות אנחנו הרבה יותר נחמדים, אבל הבנתם את הרעיון הכללי.

 

שאלה מס.1:  רציתי לשאול האם יש דת נוספת המבוססת על התגלות האל להמונים, מלבד היהדות הנצרות והאסלאם, המבוססות שלושתן – במיוחד על מעמד הר סיני ומכות מצרים, שעל-פי הטענה היו לעיני כל ישראל –600,000 איש?

 

תשובה: לגולש היקר שלום, מעמד הר סיני הוא מקרה יחיד, ככל הידוע לנו, של התגלות אלוהית לכל בניו של עם יחיד בעת ובעונה אחת; וגם כאן, יש לזכור כי היהדות נוסדה מאות שנים לפני כן, בהתגלות אלוהית לאדם יחיד (אברהם אבינו). ישוע מתואר בברית החדשה כמטיף יחיד שהלך והפיץ את בשורתו בקרב ההמונים, בלא שטען למוצא אלוהי (את זאת עשו תלמידיו). ובאסלאם, אללה התגלה לאדם יחיד – הנביא מוחמד – שהפיץ את בשורתו בדרך דומה. וגם הבודהא החל להפיץ את משנתו כאדם יחיד, אחרי שזכה להארה.

 

אשר למעשי נסים ונפלאות שעשו אלים שונים לעיני בני אדם, אלה מצויים בשפע במיתולוגיה היוונית ובמיתולוגיות רבות אחרות (ההינדית, הסינית, האצטקית ועוד).

 

פינת הערוץ האקדמי

אנציקלופדיה ynet והערוץ האקדמי (http://tv.proj.ac.il) מאחדים כוחות ועונים לשאלות מהקהל.

  

שאלת השבוע - מי היה המרגל המוצלח ביותר שהפעילה מדינת ישראל?

 

ד"ר אורי בר-יוסף, ביה"ס למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה (הערוץ האקדמי)

 

שאלה מס.3: ידוע ששחור קולט חום יותר מלבן. מדוע לובשים אנשי המדבר שחור? האם נכון ששחור קולט יותר חום, אך קולט פחות קרינה? מה ההבדל בין קרינה וחום?

 

תשובה: לגולשת היקרה שלום, חום, לעניין זה, הוא קרינה אלקטרומגנטית בתדירויות הקרויות "תת-אדום". יש גם תדירויות אחרות של קרינה זו, כגון אור נראה, על-סגול ועוד. מכאן ברור שאין שחר לרעיון כאילו דבר מה יכול לקלוט יותר חום, אך פחות קרינה.

 

 אשר לתושבי המדבר: לא כולם לובשים שחורים, אלא רק אלה מהם שמגדלים עזים שחורות ואין להם מקור אחר לצמר, או לסיבים אחרים המתאימים לטוויית בד. והיפוכו של דבר, האינואיטים ("אסקימואים") לובשים פרוות לבנות, אף על פי שההיגיון הזה עצמו היה מחייב אותם ללבוש בגדים שחורים – מפני שפרוות לבנות הן היחידות שהם יכולים להשיג.

 

שאלה מס. 4: האם כושים (או שמא עלי לומר שחומי-עור) יכולים להשתזף? אולי כדאי שאבהיר את עצמי ואחדד את העניין: האם שחום-עור יכהה את עורו יותר אם ייחשף לשמש (או ירבוץ במכונת שיזוף)? האם שחומי-עור מוגנים יותר מחשיפת-יתר לשמש? האם אחוז החולים בסרטן העור נמוך יותר אצלם?

 

תשובה: לגולש היקר שלום, עור האדם מכיל צבען (פיגמנט) בשם מלנין; ככל שכמות המלנין בעורו של אדם גדולה יותר, כן עורו כהה יותר. המלנין בולע קרינת שמש על-סגולה, שהיא קרינה מזיקה ביותר, ומשום כך ריכוזו בעור גבוה יותר אצל תושבי המקומות שבהם קרינת השמש בכלל, והעל-סגולה בפרט, חזקה יותר. לפיכך, בעלי העור הכהה מוגנים טוב יותר מפני השפעותיה המזיקות של הקרינה העל-סגולה, וביניהן סוגים שונים של סרטן עור. אבל אין הם מוגנים יותר, במידה משמעותית, מפני סוגים אחרים של סרטן העור.

 

אשר לשיזוף: בעצם, שיזוף הוא כווייה – המתת תאים ע"י חשיפה לקרינה על-סגולה. המלנין מגן על כהי העור מפני כווייה זו, אבל יש לזה גבול. חשיפה לקרינה חזקה ביותר (נניח, תחת מנורת שיזוף במשך זמן רב) תגרום לכוויות גם אצלם.

 

שאלה מס.5: רציתי לדעת מדוע כותבים את הקיצור למילה דוקטור: ד"ר? הרי גרשיים הם סימן לראשי תיבות (שתי מילים) ודוקטור היא רק מילה אחת

 

תשובה: לגולש היקר שלום, אכן, צורת ד"ר אינה מתאימה לנוהג הקיים בעברית, כשם שצורת ח-ן כקיצור של "חשבון" אינה מתאימה, ואף אפשר לשאול, מדוע לא ח"ן, או לחילופין ד-ר? ההיגיון היה מחייב לקצר דוקטור ל-ד', אלא שכמובן, זה לא היה אפשרי, משום שקיצור זה כבר תפוס...

 

לא ברור לנו מתי נכנסה צורת ד"ר לשפה, אם כי נראה שזה קרה ממש בתחילת המאה ה-20, אם לא קודם לכן. גם לא ברור מי היו הראשונים שהשתמשו בו. מה שברור הוא שנוהג זה, לאחר שנכנס לשפה בדרך עלומה, השתרש ואין שום דרך להשתחרר ממנו. במקרים כאלה מקובל הכלל "שבשתא, כיוון דעל – על", כלומר, שיבוש שהשתרש בשפה, אין דרך ואין טעם לנסות ולעקור אותו.

 

בשבוע שעבר שאלנו

מה היה שמו של סרט האנימציה המדבר הראשון? התשובה היא - "סטימבוט וילי", סרטו של וולט דיסני משנת 1928, אשר היה גם היצירה הראשונה בה הופיעה דמותו של "מיקי מאוס". 

 

רוצים לשאול אותנו שאלה? כתבו ל-yinonro@y-i.co.il

 

לארכיון הכתבות הקודמות - לחצו כאן.