כוחה של רוסיה

רוסיה תהפוך למעצמה חדשה ומפתיעה. ומה יעלה בגורל הפוטיניזם?

הממשל הרוסי של פוטין דורס את הדמוקרטיה, מנהל מלחמת דיכוי עקובה מדם בצ'צ'ניה וידו בחיסולים ובהרעלות של מתנגדיו. כל זה ידוע. פחות ידוע השינוי הדרמטי התחולל בכלכלתה של רוסיה - שינוי שעשוי להבטיח לפוטין, אם רק יחפוץ בכך, ולמרות לשון החוקה והצהרותיו הפומביות - עוד כהונה או שתיים. את העדות האחרונה לכך סיפקו תוצאות הבחירות שנערכו ביום ראשון האחרון ב-14 מתוך 86 המחוזות של רוסיה. לבחירות ניגשה, לצידה של מפלגת השלטון הרשמית "רוסיה אחת", תנועה פוליטית חדשה, "רוסיה צודקת", שאין לה מצע ואין אידיאולוגיה אך יש לה תפקיד: לשמש כתובת לא-מזיקה לעשרות מיליוני הרוסים האוהבים את פוטין אך שונאים את אנשי מפלגתו הישנה. "רוסיה צודקת" היא אופוזיציה-מטעם, מפלגה של אלטרנטיבה כוזבת, תרגיל בדימוי המספק לממשל בקרמלין את עלה התאנה של בחירה דמוקרטית מגוונת - מבלי לסכן ולו לרגע את אחיזתו המוחלטת בשלטון.

 

והתרגיל הצליח: "רוסיה צודקת" זכתה בבחירות המחוזיות להישגים גדולים, והציבה את עצמה כמפלגה השנייה ברוסיה. ניצחונותיה חסמו את דרכן של תנועות פוליטיות אופוזיציוניות אמיתיות ומחקו אותן מהבמה. כאשר בעוד כשמונה חודשים ייערכו ברוסיה בחירות לפרלמנט, צפויה "רוסיה צודקת" לקבל מספר מנדטים רב, שיספיק כדי ליצור קואליציה יציבה וחזקה עם "רוסיה אחת". שתיהן, כאמור, קשורות בטבורן לנשיא פוטין וצוותו. וזה בדיוק מה שהרוסים רוצים. מסקרי דעת קהל שנערכים ברחבי המדינה עולה אותה התמונה: בין 70% ל-75% מרוצים מהנשיא פוטין ומאופן שבו הוא מושל. בעיקר הם מרוצים מהנס הכלכלי הרוסי, המיוחס לו.

 

הגאות של המשק הרוסי אמנם החלה בראשית המאה כפועל יוצא מהזינוק במחירי האנרגיה וחומרי הגלם, שאדמת רוסיה רוויה בהם. אבל פוטין וצוותו, שאך התבססו בשלטון, הבינו את גודלה של ההזדמנות ולא היססו להפעיל את כוחם כדי לנצלה במלואה. לשם כך הם הלאימו-מחדש, באורח ברוטלי ובסיוע משטרה חשאית ובתי-משפט מושחתים, את תאגידי האנרגיה הגדולים והפכו אותם לזרוע של השלטון. התאגידים חתמו על חוזים עם חברות מערביות המתמחות במשאבי הטבע, והצליחו לפתותן להשקיע מיליארדים במשק הרוסי, ובעיקר בתשתיות הנפט והגז.

 

לכך נוספו לא מעט רפורמות מאקרו-כלכליות מרחיקות לכת: הנהגת מס הכנסה בשיעור אחיד ונמוך על כל ההכנסות חיסלה את ההשתמטות וההתחמקות ומילאה בכסף את קופות האוצר במוסקבה (לממשלה עודף תקציבי של 8% מהתוצר); חקיקת חוקים ברורים המגנים על הקניין הפרטי אפשרה להון השחור לצאת ממחבואו ולהשקיע בנכסים מניבים; הבנק המרכזי הרוסי פתח במבצע טיהור מקיף של מערכת הבנקאות המסחרית מיסודות פליליים; הפיקוח על מטבע החוץ בוטל כמעט כליל והרובל נהיה למטבע בר-המרה, שהתחזק מיום ליום; תשלום משכורות גבוהות לשוטרים סייע לבער את הרחובות מבריונות ועבריינות יומיומיות; צריכת הוודקה ירדה והקמה של חברות ההזנק עלתה.

 

לרוסיה יש כעת עתודות מטבע חוץ רשמיות של 320 מיליארד דולר, בהשוואה ל-12 מיליארד לפני שמונה שנים. ההכנסה הריאלית נטו של משק בית רוסי עולה ב-12% מדי שנה בשנה. יותר מ-20 מיליון תושבים נחלצו מהעוני. התוצר המקומי לנפש עלה ב-300%, ובמונחים של כוח קניה כבר מגיע ל-12,500 דולר. מרבית ההכנסות מהנפט, הגז והמתכות מושקעות מחדש במשק הרוסי, ומאיצות את הצמיחה גם במגזרים שאינם קשורים לאנרגיה. מפעלי יצור שכבר העלו חלודה חוזרים לתפקד ולהעסיק מיליוני עובדים בקווי יצור מחודשים. המשקיעים הזרים נכנסים לרוסיה בזהירות, טיפין-טיפין, כדי לא לסטות ממה שהתיר להם הממשל הריכוזי של פוטין, אך השפעתם כבר ניכרת גם הרחק מהערים הגדולות. הפרובינציה הרוסית משנה את פניה, משתקמת ומקרינה יותר אופטימיות, אף שעדיין לא סוחף אותה הגל הגואה של התלהבות יזמית כמו בפולין או באסטוניה.

 

כלכת רוסיה מצויה בעיצומה של מהפכה תעשייתית חדשה, פוסט-קומוניסטית, המשלבת משאבי תשתית מולאמים ומפוקחים עם קפיטליזם שלוח רסן ואופוזיציה פוליטית תחת דיכוי. זהו מודל פיתוח שיש בו מרכיבים של הדגם הסיני - שליטת המדינה בתעשיות כבדות, באוצרות הטבע ובתקשורת - אבל בלי היסוד האידיאולוגי הקומוניסטי, הסותר את המציאות והעלול לקרוע את סין מבפנים.

 

הממשל של הפטין וחבריו יכול, כמובן, לקרוס מסיבות אחרות, לא-אידיאולוגיות. כלל לא בטוח שה"פוטיניזם" כשיטה כלכלית-פוליטית ישרוד אחרי שפוטין עצמו יפרוש (אם אכן יפרוש) מהנשיאות, בעוד כשנה. במסדרונות הקרמלין נפוץ מדורי-דורות משחק הכוח הקרוי "מי את מי", והוא מתנהל שם גם עכשיו במלוא כיעורו. הניסיון לייצר דמוקרטיה מדומה באמצעות מפלגות-קרטון שקוף מכדי להצליח לאורח זמן. והעלייה ברמת החיים גוררת אחריה, כרגיל, תביעות קולניות לחירות האזרח ותסיסה בהיעדרן. לבסוף, גם מחירי האנרגיה עשויים לרדת בעוד אחוזים רבים. התרחישים לקץ הפלא הכלכלי הרוסי מצויים אפוא בשפע. למרות זאת, הסבירות להמשכו גבוהה יחסית.

 

רוסיה עלתה על מסלול של התרחבות וצמיחה מהירה, ובעוד שבע עד עשר שנים תהיה למעצמה כלכלית חדשה ומפתיעה. הרוסים באים, הפעם ברצינות.