הוגשו כתבי האישום בפרשת קרנות הנאמנות של בנק לאומי

הפרקליטות הגישה כתבי אישום נגד בנק לאומי ונגד המנהלים לשעבר של קרנות הנאמנות פיא ופסגות, בהם מיקי ציבייר, גבי רביד ודניאל זילביגר. הם מואשמים במתן הטבות של 1.9 מיליון שקל ליועצי השקעות בבנק כתמריץ להפצת הקרנות

נעמה סיקולר פורסם: 14.03.07, 12:24

פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה הבוקר (ד') כתב אישום בפרשת שיווק קרנות הנאמנות של בנק לאומי כנגד 17 נאשמים, בהם בנק לאומי המנהלים לשעבר של קרנות הנאמנות פיא ופסגות, בגין ביצוע מספר רב של עבירות בניגוד לסעיף 82 לחוק השקעות משותפות בנאמנות.

 

בין הנאשמים: מיקי ציבייר, ששימש מנכ"ל פיא, וסגניו מאיר מזוז עזרא שמיר, גבי רביד ששימשה מנהלת פסגות אופק וסגנה דניאל זילביגר, וכן נושאי משרה בכירים בבנק לאומי: צבי איצקוביץ שכיהן כראש חטיבה וחבר הנהלת הבנק, אליהו אברהם, יעל בנימני ורבקה אליסקו ששימשו ראשי אגפים בבנק.

 

המדינה, באמצעות עו"ד אורלי דורון ועו"ד גיא דביר, טוענת כי בשנים 1999-2004 התקיימה מערכת ענפה ומתמשכת של הענקת הטבות על ידי פיא, פסגות ובנק לאומי לגורמים שונים בבנק ובפרט ליועצי ההשקעות, על מנת לעודד מכירה, רכישה ופדיון של יחידות בקרנות נאמנות.

 

הטבות בסכום של 1.9 מיליון שקל 

על פי כתב האישום, הענקת ההטבות כללה בין היתר מימון לפעילויות חברתיות, טיולים, ימי וערבי גיבוש, ארוחות במסעדות ובילויים שונים ביחידות השונות בבנק. מימון לפעילויות פנאי ונופש, ובהן אף הטבות אישיות ליחידים לרבות טיפולי ספא, כרטיסים למופעי בידור, ספורט ותיאטרון, ארוחות במסעדות וכן מתן תשורות אישיות וקבוצתיות ומימון לעשרות רבות של כנסים מקצועיים שערכו יחידות שונות בבנק והטבות שניתנו כתגמול בגין הצטיינות על מכירות. מכתב האישום עולה כי מדובר בהטבות בסכום כולל של 1.9 מיליון שקל.

 

ההטבות ניתנו, כך נטען, כתמריץ להפצת קרנות הנאמנות. וכי מנהלי הקרנות אף התחרו ביניהם על ליבם של גורמים שונים בבנק, לרבות יועצי ההשקעות באמצעות מערכת ההטבות המתוארת.

 

מהפרקליטות נמסר כי היא רואה בהתנהלות המתוארת בכתב האישום "תופעה פסולה מבחינת התרבות הארגונית של הבנק אשר עודדה הפרת חוק השקעות משותפות בנאמנות והפרת חובות האמון של יועצי ההשקעות כלפי לקוחות הבנק, במסגרת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקים." 

 

למרות רפורמת בכר שהפרידה את קרנות הנאמנות מהבנקים מציינים בפרקליטות "כי ההגנה על שיקול דעתו של המשקיע רלבנטית היום כפי שהייתה בעבר. כיוון שתלות המשקיע בגורמי התיווך נותרה משמעותית ביותר ועיקר הפעילות נעשית דרכם".