בעיטת פתיחה: המדינה מפסידה 1:0 למאבטחים
מה הקשר בין טורניר קט-רגל למאבק למען עובדי הקבלן? עשרות מאבטחים ומאבטחות שהשתתפו במשחק כדור סוער, מסבירים שאפשר למחות נגד ניצולם והפרת זכויותיהם גם באופן ספורטיבי. "אנחנו רוצים להעביר לעובדים מסר אחד: 'אם תתאגדו יש לכם כוח לשנות את מצבכם' - ואנחנו מהווים הוכחה", אומרים היוזמים
כ-200 מאבטחים ומאבטחות פשטו היום (א') את מדי העבודה ונפרדו מכלי הנשק שלהם, לבשו במקומם לבשו בגדי ספורט נוחים, והתייצבו בטורניר קט-רגל שהתקיים בהיכל הספורט העירוני ברחובות. "זהו טורניר של אופטימיות ושמחה", מצהיר יואב לוי (26), יו"ר ועד המאבטחים בבית החולים קפלן ויוזם טורניר המחאה. "אנחנו רוצים לציין באמצעותו כמה מהישגנו החשובים, וגם לזעוק את זעקתם של אלפי עובדי חברות קבלן בארץ שזכויותיהם מופרות. אנחנו רוצים להעביר להם מסר מרכזי: 'אם תתאגדו בכוחכם לשנות את מצבכם'. אנחנו מהווים הוכחה לכך".
סיפורו של לוי, העובד מזה כשלוש שנים בבית החולים, הוא סיפורם המוכר לעייפה של אלפי מאבטחים ברחבי הארץ. "מהיום הראשון לעבודתי הרגשתי שדברים רבים נעשים בצורה 'עקומה'. בהתחלה הייתי מאוד נאיבי, לא ידעתי למי לפנות ולא הכרתי באופן מלא את זכויותיי", הוא נזכר. "עם הזמן הבנתי שהכל עובד נגדנו: קיבלנו קנסות על איחורים, לא קיבלנו פנסיה, לא שילמו לנו שעות נוספות, לא
ניתנה תוספת ותק, הנסיעות שולמו בצורה חלקית ואפילו המשכורות לא הופקדו בחשבון הבנק שלנו בצורה סדירה".
לדברי לוי, הניסיונות להסדיר את תנאי העסקתם של המאבטחים נתקלו בחומת אטימות או במניפולציות. "השלב הבא היה לפנות להסתדרות", הוא ממשיך, "אך כבודדים לא הצלחנו להניע מהלכים. דבר לא השתנה - ולכן החלטנו להתאגד". ההחלטה להקים ועד עובדים בשלה לאחר מסכת תלאות ממושכת, אך לוי מעיד כי זהו כנראה המוצא היחיד עבור אלפי עובדים המצויים באותו מצב. בסופו של דבר מאבקם הצליח ומצבם השתפר. "בעקבות המלחמה שניהלנו חלק גדול מהמאבטחים התחיל לקבל פנסיה", הוא מתגאה. "בנוסף, לפני כשבוע הצלחנו לקבל בחזרה את סכומי הקנסות שנגבו מאיתנו בשלוש וחצי השנים האחרונות".
"הולכים עם המאבק קדימה ולא עוצרים". מאבטח (צילום ארכיון: גיל נחושתן)
"התאגדות היא המוצא היחידי"
לוי מתאר מצב מורכב, מייאש לפרקים, בו נתונים המאבטחים המועסקים בחברות כוח אדם. "אנחנו בין הפטיש לסדן ועלינו לנהל מלחמה במספר חזיתות בו-זמנית. מצד אחד אנחנו עובדים מול קצין הביטחון של בית החולים שיכול, בכל רגע נתון וגם מטעמים אישיים, לבקש מהחברה לפטר אותנו. מצד שני לבית החולים אין אחריות כלפינו, כי אנו עובדי חברה חיצונית. בנוסף, ההסתדרות עובדת איתנו באופן חלקי, ומבקשת 'לגזור קופון' על המאבקים בלי לשתף אותנו בכל התהליכים. הרבה פעמים מצאתי את עצמי נאבק לבד מול חברת האבטחה, כשאנשי ההסתדרות עומדים מנגד".
ארבעה ועדי מאבטחים פועלים בישראל, שנציגיהם לקחו חלק בטורניר: בבית החולים קפלן, במכון ויצמן, בפקולטה לחקלאות ברחובות ובקרית המחקר הגרעיני בנחל שורק. "ישנם מקומות נוספים שהעובדים בהם רוצים להתאגד, אך רובם
אינם יודעים כיצד לעשות זאת וחלקם אף נרתעים", אומר לוי. "הטורניר הזה, למשל, היה אמור להכיל 11 נבחרות, אך רק ארבע הגיעו. רובן ביטלו בשל החשש ממקומות העבודה שלהם".
"המאבק שלי מזמן כבר אינו אישי, למען תלוש המשכורת שלי", מוסיף קובי קרטה (25), יו"ר ועד המאבטחים בפקולטה לחקלאות ברחובות. "רובנו סטודנטים שעובדים באבטחה כעבודה זמנית בלבד, אבל אנו נלחמים עבור העיקרון ונגד הניצול. אני הולך עם המאבק הזה קדימה ולא עוצר", הוא מכריז. "אם אוכל לסייע לעובדי קבלן אחרים להתאגד, אעשה זאת בשמחה".
ואילו לוי מזכיר כי מאבקם של מרבית המאבטחים אינו קיומי כמו מאבקם של עובדי חברות קבלן המועסקים בתחומים אחרים, בשל אופי העבודה. "רובנו לא עוסקים באבטחה כמקצוע", הוא מבהיר. "עובדי ניקיון או עובדי הדואר, לעומת זאת מועסקים פרקי זמן ארוכים יותר, חלקם כל החיים, ומאבקם בעל גוון חמור יותר. אני בעד הקמת ארגון-גג שיילחם למען עובדי חברות הקבלן באשר הם".