"בוגדת" בכל העקרונות המובילים

None

קורה לכם שאתם יושבים ואיך שמתחילות הכתוביות/סצינת הצילום/או כמה שוטים כאלה קצרים ומהירים בפתיחה, אתם יודעים רק לפי הצילום שזה יהיה סרט טוב?

 

לי זה קרה ובדר"כ אם מתחיל סרט בטלוויזיה נאמר, אז כך הוא נשפט על ידי, איכות הצילום בסצנת הפתיחה, בסרט הזה, הצילום הוא כ"כ מיוחד, השילוב והחיבור שנעשה כאן כמובן בעזרת הבימוי גם, לא רק הצילום , יכול להעביר מסר/תחושה בין 2 סיטואציות המתרחשות בו זמנית, והמשמעויות ההשלכות והאנרגיות מועברות לצופה ע"י הבזקי צילום דו משמעותי, פשוט יוצא מהרגיל. בנוסף גם פס הקול המלווה/מרתק משהו.

 

סרטו של אדריאן לין (הצעה מגונה וחיזור גורלי, גם בסרט הזה רואים שהוא פשוט יודע לעשות תשוקה) , יודעי דבר (מיכאל) לחשו לי כי הסרט מבוסס על הסרט "לא פאם אין סידל" של קלוד שברול.

 

סיפור די פשוט ומוכר לפחות בהתחלה שנראה בערך כך: בסצנת הפתיחה: זוג אמריקאים , אמא (דיאן ליין יפייפיה נשית וסקסית) מכינה ברקפסט , ילד, אבא מקסים, חתיך, שרמנטי אוהב ומפנק (הלא הוא כתמיד ריצ'ארד) וזהו לכאורה הכל נורמלי, מתנהל על מי מנוחות, וכמו בחיים שום דבר על פני השטח לא נראה חריג, מה לא ברור? שכמו בחיים, השגרה מעייפת , נישואים שלאחר 11 שנה מתקיימים כבר מכורח ההרגל, ולפעמים אחד הצדדים פשוט מנסה להשיב משב רוח רענן לחייו ולהזכיר לעצמו איך היה פעם ולו רק ל-5 דק'.

 

אז מבחינתי היה די צפוי שהאמא, עקרת בית תחפש ריגושים בחייה המשעממים (שהשיא הגדול ביותר שלהם הוא לגייס תרומות ונדבות) , צפוי היה גם שהיא תמצא, ופה היא אכן מוצאת משהו לא רגיל,חתיך שהתחיל איתה ברחוב באמצע סערת רוחות שבה היא נפצעת והוא מציע עזרה (איך לא? יש לה רגליים כ"כ יפות שנחשפות ברוח עם החצאית), ברור שהיא תענה בחיוב, אומנם קצת בהיסוס, ורק אחרי 3 פגישות שהיא ברחה בנקיפות מצפון, היא טעמה מהפרי האסור עם הבחור (אוליביה מרטינז, מ-ה ז-ה ה-ד-ב-ר ה-ז-ה?) ועשתה את זה כמו שלא עשתה בחיים כך לפחות נראה ,ולמרות נקיפות המצפון ,כמובן שהיא לא יכלה להפסיק, הרי שמים אסורים מתוקים.

 

הבחורה נכנסה לאופוריה, לעולם משל עצמה והבעל כמובן (לא תמיד זה כך) ער לאשתו ולהתנהגותה, רתיעתה ממגעו,התרחקות, ואפילו מגיע למצב שהוא ממש חייב לשאול עם היא אוהבת אותו?, והיא, בסך הכל מה רצתה? לצאת מהשגרה של החיים המשעממים שלה, לא לגור בפרברים המרובעים והמפנקים, מה רע בסוהו?, לחזור להיות צעירה ונחשקת, לעשות סקס במקומות ציבוריים ובכלל לחוש שוב את התאווה הזאת למשהו חדש, סבבה לא ? אז לא.

 

כי אם כבר חובבנות אז תקחי כמה שיעורים, וכאן היא משאירה אחריה שובל של ראיות , ומקור לחשדות. בסוף ריצ'ארד המסכן שוכר חוקר שמגיע אליו עם תמונות ששוברות את ליבו, הבחור התפרק פשוט, איבד את שפיותו חשב שהוא יכול לעלות ולשתות קפה עם הגבר שחולק עמו את אשתו, רק ששם העניינים מתפתחים לא כמו שצריך, אומנם אין מכות, אין צעקות. יש מצב מביך אחד: מאהב, וגבר שאיבד את אהבת אשתו לגבר אחר, בוכה ושואל למה? ואז המאהב פותח לריצ'ארד את עיניו ומסביר לו שאשתו אולי לא נשואה באושר 11 שנה כמו שהוא חושב, והיא צריכה חיים אחרים, ממש שיחה של מטופל/פסיכולוג , לאן אתם חושבים שזה יכול להגיע? הפתעה! אז לכאורה אומנם הסיפור הוא די רגיל , אבל לסוף שכזה, לא ציפיתי.

 

בשביל לא לעשות ספויילר רציני אומר רק כי הסרט כולו מתמקד באישה בתחילה, בכל עולמה מחשבותיה וסדר יומה, שהעניין מגיע לשיאו והבעל מגלה, כל הסרט מקבל תפנית חדה ומתמקד אך ורק בעולמו של הבעל ולבסוף איך ששני העולמות של הבעל והאישה מתקיימים יחד רק במבטי עיניים צילומי מצב והתרחשויות מפתיעות, ללא כל עזרה מהסרט הצופה אמור להבין מה הולך כאן, ולמה אני מתכוונת ללא עזרה מהסרט עצמו? לא נותנים או יותר נכון לא מראים בשלב זה את עולמם של אחד מהדמויות אלה רק מה שמתנהל על פני השטח בין השניים ולאן המצב מוביל, מאין תוצר של ניתוק מהעולם האישי של הדמויות למצב בו אנו אמורים "לנחש" מה קורה בעולמם הפנימי, ללא כל התבטאות אישית מהם.

 

סצינת הסיום מלווה באירוניה גדולה בעוצמתה שמשאירה אותך ספק במתח ספק עצבני.