ראש הממשלה של כולם?
אבי לוזון נכנס לתפקיד יו"ר ההתאחדות עם הרבה רעיונות ואמביציה. קל להאמין להבטחות שלו, אבל קשה להאמין שיצליח לעבור את המכשולים. למשל בית"ר ירושלים
איזי עין דור
פורסם: 20.03.07, 11:29
מיד עם תחילת מסיבת העיתונאים הבומבסטית שלו, כינה אבי לוזון את תפקיד יו"ר ההתאחדות כ"ראש הממשלה של הספורט". כך גם נראה שהוא מתייחס לזה עם מצגות מרשימות, הרבה תכניות שהענף באמת זקוק להן וים אמביציה שתמיד איפיינה אותו.
"אני אוהב אתגרים", הוא דאג להזכיר בכל מפט שני וחילק תאריכי יעד לכל מטרה. שקיפות אליה לא היינו רגילים מיושבי ראש קודמים, שבחלקם הגדול נכנסו ובעיקר העבירו את הזמן. תקרת שכר, הגדלת הליגה, הגבלת מצבת הזרים, בית נבחרות, שיפוץ איצטדיון רמת גן, הכל נשמע טוב ויפה, אבל קשה מאוד לביצוע.
אבי לוזון. קודם כל, חייב לדאוג לאוהדים (צילום: אוהד קינר)
עוד לפני שניכנס לשיפוץ כמעט בלתי אפשרי של האיצטדיון הלאומי שלנו, ששייך לכל כך הרבה גורמים ובהרבה מובנים מייצג את מדינת ישראל בצורה הכי נאמנה למקור, כדאי יהיה לבחון את ההצעה לתקרת שכר - אולי הרעיון המשמעותי ביותר שיצא ממצגת החזון של לוזון. אבל האם אנחנו באמת צריכים אותה?
בניגוד אולי לליגת הכדורסל, ליגת העל לא נקלעה לבעיות תקציביות עמוקות ויוצאות דופן בשנים האחרונות, בשביל מה אם כן צריך להגביל את שכר השחקנים? את מי זה משרת? נכון, את מכבי פתח תקווה וכל דומותיה בליגה. לוזון מתכוון להיות "ראש הממשלה של כולם" ומתכוון בכך לקבוצות הבינוניות ומטה, אלו שגם אמורותו להנות מרעיון הגדלת הליגה בחזרה ל-16 קבוצות. מי שאמורות לסבול מכך הן הגדולות ובעיקר אחת - בית"ר ירושלים.
לוזון במסע"ת. שם את האהדה שלו בצד? (צילום: אוהד קינר)
יפה שמר לוזון פתח את דבריו באימרה, "אני שם את האהדה שלי בצד", אבל צריך לזכור שאנשים דוגמת אריאל שיימן וחזי מגן, הם אלה ששלחו אותו לתפקיד ונתנו לו את הכח. בניגוד לגברי לוי, שבעיקר דאג לרצות את יענקל'ה שחר, ה'ארקדי גאידמק' של תחילת המילניום, לוזון יעבוד בשביל החלשים. קשה להאמין שהמיליארדר מירושלים יעמוד בצד בחיבוק ידיים.
אם לוזון רוצה להיות באמת היו"ר של כולם, כדאי שיבין ש"כולם" זה האוהדים. אותם מעניינים מחירי הכרטיסים הגבוהים, עליהם לוזון כלל לא דיבר. אותם מעניינים הקלות בדבר הכנסת אבוקות (לשערים ספציפיים בכל מגרש) ואפילו דגלים למגרשים. אותם מעניינת הפחתת מספר השוטרים, לא בגלל שהבאתם מכבידה על עלויות הבוסים, אלא פשוט משום שאלה לא תמיד יודעים להתנהג (עשה טובה, בלי יס"מ ובלי מג"ב - אותם באמת לא צריך).
_w.jpg)
ויש עוד בעיות. במקום להקטין את מספר הזרים, מדוע לא לבחון איך אנחנו משפרים את תהליך הבחירה בהם? מדוע לא להכריח את בעלי הקבוצות לעבוד קשה יותר כדי להביאם? נכון שלפעמים הם תופסים מקום של ישראלי, אבל לא תמיד זה רע. חלקם גורמים לנו לבוא למגרשים ומעלים בהכרח את הרמה. ויש שחקנים כמו גוסטבו בוקולי, שאף התגלו דרך הליגה הלאומית.
מה עם גביע המדינה למשל? מדוע ישראל היא המדינה היחידה בעולם שקבוצות הליגה הבכירה שלה מתחילות לשחק את המפעל השני בחשיבותו רק באפריל? מדוע בישראל הן צריכות לנצח רק חמישה משחקים כדי לזכות בגביע ומדוע הפריפריות לא נהנות מאירוח חגיגי של קבוצות מליגת העל?
נדמה כי השנה הראשונה לקדנציה של מר לוזון, תנווט את המשך דרכו. בעצם, הימים הראשונים שלו על הכסא יעשו את זה. במשק יש שביתה ולנו לא נותר אלא לאחל למר לוזון בהצלחה.