"מרגיש שלם עם ליהוק השחקנים האלה"

יוסף סידר, במאי "בופור", הגיע לפורום קולנוע ב-ynet וניהל דיון חם, סוער ומרתק עם הגולשים על השאלות הפוליטיות שהסרט מעורר. התמליל הכמעט מלא

היינו שם - עדויות מאזור המלחמה

 

מחבר/ת : ץ.

שלום יוסי, אני שמח שיש לי הזדמנות כאן "לדבר איתך". אני הייתי קצין ביחידה בה מדובר וחייל בצוות המדובר.

גם הייתי בבופור ב-2 מהמקרים המופיעים בסרט. ראיתי את הסרט ורק רציתי להגיד שיצאתי בסערת רגשות גדולה.

מאז התקופה בבופור כמעט ולא דיברתי על מה שהיה שם למרות שכל הזמן האירועים עדיין חיים בתוכי. זו היתה הפעם הראשונה מאז יצאתי משם שחוויתי בצורה כ"כ מוחשית את מה שעבר עלינו - שריקות הפצמ"רים הבלתי נסבלות, לראות את העמדה שממולך עם החברים לצוות בתוכה חוטפת פצמ"רים וטילים, השכיבה על הרצפה בתוך הקיפוד עם תחושת החוסר אונים המגעילה הזו.

במדינה שבה רובנו חיים במצב של פוסט טראומה - אולי הסרט הוא חלק מתהליך ההבראה (לפחות בשבילי).

תודה על זה יוסי...

תשובה

תודה לך. כשעושים סרט כזה, מקווים שקהל שקרוב לנושא יגיב ככה. ממש שמחתי לקבל את תגובתך.

 

מחבר/ת : מיכל

 

ראשית הרשה לי להביע את מלוא התמיכה שלי בסרט....כמי שאיבדה חבר יקר במלחמה האחרונה

 הסרט השפיע עליי מאוד, מאוד, מאוד....יצאתי מהקולנוע עם שק של דמעות ביד מהתרגשות ... אני חושבת שרבים צריכים ללמוד מימך בארצינו הקטנטונת ולהפיק את מירב התועלת מכל מה שקורה סביבינו ולנסות להעביר את אותם המצבים/ארועים במסר פשוט וקולע אבל עם המון משמעות. תודה רבה ...הצלחת לרגש את אלה שלצערם לא חוו והרגישו את מה שקרה איי שם בצפון ולא זכו לראות את יקיריהם הטובים חוזרים וצופים עימם יחד בסרט המדהים הזה...

 תודה , מיכל

תשובה:

תודה, אני מאד מעריך את התגובה שלך לסרט.

 

מחבר/ת : doronk2

בראש ובראשונה אני רוצה לחלוק על כל אלו שמותחים ביקורת על עברם הצבאי של השחקנים.

אנחנו בישראל בשנת 2007, ואני סבור שהגיע הזמן שנפסיק לבחון אנשים לפי מה שעשו בשירות הצבאי. אגב, שירתתי באותה יחידה עם אלי אלטוניו (אז אלטנני) ואף הייתי מפקד שלו באחד הקורסים, כך שלפחות לגביו אני מקווה שלאיש אין טענות.

דבר שני - אני רוצה להודות לך יוסף סידר, על כך שנתת לנו, אלו ששירתו במוצבים בלבנון באותה תקופה (אני שירתתי במוצב כרכום), את היכולת לבחון את מה שהיה שם בפרספקטיבה של כמה שנים. מאז הנסיגה מלבנון ועד היום השהייה שלנו שם מוזכרת אך ורק מנקודת מבט של - "זה היה מיותר" וכו'. ובכן, אין לי ספק שזה היה מיותר, אבל בכל זאת אנשים ישבו שם, בכל זאת איבדנו שם חברים וסיכנו את חיינו באופן יום יומי, ותודה לך על כך שנתת לנו פה לומר את מה שאנחנו מרגישים - זה היה מיותר, אבל זה היה, ולא צריך לטאטא את זה מתחת לשטיח ולהחזיר את זה לשיח הציבורי רק כשנוח (מלחמת לבנון השנייה ודברי ההבל על כך שחבל שיצאנו).

ולסיום, כבוגר החוג לקולנוע, וכמי ששואף לביים גם הוא יום אחד, אני חייב לומר לך יוסף - הצבת את הרף גבוה מאד. מעולם לא יצאתי מסרט ישראלי עם מטען רגשי כמו שיצאתי מהסרט הזה (עדיין קשה לי כשאני חושב עליו). שאפו על הבימוי המדויק, על התסריט, וחשוב מכל - על השחזור המושלם עד הפרט האחרון של מה זה היה בדיוק - לשבת במוצבים בלבנון.

תודה לך יוסף סידר.

המשך הדיון הסוער כאן.

 

 

מחבר/ת : dekel

שלום יוסף,

ברכות חמות על הזכייה, מחכה בקוצר רוח לראות את הסרט.

בשנים האחרונות יש התקדמות גדולה בעשייה קולנועית וטלוויזיונית ואין ספק שזהו סרט ששם אותנו במקום של קולנוע אמיתי ברמה עולמית.  

השאלה שלי מופנת דווקא למפגש עם המשפחות השכולות. אני חייבת לציין שבמקום מסוים לא ציפיתי למפגש שהוצג בתוכנית שסיקרה את הזכייה בברלין ואת הסרט. מבלי לראות את הסרט ברור לי שמדובר במפגש לא קל בלשון המעטה, ועוד במקום עצמו, והייתי מעוניינת לדעת האם היתה פתיחות מצד ההורים למפגש? איך קיבלו את הרעיון של סרט כזה? האם היו מעוניינים להעלות את זכרונות האירועים של נפילת בניהם על מנת לתרום לאותנטיות האירועים? האם היתה ביקורת מצדם? או האם היתה מטרה אחרת למפגש זה מבחינתך?

 

שמחה על המפגש הזה ומצפה לעוד..

דקל

 

תשובה

הקשר עם ההורים השכולים התחיל עוד במהלך כתיבת הספר, כאשר רון פנה אליהם והתייעץ איתם, ובסופו של דבר הקדיש את הספר לבניהם. במהלך הצילומים הם ביקרו בסט וכמובן שאני חששתי מאד מהציפיות שיהיו להם מהסרט. בסופו של דבר אחרי שהקרנו להם את התוצאה המוגמרת, הם נתנו לי להבין שהסרט תורם להם משהו בהתמודדות עם השכול. קטונתי מלהבין איך הורים מגיבים לסרט שמציג כך את מות בניהם, אבל הרגשנו חובה וגם זכות להזמין אותם ולשתף אותם בכל אירוע שקשור בסרט.

 

 

על הקולנוע

 

מחבר/ת : עינת והאינדיאנים:

דיברת על ביקורות שנגעו למיינסטרימיות של הסרט. מה הופך סרט למיינסטרים לדעתך?

איך לדעתך נשברת המיינסטרימיות בסרט שלך?

קצת מאכזב אותי לומר שכיום, לפי דרישות קהל הצופים, יש מעט מאוד מקום לסרטים שחורגים ממוסכמות קולנועיות ויוצאים מהמבנה האריסטוטלי הצפוי.

 

אמרת שהתאכזבת כאשר ב"מדורת השבט" צופים לא הבחינו בניואנסים ששתלת. חשתי הזדהות כיוצרת שהרי פריים קולנועי בנוי מכ"כ הרבה פרטים שראויים להתייחסות ויז'ואלית ורגשית.

אילו דברים למדת מהעשיה של "מדורת השבט" והפנמת ב"בופור"?

 

ניכר משלושת הסרטים שיצרת כי אתה "גר" בתוכם וקשור אליהם בנסיון החיים שלך.

האם אתה רואה עצמך בעתיד (הקרוב או הרחוק) יוצא מה - comfort zone וחוקר עולמות רחוקים משלך?

 

תשובה

 

1. קשה נורא לחלק סרטים למיינסטרים ואוונגארד, נראה לי שהשאיפה של רוב יוצרי הקולנוע זה שהרבה קהל יראה את הסרט, כשזה קורה אוטומטית טוענים שזה מיינסטרים, במנותק מהשאיפות או הכוונות של היוצר. במקרה של "בופור", לא הרגשתי בשום שלב שאני מקבל החלטה שמתחשבת בהכרח בניסיון להיות במיינסטרים. כל ההחלטות הן תוצאות של חיפוש אמיתי וניסיון להיות כן.

 

2. אני מרגיש שכל סרט משאיר אותי עם לקחים ו"בופור" מתייחס ללקחים של "מדורת השבט". רציתי ב"בופור" לשים על המסך סיפור פשוט שלא נשען על היכרות אינטימית עם הסביבה שבה הסיפור מתרחש, אבל באותו זמן תמיד להישאר אותנטי ומדויק.

 

3. לא. גם אם בתחילת הדרך יכול להיות שאני אמצא את עצמי מטפל בדמויות מרוחקות לי, במהלך העבודה הדמויות האלו יהפכו להיות קרובות

 

מחבר/ת : עומר ארביב

ספר איך החלטת להיות במאי? מה הביא אותך לזה? מה הסרט הראשון שראית וגרם לך לרצות להיות במאי?

תשובה

הסרט הראשון שראיתי היה "מרי פופינס", זה אולי לא גרם לי לרצות להיות בימאי, אבל כן פינטזתי על קריירה כבייביסיטר. ההחלטה והשאיפה לעשות סרטים נחתה עלי מתישהו בתיכון, עד היום אני לא מאמין שזה התאפשר. טופ-טפו-טפו חמסה חמסה חמסה.

 

 מחבר/ת : ארנון

אני אוהב את הסרטים שלך ואת התסריטים שלך (יודע יודע שאת בופור...)

איזו עצה אחת אתה יכול לתת למי שכותב את סרטו הראשון ?

תשובה

אם צריך לצמצם לעצה אחת, תמצא סיפור שיוצר אצלך מספיק תשוקה ונחישות כדי לעמוד מול אלפי האנשים בדרך שיגידו לך לא לעשות אותו.

 

מחבר/ת : רז

בתור אחד שמאוד אהב את שתי היצירות האחרונות שלך(בופור ומדורת השבט), אני רואה את הדייקנות שלך והיסודיות שלך בסרטים שלך(לדוגמא, השוטים ההיסטרים והמבריקים בבופור, שנעשו לטעמי פשוט ביד של אומן. כבוד). אתה מזכיר לי קצת את דיויד פ'נצר(שבעת החטאים, מועדון קרב), בכל הקשור לעשייה ולדייקנות של הסרטים(למרות שכל אחד ממכם פונה ליעדים שונים לגמרי), ורציתי לדעת האם לדעתך זה הא-ב' של הקולנוע. כלומר, שכדי שהסרט יצליח מבחינת אומנתית, אז הוא קודם כל חייב להיות יסודי בכל תחום

(בימוי, עריכה, צילום, הפקה וכד'), או שמה מה שבתכלס צריך זה תסרטי טוב, שחקנים טובים ובמאי טוב, וכל השאר לא חשוב.

תשובה

מתוקף הפורמט הקצר של הפורום הזה, בוא נסתפק בתשובה לשאלה אחת שלך. בעיני תסריט טוב מכתיב את כל היתר, כלומר אם יש בתסריט היגיון פנימי, רוב ההחלטות של הבימאי הופכות להיות קלות יותר. כשתסריט לוקה, הכל מתחיל להסתבך. בהצלחה.

 

על השחקנים שלא שירתו בצה"ל

 

מחבר/ת : jacksimkin

 

סידר- שמעתי את הטיעונים לליהוק משתמטים לתפקידי חיילים- טענת שהם שחקנים טובים, שלא היו טובים יותר בנמצא, שלשחק חייל זה כמו לשחק זונה, שחיילים אחרים שמשרתים בגלץ מקבלים פרוטקציה ועוד כהנה וכהנה טיעונים.

 

אבל לא שמעתי את מחאתך לטיעון מדוע הכוכבים שלך לא שירתו בשירות לאומי?

אתה באמת לא מסוגל להבין את התרעומת שהתעוררה? אתה לא מודע לרגישות של חיילים שנתנו את השנים היפות ביותר שלהם למדינה כשאחרים בני גילם עשו לביתם?

היו לי חברים שנפלו בלבנון- אם הם היו יודעים שמשתמטים מגלמים אותם הם היו מתהפכים בקברם. בני גילם של אושרי כהן ואיתי תורג'מן עובדים במועדפת עבור שכר מינימום בתחנות דלק מעופשות כששני האחרונים קוצרים תהילה מתפקידים של חיילים בטלנובלות ובסרט שלך- בעקבות הסרט שלך אושרי כהן ישתדרג מקצועית, יקבל קמפיינים בשווי של עשרות אלפי דולרים כשמה שהוא מעלה בתור אסוציאציה אלו ערכים של אגואיזם, דקדנטיות וסוציומטיות. מה אם כולם היו נוהגים כמו אושרי כהן?

אני באמת לא מבין את הזלזול ברגישות של החיילים ששירתו בקרבי. זה כמו שאנטישמי יגלם ניצול שואה. משתמטים עבור חלק גדול מהאוכלוסיה הם סדין אדום. ואתה מתעלם מכך.

תסביר לי בבקשה למה אני בתור חלק מהציבור צריך לתת את אהדתי לאושרי כהן איתי טיראן ואיתי תורג'מן לאחר שאלו בבחירתם נקטו עמדה כה נוקבת בנוגע לבחירה שלי לתרום? הם לא התגייסו ולא תרמו בשירות לאומי- הם לא תורמים את המשכורות שלהם מהסרט, הם פשוט פרזיטים בהגדרה. בבקשה- אני מצפה לתשובה מנומקת.

 

תשובה

אין מה לחדש בדיון. מכיוון שנראה שאת הטיעונים שלי כבר שמעת ובאמת אין יותר מה לחדש בדיון הזה, אני רק אומר שאני מצטער אם הרגשת עלבון ושוב להזכיר שהסיפור שם במרכזו דמויות של חיילים שנותנים הכי הרבה ומקבלים הכי מעט, ולפחות לגביי, ואולי לחברים שלי שנפלו בלבנון, אני מרגיש שלם עם הבחירה.

 

מחבר/ת : @@@

למה לא צרפת את בר רפאלי כפקידה הפלוגתית של הבופור?

תשובה

רציתי מאד אותה כפקידה פלוגתית ב"בופור" אבל החלטתי לא ללהק אותה כי היא לא עשתה צבא.  

 

 

הסרט כמניפסט פוליטי

 

מחבר/ת : @@@

אני לא הבנתי למה אחד מהשחקנים הופיע על השטיח האדום עם כפייה? ועוד עם חיוך של דביל בהתרסה של אויל מול המצלמות? הוא לא חשב לרגע שהוא נראה כמו עוד שמאלן טיפש מתל אביב?

תשובה

קנולר טען שהכאפייה האדומה מתאימה לשטיח, אפשר להתווכח איתו, אבל אפשר גם לתת לו חופש ביטוי שכולל לבישת סמלים למיניהם. גם אני לובש סמל, כך שאני מזדהה.

 

יוסף סידר בברלין

 

מחבר/ת : לינור

האם הרגשת שקבלת הפרס על סרטך נבעה גם מיחסי גרמניה עם ישראל? הקונטקסט של ישראל כקורבן עובר טוב יותר דווקא אצלם?

 

תשובה

התחרות כללה 22 סרטים שנבחרו מתוך אלפי סרטים שהוגשו לפסטיבל. אם "בופור" לא היה זוכה בשום פרס, או אם הסרט לא היה מתקבל, הייתי שמח לטעון שאני מקופח מסיבות פוליטיות, אבל מאחר שכן קיבלנו פרס, אני מתרפק על האפשרות שזה בכל זאת קשור לאיכות הסרט.

 

 מחבר/ת : שמוליק

מדוע בופור לא מוקדש ללוחמים בעבר ובהווה?

תשובה

הוא מוקדש להם גם בלי שזה מצוין בכתב על המסך, ולא רק להם. חוץ מזה פחדתי שזה יתקבל כמשהו ציני או נצלני.

 

מחבר/ת : אורי

שלום מר סידר

הסרט שיצרת הינו מיוחד ומעורר מחשבה, העובדה שכולו מצולם במוצב ללא בנות מעצימה את תחושת החוויה שעברה על החיילים במוצב. עם זאת היה לי קשה עם הסצנה האחרונה בה רואים את לירז מתמוטט. הרגשתי כאילו נושבת רוח של תבוסתנות - בעיקר כאשר קהל זר יצפה בסרט.

תשובה

במישור האישי של לירז השוט האחרון של הסרט בעיני משקף משהו מורכב ועמוק שמכיל הקלה גדולה, עצב, ריקנות וגם טיפה תחושה של סיפוק וגאווה. תבוסתנות נראית לי משהו שאתה הכנסת לשוט מבעד לפרספקטיבה האישית שלך. שזה בסדר ואולי זה בעצם שם בלי שאני יודע, אבל זה כוחו של קולנוע.  

 

מחבר/ת : ערן

שרתתי בתחילת שנות התשכעים במוצב גלגלית הצמוד. הסרט חזק ללא ספק. לא אהבתי את העמדה בסרט שמציגה את הנסיגה מלבנון כבריחה פחדנית ואגואיסטית שמייצג כביכול השמאל הישראלי. האם רק אני הרגשתי שזה המסר העיקרי? לדעתי הקצין בסרט מייצג טיפוס היסטרי וחדל אישים. וזה עצוב אם גם טבעי שזה מה שנהיה מאיתנו. האם רק אני הרגשתי כך?

תשובה

בעיצוב הדמות של לירז השתדלנו, רון ואני, לפענח את מנגנון הפחד שלו, השתדלנו להיות אמיתיים ולא בהכרח הקדשנוו מחשבה לשאלה האם לירז מייצג תופעה רחבה יותר מאשר רק הוא.

 

מחבר/ת : לירון ט.

מבקרים מסוימים האשימו אותך בהתחמקות מעימות עם הצדדים הבעייתים יותר של הלחימה, נקיטת קו אידיאולוגי תקיף יותר, והצמדות לקונצנזוס ורומנטיקה, מה אתה חושב על הטענות האלו?

תשובה

תודה על השאלה. האמת, נראה לי קצת פתטי להתעמת עם מבקרים, כל אחד וטעמו הוא. אני הרגשתי במהלך העבודה שהסרט נוגע במקומות שלפחות עבורי, הם חשופים, לא פתורים ושונים מהדיון הציבורי שמתנהל ממילא.

 

 

ביקורת צופים

 

מחבר/ת : יוראי

ברצינות, אני לא מנסה לקטול.

לעשות סרט עם ביקורת פנימית כמו מדורת השבט ו"בופור" זה סקסי וזה תמיד יתפוס.

אני יכול בקלות לנדב לך עוד כמה תסריטים לרבי מכר (ראש אולפנה שאונס תלמידות, קצין צה"ל שמבשל מחבלים ואוכל אותם, ניצולי שואה שהופכים לרוצחים סדרתיים של גרמנים ....).

האם אתה מסוגל להרים תסריט בלי שיק פופולרי, שלא ינעם לאוזניים בנילאומיות (ולבון טון המקובל בארץ) ולעשות ממנו ביג סלר.

תשובה

כן, אני באמת עובד עכשיו על סרט שלא יעניין אף אחד ולא יביא קהל. החלטתי שזו המטרה בפרויקט הבא שלי. רוצה להיות המפיק?

 

מחבר/ת : ד"ר שי

אחרי שראיתי את הסרט אמש בפה פעור פשוטו כמשמעו, בחירות כל כך מדויקות של אילו סצינות לעבד מהספר ואילו להשמיט ובימוי שהולך על הגבול הדק בלי לחצות לכיוון ההגזמה ובכל זאת נותן את האגרוף בבטן, הבוקר עוד המשכנו לדבר עליו אני וחברה שלי והמשכנו לשיחה על מדינת ישראל ולאן היא הולכת, שיחה כמותה לא היתה לנו בשנים שאנחנו יחד,

ואחרי ששמעתי בעונג רב שני סמסטרים של הרצאות של אביך כסטודנט לרפואה,

אני מסכם בשמחה שלמרצה הכי טוב בסביבה נולד הבמאי הכי טוב בסביבה. כמו שאומרים אצלכם שכוייח.

תשובה

איזה כיף להיות הבן של אבא שלי. אני תמיד מפחד שאני עושה לו בושות. תודה...

 

מחבר/ת : אלירן טרבלסי

שכששמעתי שיצא סרט על הבופור מהרתי לגשת לקולנוע ולראות אותו מאאחר שקראתי את הספר (ספר מדהים)

אני לא מצליח למצוא על מה קיבל הסרט פרס, זה סרט רע, לקחו סיפור מדהים והוציאו ממנו את כל התוכן, הליהוק של אושרי כהן לתפקיד לא היה מוצלח במיוחד .

הרגשה של פספוס לקחו סיפור שבמאי טוב יכול היה לעשות ממנו סרט אדיר ברמה בינלאומית ויצרו ממנו סרט שבקולנוע גרם לאנשים לרצות שיגמר הסרט חסר חיים וחבל שכך.

תשובה

באמת חיפשו בימאי טוב אבל כולם היו עסוקים, בסוף הם נאלצו להתפשר ולקחת אותי. אני מתנצל שגרמנו לך סבל.

 

מחבר/ת : ליאור

הורדתי את הסרט, כאקט מחאה. סיקרן אותי מאוד הסרט , בעיקר הסיפור על ברנע ז"ל ששירת ביחידה שלי.

יחד עם זאת ,לא רציתי לשלם לבמאי שבחר בהתרסה דווקא שחקנים אפסים שהשתמטו מהצבא(למעט אלטוניו וקנולר הענקים). כן , במדינה שעדיין מלקקת את פצעיה מהמלחמה האחרונה , אין לתת שום במה למי שבחר אפילו לא לשרת את את המינימום במינימום ולתת למדינה משהו.שחקן שמשחק לוחם לא חייב לעשות צבא ,כמו שצופה שמסתקרן לגבי הסרט לא חייב לשלם על כרטיס. נשאר עוד 104 MB , ואז ניראה אם מדובר בסתם סרט עם באאז מכוון או באמת סרט ישראלי טוב.

תשובה:

אתה עובר על החוק בניגוד לשחקנים שאולי לא עומדים בתו התקן המוסרי שלך, הם השתחררו כולם ע"י צה"ל כחוק.

• מחבר: ליאור

צא מהבנליות ותתחיל להתמודד- מה קרה? תשובה לא במסגרת הפוליטקלי קורקט מסוכנת להצלחת הסרט? יועצי התדמית שלך לא מרשים?

תשובה:

פוליטיקלי קורקט? לא, אני פשוט באמת חרד לפרנסתי, את זה הבנת או שזה עדיין פוליטקלי קורקט?

 

שאלות כלליות על הסרט

 

מחבר/ת : יהודה

כידוע, במהלך הסרט פוצצו כ-1000 טון בטון באזור הקרוב (או הנמצא בתוך) שמורת טבע, קרוב למצודת נמרוד.

בפורום "פרש" דווח לפני מספר חודשים: "נכנסים פנימה ובדרך סובלים מהטרטורים וההצקות של אנשי רשות שמורות הטבע, שרצו לסלק את המטרד הלא מוכר - ורק התערבות אישית של לשם השתיקה אותם." מהי ההשלכה הסביבתית של הפיצוץ? היכן בדיוק היה מיקום הסט?

תשובה

לדעתי אנשי רשות הגנים ממש התפעלו מאנשי הצוות שלנו בסוף ההפקה. נזהרנו והקפדנו לשמור על שמורת הטבע. האמת היא שחלק מאנשי הצוות היו קפדניים יותר על עצמם בענין הטבע, אפילו יותר מאנשי רשות הגנים.

 

 

מחבר/ת : סבו

רציתי לדעת בנוגע לשיווק הסרט.

איך הולך כל השיווק מי מקבל מה והאם זה הולך באחוזים לאלה שמפיצים את הסרט בחו"ל?

אם יש לי סרט שאני מעוניין לשווק אותו איך אני יודע כמה אחוזים לקחת שיהיה סביר לכל הצדדים,

האם יש מקום אחד שאפשר לפנות אליו שהוא מתעסק עם כל הההפצה של הסרט?

תשובה 

אשמח לענות בצורה מפורטת: אז ככה: מתוך מחיר כרטיס - 17% הולך למע"מ. 60% הולך לבעל בית הקולנוע. 

בין 20%-25% הולך למפיץ כעמלה. עם היתר מכסים הוצאות הפצה (שיכול להסתכם במאות אלפי דולרים). מה שנותר הולך למשקיעים. ואם במקרה עוד יש כמה גרושים בקופה, הם מתחלקים בין המפיקים ליוצרים.  

זה הזמן להחליף מקצוע.

 

מחבר/ת : קיצי5

יוסף שלום, ראשית אני חייבת לומר שצפיתי בסדר והתרגשתי עד דמעות. כל הכבוד - סרט מקסים שהחזיר אותי לתקופה ההיא (אני בחורה, אך מרבית חבריי היו שם)

שנית, הקטע שבו שפיץ (נדמה לי) שר את "אבות ובנים" חזק וממש מצמרר. רציתי לשאול מי השחקן, הוא- כמו כל שאר השחקנים מקסים .. 

תשובה

שמו של השחקן שמשחק את שפיצר זה ארתור פרז'ב, שחקן מתחיל מקסים ומוכשר.

 

מחבר/ת : עינת והאינדיאנים

לאיזו סצנה/שוט צולמו הכי הרבה טייקים (כמה?) ומאיזו סיבה? ישנה סצנה בטריילר שנותרה על רצפת חדר העריכה ולא נכנסה לסרט. אני מדברת על החיילים הרוחצים עירומים בליטני. מדוע ויתרת עליה?  

תשובה

הסצינה שמופיעה בטריילר מתרחשת בנהר הליטני אחרי המוות של שפיצר. בזמן שערכנו את הטריילר הסצינה הזאת עוד היתה בסרט ורק מאוחר יותר החלטנו להוציא אותה מסיבות שקשורות לזרימה העלילתית של הסרט. מדובר בסיקוונס ארוך ובעיני מרהיב ועוצמתי, וגם היום אני מצטער שנאלצנו להשאיר אותה בחוץ, ב- DVD תוכלי לקבל את הסצינה בשלמותה.

 

מחבר/ת : יוסאריאן

הגעתי לסרט עם ציפיות גבוהות והתאכזבתי מאוד. בעיקר היה חסר לי קו עלילה ברור, איזשהו סיפור מעניין ומרגש. כל מה שהיה שם היה שיחות ועוד שיחות לא כל כך מעניינות, פלוס חייל מת כל 15 דקות. חבל שלא נצמדת יותר לספר כי הוא באמת מעולה. לגבי הליהוק, בתור מישהו קרבי שמכיר מקרוב את הבופור ואת לבנון, חשבתי שממש לא משנה מי משחק בסרט, אבל אני חייב להודות שבסצינת הסיום כשאושרי כהן עומד ובפעם הראשונה רואים אותו עם המדים (ולא עם החרמונית) והדרגות, זה עשה לי הרגשה מחורבנת והתחשק לי לצעוק בקולנוע "יא חרה קטן, אתה לא ראוי ללבוש את המדים האלה". בקיצור, הסרט הוא מהומה רבה על לא מאומה.

ועכשיו לשאלה - האם כתבת את התסריט ביחד עם רון לשם ואם כן למה הוא כל כך שונה מהספר? (חוץ מהקו הכללי של המוצב והפינוי)

תשובה:

בתשובה לכל מי שמשווה בין הסרט לספר - אני חושב שצריך להתייחס לספר ולסרט כיצירות נפרדות שמבוססות על מקור היסטורי אחד. הספר בוחר להתמקד באלמנטים מסוימים, והסרט שם את המשקל שלו במקומות אחרים. אני הרגשתי ששתי היצירות משלימות אחת את השניה לכדי תמונה מורכבת שמתארת את הנסיגה מלבנון ואת השהות שלנו שם במשך 18 שנים, דרך פריזמה של מוצב הבופור. באופן כללי הציפייה מספר לעבור למסך כמו שהוא ממעיטה בכוח של הפרוזה ומגמדת את הפוטינציאל הויזואלי שיש בסרט, מדיות שונות נותנות את עצמן לדגשים אחרים. זו דעתי בכל אופן.

 

מחבר/ת : איתי

אני סטודנט שגר באיטליה וברצוני להראות לחברי האיטלקים את מה שעברתי בשירות הסדיר.הם שמעו סיפורים אבל אין כמו סרט להמחשה.

אני מאמין שהסרט יופץ מסחרית באירופה במהלך השנה הקרובה, כולל באיטליה.

 

מחבר/ת : סטורם

כמי שמכיר את הבופור וטרם צפה בסרט, מספר שאלות - היכן היה הלוקיישן שבו צילמתם? האם "זכית" להיות שם בעצמך?

תשובה:

הסרט צולם בקלעת נמרוד מתחת לחרמון בטווח ראיה מהבופור האמיתי. את השירות שלי בלבנון עשיתי בעיקר במוצב שומריה, צפונית לבופור, אבל יצא לי להחליף מישהו מהפלוגה שלי בבופור למשך כמה שבועות בשנת 87'.

 

לפורום הקולנוע