הנתונים בארץ מצביעים על שיעור נמוך של מחלת האיידס והנשאות בקרב האוכלוסייה הכללית. לפיכך טוענים במשרד, כי אין הצדקה להמליץ על בדיקות סינון לכלל הנשים ההרות, אלא להתמקד בקבוצות המצויות בסיכון גבוה להידבק.
ומיהן נשים בסיכון לאיידס על פי משרד הבריאות? כל אלו שהן או בני זוגם מקיימים יחסי מין מזדמנים ללא הגנה, משתמשים בסמים, ספקי שירותי מין, עולים מארצות נגועות באיידס – ובהן כל מדינות אפריקה מלבד מרוקו, טוניס, לוב, אלג'יריה, מצרים ודרום אפריקה.
בהנחיה החדשה, קבע המשרד כי על הרופא להעביר למטופלת את הנוסח הזה: "אני מפנה אותך לבדיקות מעבדה. קיימת בדיקה נוספת שניתן לבצע, זאת בדיקה לגילוי איידס. מחלת האיידס עוברת בשלוש דרכים: דרך הדם (לדוגמה בהזרקת סמים), ביחסי מין לא מוגנים ומאם נשאית לעובר/לתינוק. לכן אם את חושבת שנחשפת באחת מהדרכים האלה, ניתן להפנות אותך לבדיקה".
לכל אישה השייכת לאחת מקבוצות הסיכון, קובע המשרד כי על הגורם הרפואי להמליץ לעבור בדיקת דם לגילוי HIV במרפאת קופת החולים הקהילתית בה היא מבוטחת או באחד ממרכזי האיידס, הכל על פי נוחותה. על הרופא או האחות המפנים את האישה, להסביר ולהדריך את הנבדקת על מהות הבדיקה, חשיבותה ומשמעותה.
אם האישה מתגלית כנשאית HIV , כאשר הבדיקה לא התבצעה במרכז איידס, קובע מנכ"ל משרד הבריאות כי יש להפנותה מיד לאחד ממרכזי האיידס, ובמקביל לדווח ללשכת הבריאות המחוזית המתאימה.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי בישראל ישנם 3,647 נשאים וחולי איידס מדווחים, 350 מהם התגלו ב-2005. ההערכות הן שמספר הנשאים והחולים בישראל, שחלקם אינם רשומים עומד על כ-5,130.
הקבוצה הגדולה ביותר בקרב קבוצת הנשאים האחרונה שנבדקה היא עדיין יוצאי אתיופיה (כ-120 נשאים) וקבוצת המשתמשים בסמים (כ-50 נשאים). אך בקבוצות אלו כמו גם בקרב ילדים הנדבקים במהלך הלידה מאימותיהם נרשמת ירידה מתונה.