מתוך הראיונות שנתן לכלי התקשורת מתגלה מג'אדלה כבעל מוטיבציה עזה להצליח. מיד עם היכנסו למשרדו החדש, יהיה עליו לטפל בשורה של אתגרים, שבלא יד מכוונת עלולים לגרום לקריסתה של התרבות בארץ. אחת הנקודות הבוערות והדחופות היא חוק הקולנוע. דרך ארוכה עבר הקולנוע הישראלי מאז היה בן חורג בתוך משרד המסחר והתעשייה, ועד שקיבל את העדיפות המגיעה לו כאומנות מובילה. שיאו של התהליך היה חקיקת חוק הקולנוע, שהגדיל את ההשקעה של המדינה בסרטים ישראליים והכיר בקולנוע כענף מוביל, שעצם קיומו תלוי במידה רבה בתמיכה ציבורית. אך מאז נחקק החוק, הוא היה לצנינים בעיני פקידי האוצר שרצו בביטולו וזכייני הטלוויזיה בערוצים 2 ו-10, שמנסים להוריד תמלוגים הנגבים מהם לצורך הפקה מקורית.
בפני שר התרבות עומדת המכשלה של קואליציית ההון הפרטי ושומרי הכסף הציבורי. לא קל יהיה לו לעמוד מולה, אך אפילו ייכשל במשימה זו - עליו לחשוב על חלופות, שיאפשרו את המשך התמיכה בקולנוע הישראלי ממקורות אחרים: הטלת מס על מכירת מוצרים הקשורים באופן ישיר או עקיף לתעשיית הקולנוע, כגון קלטות וידאו ותקליטורים לצריבת סרטים, וכן החזרי מס על מכירת כרטיסי קולנוע. על כל פנים, הוא חייב להציב בפניו יעד חשוב: שימור ואף הגדלת התקציב לתמיכה בקולנוע הישראלי. במקביל, עליו לאמץ ממדינות כמו אירלנד וקנדה מודלים לעידוד השקעות פרטיות בענף, ולאפשר הענקה של הטבות משמעותיות להפקה ולשיווק של הסרטים הישראליים בארץ ובחו"ל. במקביל, טוב יעשה אם יפעל להשבת האמון של אנשי התעשייה במועצת הקולנוע, המתפקדת כזרוע ארוכה של משרד התרבות.
ועוד דבר שראוי כי השר החדש יקדיש לו מזמנו: מג'אדלה חולל היסטוריה כשהפך לשר הערבי הראשון. המגזר שממנו בא משווע לתקציבים לתרבות. גם ביישובים הערביים משוועים לפיתוח תיאטרון ערבי-ישראלי, שיעמוד בסטנדרטים המקצועיים של התיאטראות היהודיים. גם שם רוצים לראות עוד יוצרים ושחקנים שמפלסים את דרכם לתעשיית הקולנוע, גם שם רוצים לראות ציירם ופסלים החודרים לזרם המרכזי. בינתיים, עד שכל זה יקרה, הקמת בית קולנוע באחד היישובים הערביים יהיה צעד התחלתי לצמצום הפערים.
הכותב הוא מנכ"ל הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה