נדהמתי ושמחתי לקרוא את מאמרו של בוגרי ותלמידי החריף והשובב, ר' אורי אורבך הי"ו בגנות לימוד הגמרא על הסטנדרים בשיטת ישיבת וולוזין.
שמחתי כי אכן הבעיה כאובה ורבים מתלמידי בישיבת נחלים מאז הקמתיה לפני 52 שנה (ר' אורי בן כמה מינוס היית לפני 52 שנה?!) שאלו אותי מדוע מקדישים שעות כה רבות לסוגיית "שור שנגח את הפרה" או "ביצה שנולדה ביו"ט (יום-טוב)", והרי זה לא אקטואלי עד שהוכחתי להם ש"הפוך בה והפוך בה דכולא בה". ודברי הגמרא במסכת תענית ט'.
"מי איכא מידי דלא רמיזי באורייתא" (האם יש דבר שלא רמוז בתורה") והוכחתי שסודות משולש ברמודה, "תינוק עם שני ראשים", סלמנדרה, חללית אילן רמון ז"ל ואפילו כיצד לנצח בכדורגל - הכל בגמרא כפי שהוכחתי באנציקלופדיה שחיברתי "נחלי בא-גד".
אני מסכים אומנם עם ר' אורבך שמרבית הר"מים (רב-מחנך) טועים כשהם ממשיכים ללמד בשיטה שלמדו הם בישיבות הגבוהות ולכן חידשתי את השיטות הבאות:
1. שיטת הסוגיות ללמוד מתוך ש"ס-צמוד כאשר התלמיד מקבל רק מראי-מקומות בש"ס וברמב"ם ובשו"ע ועליו להתמודד עם כל המקורות, דבר שהופך אותו לתלמיד-חכם המעוניין לגלות את סודות הקשיים בהבנת הגמרא שבארמית. הסוגיות חובקות את כל הנושאים ביהדות ואת כל חגי ישראל והמנהגים כדוגמת פדיון שבויים, כמה לשלם ולא לחרוג וכו' וכו'.
2. לימד בקיאות בכמויות (רצוי ללמוד את הדף היומי)
3. האנציקלופדיה האקטואלית "נחלי בא-גד" מוכיחה שחז"ל היו בקיאים במתמטיקה, פיסיקה, כימיה, אסטרולוגיה וכו' - יותר מפעם אחת.
תלמיד שילמד בשיטות הנ"ל ייצא תלמיד-חכם אוהב ללמוד, ויכיר את גדולת היצרן - הקב"ה שנתן רק לנו את כל סודות הבריאה וזהו הסוד שבזכותו עם ישראל זוכה בפרס נובל היוקרתי ב-35 אחוז, למרות שכמות היהודים בעולם היא רק שני אחוז פרומיל.
אז אנא חזור בך ר' אורבך, וחפש שיטות לחבב את לימוד הגמרא כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה.
מוקירך,
הרב יוסף בא-גד