אוליב, אוליב, כמה שאני שמחה בשבילך!
שיהיה לך הכי פאן שבעולם, שתיהני מכל רגע בהרים השוויצרים או בסמטאות פריז או מרוקו או המוקטעה - העיקר שאת נוסעת עם אהובך. מה עוד אפשר לבקש? זה פשוט טלנובלה למתקדמים.
עכשיו תשמעי מה קרה לי אתמול בלילה. שוב הייתי בכוננות תרזה, חיכיתי שתתקשר מהדייט האומלל שלה שאבוא להציל אותה, מה שבדרך כלל קורה, כי הבחורה בררנית יותר ממבקר מסעדות עם טחורים. תוך חצי שעה בערך, טלפון בהול.
הפעם החלטתי ללכת על המראה הזנותי (אני כבר יכולה להרשות לעצמי מיני, רזיתי עוד חמישה קילו!). הרבצתי שמלה אדומה עם גב חשוף ומחשוף, עקבי סיכה ואיפור. אני מגיעה לקפה ונכנסת בשופוני, ובאמת כל הגברים הרימו עיניים מהצלחות הדלוחות שלהם מול נשותיהם הדלוחות, ולא הורידו אותן עד שעשו וִיש מלא על כל הגוף שלי, בואך השדיים המפוארים, הארוזים יפה-יפה בחזיית פוש-אפ אדומה הורסת.
תרזה כבר הבחינה בי וכמעט משתבצת עוד דקה על הרצפה. אז אני מזנקת לכיוון שלהם בצווחות הנאה, כאילו פגשתי את בתי האבודה, או לפחות קולגה מימי החלונות האדומים. "לאיפה נעלמת?" אני זועקת. ותרזה, באותו קול בדיוק, צווחת אלי בשמחה: "יו, מוניק, לא תאמיני, בדיוק חשבתי עלייך אתמול בלילה!" וקורצת לי.
"מה, בערב חילופי זוגות?" אני שואלת ופוערת עיניים ענקיות על בן-זוגה, בקושי 1.55 מטר עם פלטפורמות, שיושב מולה בעיניים פעורות מטמטום ותשוקה ולא מצליח להוריד את המבט מהמחשוף שלי.
"אז אתה הבחור מאתמול בלילה?" אני שואלת. והוא, מבולבל עוד יותר, מביט עמוק לתוך המחשוף ולא יודע מה לענות.
"אתה לא הבחור מאתמול בלילה? אז מי אתה – הקליינט משלשום?" ולתרזה, שמסתירה פלצת צחוק בסרעפת, אני אומרת: "יו, מאמי, איך לא סיפרת לי שיש לך היום קליינט מיוחד?" ושוב לבחור ההמום: "שתדע שאנחנו עושות גם זוגות, לסביות, גם בדסמ, אבל זה יעלה לך כפול. הסברת לו את התעריפים, מאמי?"
אבל הגמד לא אכל את התרגיל, ואולי אכל אותו יותר מדי, כי פתאום הוא קורץ לי בעין עקומה ואומר שהוא רוצה את המיוחד. בשלב הזה תרזה רצה ושירותים, ואני נשארתי עם 1.55 מטר של צחוק צבוע ושיער מבצבץ מהנחיריים. אז אמרתי לו: "תראה, מותק, אתה לא הטעם שלנו. אז תיקח את עצמך, עם הרגליים המיניאטוריות והבגדים שאתה קונה ב'פוקס קידס', ותעוף מפה".
הבחור הכחיל, החוויר, מילמל קללה בערבית וברח מהשולחן בלי לשלם.
כשתרזה חזרה לא היה גבול לאושרה, למרות שהיא קצת נזפה בי ואמרה שאנחנו מתנהגות כמו ילדות בתיכון. הזכרתי לה שכבר עשינו את זה בתיכון, ובעוד אני מרצה לה על יתרונות גיל המעבר ומדוע כדאי לנצל אותו עד תומו, אני שמה לב שהיא מפזילה לעבר השולחן הפינתי, שם יושבים צמד כוסונים בגילנו ומשפדים אותנו בקרני הגאמא הלוהטות של עיניהם. עוד סיבוב קטן של מבטים, והחבר'ס צוללים ישר לעברנו, עם הדרינקים שלהם.
מה דעתכן לבוא איתנו למלון? נשתה, נהנה, נראה איזה סרט
הדרינקים הובאו... והובאו, והובאו, וככה אנחנו שותים ומפטפטים, מזל שתרזה הצילה את המצב ונתנה לי מדי פעם בוקס בצלעות, שלא אעשה בושות יותר מדי. אבל את הבנים זה דווקא הלהיב והם השקו אותנו ביד רחבה, וביד השנייה התחילו למזמז. הבהיר יותר, זה שקצת דומה לאקי, השחיל את ידו לתוך השמלה שלי, ואני לא ידעתי מה לעשות איתה כי הרגשתי כאילו זוחל לי שם דג מלוח. אז צחקתי בקולי-קולות. באיזשהו שלב אמר "הבחור" של תרזה: "מה דעתכן לבוא איתנו למלון? נשתה, נהנה, נראה איזה סרט טוב. מה אתן אומרות?"
להפתעתי, תרזה אמרה מיד כן. רק אותי היה צריך לשכנע. אבל הבחור שחירמן אותי טוב-טוב עד שהרגשתי למטה כמו גומי דביק, הסביר איזה גוד-טיים הוא הולך לעשות לי. בחיי שזה מה הוא אמר, אני נשבעת לך, ואני חשבתי שאף אחד כבר לא מדבר ככה. אבל זה היה כלום לעומת מה שהלך במלון.
הגענו לאחד המלונות הגדולים בטיילת. הבנים הזמינו סוויטה לא רעה בקומה העשירית, צופה אל הים. יוסי – זה שמיזמז אותי - אמר: "מה את מקשקשת שם, מתוקה? בואי, בואי לאבא. אני הולך להיות נורא טוב אלייך הלילה".

הרגשתי כמו בסרט (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
פתאום חדר להכרתי המאורע ההיסטורי! עד אז הרגשתי מתוך ענני השכרות כמו בסצינה מ"אסקימו לימון", אבל פתאום קלטתי. וואו, המאהב הראשון שלי! לא וירטואלי, לא דמיוני, לא חלומי. ממש-ממש. סוף-סוף יקנן בתוכי איבר שאינו איברו של בעלי. נורא התפעלתי מעצמי על שאני שולטת במאורע, אז מיד נתתי לעצמי אור ירוק ליהנות מכל רגע, דלוח ככל שיהיה.
תרזה והגבוה כבר נסגרו בחדר השינה. אני והשני התחרמנו פחד על הספה בסלון, מול ערוץ פלייבוי הפתוח. ברקע שמעתי את אנחות השחקנים, מחדר השינה בקעו נשיקות ומצמוצים, ואני שכובה על הספה בסוטול, וגבר שאינו בעלי ממשש את אבריי.
היה לי די נעים החידוש, מה גם שהבחור היה מאוד יסודי
התכרבלתי על ספת הקורדרוי ונתתי לבחור לטייל לי על כל הגוף, להסיר ממני את הבגדים, את הגרביים, את התחתונים והחזייה – ואת זה, אוליב, לא עשיתי מאז שהייתי נערה, מהזיונים הממש ראשונים עם אקי, כי אחר כך היינו ישר מורידים בגדים וצוללים למיטה. אקי שונא להפשיט, הוא אוהב להגיע ישר לעניין וחסל, אז היה לי די נעים החידוש, מה גם שהבחור היה מאוד יסודי, וכמו שהסיר ממני את הבגדים והתחתונים אחד-אחד, ככה מיזמז אותי בעדינות מהפנטת כמעט, עובר יסודית על כל הגוף ומתעכב על המקומות הקדושים, מועך פטמות, מנשק עכוזים, לוחך צווארים, מנשנש תנוכים – ממש נהניתי מהחגיגה.
באיזשהו שלב הרגשתי שמספיק לי המזמוזים וכבר בא לי לחתוך לעיקר. אבל הבחור עדיין לא התפשט אפיךו, רק המשיך למזמז. עשיתי לו סימנים עם הידיים והרגליים שהגיע הזמן שיוריד את הסמרטוטים וירביץ הופעה, אפילו מיששתי לו עם הרגל את המפשעה, עד שהוא עשה טובה והתחיל להתפשט באיטיות של דוגמן.
ובאמת היה לו גוף לא רע – שרירים כמו שאני אוהבת, מידות וגוונים כמו של אקי. רק את התחתונים הוא עדיין לא הסיר, אז חשבתי שהולך לבוא כאן פיאסקו נוראי ומיד הורדתי ציפיות.
ואז, סוף-סוף, הגיע רגע המופע: הבחור הוריד את התחתונים לאט לאט כאילו הוא איזה צ'יפנדייל, ואני צפיתי לשמחתי בזין גדול ויפה משל בעלי, ונורא שמחתי שלפחות במאהב הראשון אני לא צריכה להתבזות עם גמדים.
הוא המשיך עם מבצעי החרמנות המלוטשים שלו, וזה אחרי ששמעתי מכל החברות איך בחורים תמיד מתים להגיע לעיקר ולא ממזמזים מספיק. אבל כבר לא היתה לי סבלנות, ממש התחלתי לכעוס, הגעתי למסקנה שאולי באמת מגזימים בחשיבותו של המשחק המקדים.
התחככתי בו יותר ויותר, הודפת את האגן שלי כלפי מעלה, אולי הוא יבין את הרמז ויכניס כבר. התחלתי להתגעגע לאקי הסטנדרטי שלי, שאני מכירה כל פיתול בזין שלו ובאיזה זווית בדיוק הוא נכנס לתוכי.
כמו בתולה חדר לתוכי הפרימדון המתמהמה, ואני נשנקתי מרוב עונג, שוכבת כמו ילדה בת 16 שמזיינים אותה בפעם הראשונה והיא נמלאת התפעלות רוויה בחשש על היצור המוזר והלחלוחי שמטייל לה בין הרגליים. אחרי הכל, הייתי בתולה כשרה בת 40, שידעה רק את הזין של בעלה.
התרווחתי לי תוך עצימת עיניים והתמכרתי להדיפות, 5, 6, 7, כמה נעים, כמה ממלא, 8, ו... היי, מה קורה כאן? הבחור צווח תוך כדי גניחה: "תגמרי, אני גומר!" ותוך רבע הדיפה שפך לי על הבטן! תוך שניונת הוא קפץ ממני ורץ להתקלח, משאיר אותי שוכבת על הגב כמו מטומטמת, עם שלולית דביקה על הטבור ותסכול אדיר.
אני והמזל שלי. המאהב הראשון שלי התגלה כמקרה של שפיכה מוקדמת! המשכתי לשכב שם כמו זומבי. לאונן לא היה לי נעים, חששתי שהוא ייכנס ויראה אותי, אז קיוויתי שאולי כשהוא יחזור אני אחרמן אותו לסיבוב נוסף. אבל כשהוא יצא מהאמבטיה כשרק המגבת של המלון לגופו, הוא הדליק את האור והתחיל להתלבש במרץ, בלי להעיף לעברי מבט. אמרתי לו בקול מפתה את המשפט הכי קיטשי, ששומעים רק בסרטים: "למה שלא תחזור למיטה? הלילה עוד צעיר". אבל הוא אמר רק: "אני חייב לחזור הביתה", שלף שטר של מאה שקל, זרק לי אותו על הספה ומילמל "שיהיה לך למונית".
כשהגעתי הביתה והורדתי את הבגדים בשקט, אקי שאל בקול מנומנם: "איפה היית?" ואני עניתי: "עם תרזה, תחזור לישון", וחשבתי על אירועי הלילה הנאלחים שלי.
התחרמנתי ממנו פתאום, אני נשבעת לך, אוליב. אולי בגלל שהוא היה זמין, שוכב לצידי רך, ריחני ונעים למגע. אולי בגלל רגשות האשמה. הנה אני, אמה בובארי מנווה-מגן, בחורה טובה מבית טוב, שלא הזדיינה בחיים שלה עם גבר אחר חוץ מבעלה, שוכבת על הגב כמו פוסטמה ובא לה לזיין את בעלה החוקי מהתורה-הנביאים-והכתובים.
נצמדתי לגבו וחירמנתי אותו עד שעמד לו, ואז סובבתי אותו בעדינות וטיפסתי עליו, וככה רכבתי כמו ליידי גודאייבה על בעלי הרדום, שספק תרם את תודעתו למאורע, ספק נימנם – רוכבת ורוכבת עד שגמרתי. וכל הזמן הזה הוא שכב עצום עיניים.
בבוקר, בחדר האמבטיה, הוא טפח על ישבני בחיוך זימה, לרמז לי שהוא מודע לאירועי הלילה, ואני התעצבנתי פתאום, לא יודעת למה, אולי האשמה דיברה מגרוני כשאמרתי: "תוציא ת'יד, התחת שלי לא שייך לך". ואקי, בתחילתו של לעג שבקצהו עלבון, אמר: "באמת? בלילה לא חשבת ככה, רחב הזונה". ואני אמרתי: "בלילה זה היה בלילה, וביום הוא חוזר לרשותי". הוא נצמד אלי מאחור, אחז במותניי בחוזקה, ובקול קשה פקד: "עכשיו תתכופפי ותקבלי את הזין של בעלך".
אוח, התאווה המשכנת שלום בין איש לאשתו!
ממני,
רונית הנפקנית
המשך מחר