מועצת הביטחון הטילה סנקציות נוספות על טהרן

כשברקע מעיבה תקרית דיפלומטית קשה בין לונדון לטהרן, התכנסה מועצת הביטחון והצביעה בעד החרפת הסנקציות על איראן. לראשונה הוטלו סנקציות על מכירת נשק קונבנציונלי לאיראן, ומועצת הביטחון מזהירה גופים פיננסים ומדינות להימנע מ"עשיית עסקים" עם טהרן. גורמים מדיניים בירושלים: זה מענה הולם לסרבנות האיראנית

מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה אמש (שבת) פה אחד בעד החרפת הסנקציות על איראן, בשל סירובה להפסיק להעשיר אורניום. גורמים דיפלומטים בניו יורק אמרו ל-ynet כי ההחלטה היא קשה מאוד מבחינה איראנית, מכיוון שהיא מרחיבה את רשימת האישים והגופים האיראנים המוחרמים, מטילה לראשונה סנקציות גם על עסקאות נשק קונבנציונלי עם איראן ומזהירה מדינות וגופים פיננסים בעולם מפני עשיית עסקים עם טהרן.

 

שעות לפני ההצעה, ביטל נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נג'אד את בואו לניו-יורק, כשברקע מעיבה חטיפתם של החיילים הבריטים על ידי טהרן ביום שישי. טרם ההצבעה באו"ם הזהיר הממונה על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, חוויאר סולאנה, מפני עירוב של שתי הסוגיות, וקרא להמשך עסקים כרגיל בעניין הסנקציות. "תהיה זו טעות נוראה לערב בין שני הנושאים", אמר סולאנה.

הכרעה פה אחד. מועצת הביטחון (צילום: איי.פי)

 

במקום אחמדי-נג'אד, שוגר לניו יורק שר החוץ מנושהר מותאקי, שהביע את עמדת המחאה האיראנית - שנותרה מתריסה כשהייתה. לדבריו, מדיניות של "לחץ והפחדה" לא תגרום לטהרן לשנות את עמדתה. "השעיית העשרת האורניום היא לא אופציה מבחינתנו - וגם לא פתרון", אמר מותקי.

 

15 חברות מועצת הביטחון של האו"ם, ובראשן חמש החברות הקבועות בעלות זכות הווטו, הגיעו אמש להסכמה באשר לנוסח המוסכם, בתום שבוע של דיונים, והביאו אותו להצבעה מתוך שאיפה שכמו בהחלטה הקודמת בדצמבר 2006, ההחלטה תתקבל פה אחד - עדות לאחדות הבינלאומית סביב הסוגיה.

 

"ההחלטה הזו משדרת מסר חד-משמעי לממשלה האיראנית ולעם האיראני... מסר לפיו הקהילה הבינלאומית אינה יכולה לקבל התחמשות גרעינית של איראן", אמר השגריר הבריטי, אמיר ג'ונס פרי לאחר ההצבעה.

 

גם בבית הלבן בירכו על ההחלטה. "מדובר בגינוי משמעותי לאיראן ובחיזוק משמעותי ללחץ הבינלאומי עליה", אמר תת מזכירת המדינה האמריקנית, ניקולס ברנס. לדבריו, אם איראן תוסיף שלא לשתף פעולה עם הקהילה בינלאומית, לא תהסס ארצו לפעול להטלת סנקציות נוספות עליה.

 

שר החוץ של צרפת, פיליפ דוסט-בלאזי, אמר לאחר ההחלטה כי הסנקציות החדשות שהטילה מועצת הביטחון של האו"ם "העמידו את איראן בפני בחירה בין שתי אפשרויות ברורות: שיתוף פעולה עם הקהילה הבינלאומית, או המשך העשרת האורניום, ובכך - הגברת בידודה בעולם". ראש ממשלת איטליה, רומנו פרודי, ציין כי יידרש זמן-מה כדי לבחון את יעילות הסנקציות החדשות.

 

לדרום אפריקה - הנשיאה התורנית של מועצת הביטחון - וכן לקטאר ולאינדונזיה היו הסתייגויות לנוסח המוסכם של צרפת, בריטניה וגרמניה. דרום אפריקה רצתה להקפיא את ההצבעה על סנקציות ל-90 יום ואילו שתי המדינות האחרות ביקשו להכליל בנוסח סעיף הקורא למזרח תיכון נקי מנשק גרעיני - רמז עבה לכיוונה של ישראל. הפשרה הושגה לאחר שארה"ב הסכימה להכניס לנוסח ההחלטה סעיף מתוך החלטת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שנתקבלה אשתקד, לפיו מאמץ למנוע מאיראן נשק גרעיני "יתרום למאמצים ליצירת מזרח תיכון נקי מנשק להשמדה המונית".

 

ההחלטה נסמכת על שתי החלטות קודמות - החלטה 1696 שקראה לאיראן להפסיק ולהעשיר אורניום ואיימה בסנקציות, וההחלטה הראשונה על הסנקציות - מספר 1737 - שהתקבלה בדצמבר 2006. שתי ההחלטות שואבות את כוחן מסעיף 41 בפרק 7 של אמנת האו"ם, המתיר להטיל סנקציות על מדינה המסכנת את ביטחון העולם ובלבד שלא יכללו איום בשימוש בכוח צבאי.

 

אחד מסעיפי ההחלטה הנוכחית מאזכר את העובדה שעל השולחן עדיין מונחת חבילת ההטבות הבינלאומית שזכתה לכינוי "המקל והגזר".  זו תוענק לאיראן אם תמלא אחר ההחלטות, תפסיק את פעילות העשרת האורניום ותשוב לשולחן המשא ומתן על עתיד תוכנית הגרעין שלה. "ניתן השעייה (של הסנקציות) תמורת השעייה (של העשרת האורניום)", אמר השגריר האמריקני בפועל באו"ם, אלחנדרו וולף. "זה לא רף גבוה מדי שאיראן צריכה לעמוד בו". 

 

ההחלטה מכירה בזכותה של איראן לפתח תוכנית גרעין לצורכי שלום, להמשיך במחקר ופיתוח של אנרגיה גרעינית, ולהקים כור מים קלים דוגמת זה שבבושהר. ההכרה האחרונה נועדה לרצות את רוסיה, שבונה עבור איראן את הכור, ולא הייתה תומכת בהצעת החלטה שהייתה מוציאה את הפרויקט אל מחוץ לחוק.

 

גורמים מדיניים בירושלים הביעו סיפוק רב מהצעד. "סנקציות אלה הן מענה הולם לסרבנות האיראנית לעמוד בהחלטות קודמות, ובהן החלטת מועצת הביטחון 1737", אמרו הגורמים. גורם מדיני נוסף אמר כי הסנקציות הוטלו, בין היתר, בעקבות פעילותה המדינית של ישראל ברחבי העולם.

 

לראשונה - קריאה לחרם כלכלי על איראן

ואלו הנקודות העיקריות הנכללות בהחלטה, שהתקבלה כאמור ברוב של 15 המדינות החברות במועצת הביטחון:

 

• איראן נדרשת שוב, וללא עיכובים, להיענות לדרישת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ולהסיר את סימני השאלה המרחפים סביב היבטים מסויימים בתוכנית הגרעין שלה. מדובר כאן בעיקר בהפסקת פעילות העשרת האורניום.

 

• על איראן נאסר למכור, לייצא או להעביר דרך שטחה נשק או אמצעי לחימה, ועל המדינות החברות באו"ם נאסר לרכוש מאיראן נשק ואמצעי לחימה. ההחלטה אינה אוסרת מכירת נשק לאיראן - תנאי שמדינות כמו רוסיה וסין לא היו חותמות עליו - אלא רק קוראת למדינות החברת באו"ם להפגין ריסון ועירנות בבואן למכור לאיראן נשק קונבנציונלי: טנקים, כלים משוריינים, תותחים כבדים, מטוסי ומסוקי קרב, ספינות, טילים או מערכות טילים. מדובר בהחרפה של הסנקציות הקודמות שכן הפעם עוסקת ההחלטה ולא רק בסיוע לפיתוח תוכנית גרעינית או תוכנית טילים אלא גם במגבלות על עסקאות למכירת נשק קונבנציונלי לאיראן.

 

• לרשימת האישים שעל תנועתם קיים פיקוח מתוקף ההחלטה הקודמת, מצטרפים אישים נוספים הקשורים לתוכנית הגרעין והטילים של איראן. בדומה לנוסח בהחלטה הקודמת, המדינות החברות באו"ם אינן מתבקשות למנוע את כניסתם או תנועתם של האישים, אלא רק לנקוט עירנות וריסון בכל הנוגע לכניסתם או תנועתם. על המדינות גם להודיע על כניסתם או מעברם של אישים אלה לוועדת מיוחדת שהוקמה לפיקוח על החלטת הסנקציות הקודמת.

 

• בהחלטה קיימת התייחסות לסעיפי ההחלטה הקודמת, בדבר הקפאת נכסים של 12 אישים ו-10 גופים ומוסדות איראניים הקשורים לתוכנית הגרעין והטילים. כעת נוספו לרשימה זו 28 אישים וגופים איראניים. מדובר בעיקר בחברות העוסקות ברכש של ציוד צבאי או ציוד תעשייתי לצורך ייצור טילים או פיתוח גרעיני, חלקן נמצאות בבעלות של משמרות המהפכה האיראניים.

 

• מדינות העולם ומוסדות פיננסיים בעולם נקראים שלא להעניק לאיראן הלוואות, ערבויות, מענקים וסיוע כספי כלשהו למעט בנושאים הומניטריים.

 

• ההחלטה קוראת לראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לפרסם דו"ח מפורט על מידת הפסקת העשרת האורניום בתוך 60 יום. הנוסח מציין מפורשות שמועצת הביטחון מתחייבת להקפיא את הסנקציות המפורטות בהחלטה זו והחלטות קודמות אם הסוכנות תצליח לוודא שאיראן אכן הפסיקה את העשרת האורניום באופן מלא בפרק זמן זה. אם איראן לא תעמוד בתנאים, תוכל מועצת הביטחון להחריף עוד יותר את הסנקציות, אולם רק מכוח סעיף 41 בפרק 7 של אמנת האו"ם - כלומר ללא איום בשימוש בכוח צבאי.