ביקורי סרברוס במדינה אחוזת טירוף

הם חשבו שזה ביקור עבודה במדינה נורמלית; ציפתה להם הפתעה

אנשי "סרברוס" הגיעו ארצה בשבוע שעבר מארצות-הברית לסגור עניין פעוט: קבלת היתר לשליטה בבנק לאומי, ש-20% ממניותיו הם הציעו לקנות מהממשלה במחיר הכי גבוה, במכרז שהתקיים בנובמבר 2005. ליבי איתם: עד כה הם קנו (יחד עם חברת ההשקעות האמריקנית "גביראל") קרוב לעשרה אחוזים מהמניות, וממתינים עם יתרת הכסף עד שבנק ישראל יחליט האם "סרברוס" ושותפיה ראויים לממש את אופציית הרכישה ולשלוט בבנק לאומי.

 

"סרברוס" היא קרן השקעות פרטית מוול-סטריט הקונה חברות ועסקים במגוון ענפים עוצר נשימה - משיווק בגדים ועד המבורגרים, מנעלי ספורט ועד מימון משכנתאות ועד בנקאות. היא מנהלת אותם, משביחה אותם וכעבור מספר שנים מתחילה גם להרוויח עליהם היטב. "סרברוס" פעילה מאוד בבורסות ובשל כך נדבק לה הכינוי של "קרן גידור". אנשיה שוללים בתוקף את הכינוי והסיווג הזה: אנחנו, הם אומרים, לא משקיעים בחוזים עתידיים על סחר במטבעות או בחומרי גלם ואף לא משתמשים באשראי כדי למנף באמצעותו רכישות שלנו. אנחנו קונים חברות מכספנו. ההגדרה הנכונה בשבילנו היא לפיכך "קרן הון פרטית" ובשום פנים ואופן לא "קרן גידור".

 

ההגדרה חשובה, משום שבתנאי המכרז הממשלתי נאסרה במפורש מכירת השליטה בבנק לאומי לקרן גידור. שאלת היות "סרברוס" קרן גידור תתברר לבסוף, כך מעריכים בחוגי הבנקאות, בבג"ץ.

 

אך לא בשל אפשרות רחוקה (וכנראה קלושה) זו ליבי עם אנשי "סרברוס". הם מנהלים 45 נכסים עולמיים בהיקף של 26 מיליארד דולר והם חשבו שהם באים לביקור עבודה במדינה נורמלית - אבל נפלו ישר לתוך מדינה אחוזת טירוף; מדינה שבה שר האוצר נחקר בחשד לגניבה, בבנק המרכזי מתחוללת מלחמת הכל בכל, באחד משני הבנקים הגדולים מודח היו"ר על-ידי בעלת 17% מהמניות בלא סיבה סבירה, ושדות התעופה מושבתים בעיצומה של עונת התיירות. ועוד כהנה וכהנה סימנים מובהקים של אובדן שפיות.

 

שאלתי אותם האם, לנוכח המציאות הישראלית המבהילה, הם עדיין עומדים על נכונותם להשקיע מיליארדים בבנק לאומי. הם אמרו לי שכן, הם מצפים לכך בכיליון עיניים ואף אופטימיים שיקבלו את ההיתר. אופטימיים עכשיו יותר ממה שהיו לפני בואם ארצה. "יש לנו נשימה ארוכה", הם מתוודים, "אנחנו רואים בבנק לאומי השקעה אסטרטגית לזמן מאוד ארוך, לשנים רבות".