שאלה:
בשנה שעברה אימצתי שלושה ילדים מאוקראינה. הילדים היו במצב קשה אבל המצווה היתה מול עיני ותודה לאל הכל, לאט לאט זה מסתדר. ביקשתי לגייר אותם ונתקלתי בסירוב. מצ"ב כמה פרטים: אני יהודיה מלידה לזוג הורים דתיים וגדלתי לפי ערכיי הדת וגם היום אני שומרת בית כשר לא רבב, למעט חלב ישראל שבגרמניה קשה להשיג. הילדים נמצאים בגן ילדים יהודי ובבית ספר יהודי. עקב האכילס של העניין שאני נשואה בנישואים אזרחיים לבעלי שאינו יהודי.
הבעל שלי, אדם שמי שמכיר יודע שהוא חסיד אומות העולם, תומך בי בכל שמירת הכשרות בבית שזה דבר מאוד קשה בגרמניה. מאוד קשה לי האטימות של הממסד הדתי, אני מאמינה שיהודי זוהי נשמה גדולה ולב אחב ולצערי התביישתי מההתיחסות האטימות של הרבנים ובפרט הרב הראשי של פרנקפורט. בקיצור, עיזרו לי לגייר את ילדי ולהכניסם לדת משה וישראל כי גיורם באמת יהיה גיור אמיתי (שירה אליק דורני, גרמניה)
תשובה:
אני מציע שתבחני את נושא הגיור של ילדייך לפי הנקודות הבאות.
א. מהותו של הגיור מופיעה בתנ"ך במגילת רות, כאשר רות המואביה אומרת לחמותה נעמי:
אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹקַיִךְ אֱלֹקָי (רות פרק א). הגיור אינו הסרת מכשול ביורוקרטי בנישואין עם בן דת אחרת. משמעותו היא הצטרפות לעם ישראל, לברית הקושרת את בני העם הזה זה לזה , ולברית הקושרת את העם עם אלקי ישראל.
יהדות זה לא רק נשמה. יהדות זה גם מחויבות גדולה, ברית גורל וברית ייעוד. הבא להצטרף לעם היהודי צריך לדעת ולהבין שמשמעות הדבר היא התחייבות לנשיאה באחריות המשותפת לגורל האומה, ולפי התורה גורל זה קשור בקשר הדוק עם עבודת ה'. הגר מקבל על עצמו את המצוות, את ההיסטוריה שלנו ואת חלקו באחריות לגורלנו.
ב. אתן דוגמא בנושא המצוות. יש מצווה לצאת למלחמה כאשר יש צורך בטחוני לעשות כן. זוהי "מלחמת מצווה" המוגדרת בהלכה בכותרת "עזרת ישראל מיד צר". כאם שרוצה בטובת ילדיה, שאלי את עצמך: אם חלילה יקומו על ישראל אויבים, ויבקשו להשמידה או לפגוע בה, האם תרצי שילדייך יעמדו בקו האש, על כל המשתמע מכך? האם תסכימי שיתגייסו ויהיו חיילים קרביים?
ג. אנחנו לא מיסיונרים. זה בסדר ומתאים לנו שמי שאינו יהודי יישאר אינו יהודי. יהודי צריך לקיים 613 מצוות, גוי רק שבע. זה הרבה יותר קל לקיים שבע מצוות בני נח מאשר לעמוד בדרישות של האלקים מעם ישראל. האם את בטוחה שיהיה טוב לילדייך עם העניין הזה?
ד. יהדות אינה דת של "בחר מה שנוח לך". מיהודי מצופה לקיים את התורה, וגר שבא להתגייר נשאל אם הוא מתכוון לחיות לפי התורה. אם הוא אינו מעוניין, עדיף שלא יתגייר, כי הוא מכניס את עצמו לקונפליקט.
ה. כאשה מאמינה וכאם, השאלה שצריכה להנחות אותך היא כיצד לדאוג לטובת ילדייך. לא כיצד "להסתדר" עם המימסד הדתי. נכון שלעיתים יש בעיות עם הממסד, אבל הרושם שלי משאלתך היא שיש מספר שאלות יסוד שצריכות הכרעה ולא בעיות ביורוקרטיות. האם הילדים האלו יגדלו במשפחה יהודית? האם יהיו חלק מעם ישראל? כיצד יוכלו לקיים "עמך עמי ואלקיך אלקי" כאשר הם חיים על אדמת ניכר עם אב שאינו יהודי? מה הבעיה אם לא יתגיירו ויהיו חסידי אומות העולם כמו בעלך?
לסיכומו של עניין, לפני שאת מעמיסה על ילדייך מטען כבד מאוד, החליטי לאן פנייך מועדות בנושאים המהותיים הנ"ל. בחני את טובת ילדייך ואני בטוח שאם ההחלטה תהיה להפוך למשפחה יהודית על כל הכלול בזה, תוכלי למצוא את הדרך לגיור אמיתי. (משיב: הרב דרור ברמה)