הבוקר עצם דור לביא (8) את עיניו בפעם האחרונה. הילד חולה הלוקמיה, שהוביל את מבצע התרמת מח העצם של עזר מציון לפני כחודש וחצי ושתמונתו וסיפורו גרמו ל-20 אלף אנשים לתרום מדמם ומכספם, מת הבוקר בבית החולים שניידר בפתח-תקווה.
"מבצע ההתרמה נתן לנו תקווה וגם דור אמר שהוא כל-כך רוצה להגיע להשתלה", סיפרה אמו סנדרה, אולם במבצע לא נמצאה לו תרומה. "אבל אולי בזכותו ילדים אחרים יצאו בריאים ושלמים. את שמונה השנים האלו הוא לא חי סתם. אנשים התרגשו ותרמו ובשנים שהוא חי הוא עשה דברים מדהימים שאנשים לא עושים בכל ימי חייהם".
ההידרדרות במצבו של דור החלה בימים האחרונים, "עד לפני שלושה ימים הכל היה טוב. אבל התפרצות מהירה של המחלה ודלקת ריאות גרמו לסיבוכים. הוא בכלל לא קלט מה קורה לו ומה הולך להיות. הנשימו והרדימו אותו. הוא ישן ולא הרגיש כלום. פשוט מוות של מלאך בלי שום סבל".
ביקשתי שלא יקח אותי איתו
לדברי סנדרה, לאורך חצי השנה שחלפה מאז התגלה בגופו של דור סרטן הדם הוא היה אופטימי וניסה לנהל חיים רגילים. "למזלי, הוא לא הבין במה הוא חולה. למרות שהוא לא הלך לבית הספר החברים באו אליו. היו לו חיים נורמליים, כמעט כמו לילד בריא. הוא אף פעם לא הבין את המחלה וטוב שכך. מה שמנחם אותי זה שהוא לא ידע שהוא ימות".
לבני המשפחה לא היו תוכניות לפסח. עם מערכת חיסונית הקרובה לאפס היה ברור שדור יחגוג בבית החולים.
"הוא היה ילד מופלא, אבל לא מהילדים החנונים. בלימודים הוא עשה הרבה רעש. באסיפת ההורים המורה היתה אומרת לי 'פה הוא שבר ושם הוא עשה ככה, אבל המבחנים שלו מאה'. היו לו המון חברים ומשחקים. מאז שהוא נולד כל מה שהוא רצה הוא קיבל וזה מאד מנחם אותי".
הבוקר נפרדו ממנו בני משפחתו בפעם האחרונה. "נכנסתי אליו ואמרתי לו 'אני לא רוצה שתיקח אותי אתך. אני רוצה להמשיך בחיים'. אלו היו שמונה שנים מדהימות בחיים שלי, אבל אני צריכה בשביל דור להמשיך הלאה. הוא בחיים לא ראה אותי בוכה. אני ממשיכה קדימה".
הלוקמיה (סרטן הדם) התגלתה בגופו של דור מעט אחרי תחילת שנת הלימודים. לביא רק עשה את ימיו הראשונים בכיתה ג' כשהחל להרגיש לא טוב. בהתחלה היה לו חום, אחר־כך הופיעו פצעים בפה. "הלכנו לרופא אחד שאמר שזה וירוס וצריך לחכות", סיפרה אז אמו אלכסנדרה. "אחרי כמה ימים הלכנו לרופא שני, ששלח אותנו לעשות בדיקות דם. עוד באותו יום הוא התקשר אלינו ואמר לנו להגיע מהר לשניידר". דור ואמו התלבשו ויצאו מהבית לבית־החולים, שממנו לא יצאו במשך חודש. האבחנה הייתה חד־משמעית: דור לוקה בסרטן הדם ויזדקק לטיפולים ארוכים וקשים כדי להחלים.
דור החל לעבור טיפולים כימותרפיים, אולם התאים הסרטניים לא הושמדו. הפתרון שהציעו הרופאים היה להחליף את מוח העצם הנגוע של דור במוח עצם בריא, אולם לא נמצאה לו תרומה מתאימה, גם לא במבצע ההתרמה שערכה עמותת "עזר מציון". אמו סנדרה פנתה אז לתורמים ואמרה: "אני רוצה לבקש מאנשים שירגישו כאילו שזה הילד שלהם שחולה עכשיו וייגשו לתת דגימת דם, כדי להציל את הילד שלי". הבקשה ריגשה אלפי אנשים שניסו לעזור לדור ובאו בהמוניהם לבדוק את התאמתם להשתלת מח עצם, מבצע שלבסוף לא העלה פרי.