המדריך המיותר לסוף העולם

ממגה־צונאמי ועד גוג ומגוג: רם גלבוע מציג ח"י תרחישים סבירים למוות ודאי

עכשיו זה רשמי: העולם הולך פייפן. זה פחות או יותר מה שפאנל האו"ם לשינויי האקלים, הגוף הגדול והחשוב ביותר שעוסק בנושא, הודיע בינואר השנה. חוץ מזה, הוא הודיע שיש סבירות של 90 אחוז שבני האדם הם האחראים להתחממות כדור הארץ. גם אתם, יא חארות. המשמעות של הדברים האלה היא שאם האנושות לא תתעשת במהרה, יש לנו מאה שנה גג לפני שכולנו נהפוך לקבב, וקיפניס לפורטרהאוס.

 

אבל אתם מכירים אותנו, האנושות. אנחנו לא אוהבים להתעשת. וזה ממש לא מזיז לנו שאוטוטו הולך להיות כאן 60 מעלות בצל ושגובה פני הים יטפס בעשרה מטרים. וגם אם נחליט להתעשת, יש לא מעט מרעין ובישין אחרין שמתרגשין לבוא עלינו ורק מחכים בתור: מטאורים, עידני קרח, מחלות, משברי אנרגיה, פרסומות עם משה דץ.

 

אבל לכם יש מזל. אתם קוראים "בלייזר". לא, כמובן שאנחנו לא יכולים למנוע את קץ האנושות כפי שאנחנו מכירים אותה, אבל אנחנו כן יכולים ללמד אתכם איך להיות מאלה ששורדים דברים כמו הצפת ערי החוף והתכה גרעינית. אנחנו לא נעשה את זה, אבל אנחנו יכולים. מה שכן, ריכזנו את כל הדרכים שבהן נוכל למות ביחד, ומדי פעם אפילו זרקנו כמה טיפים שיבטיחו לכם את החיים בעולם הפוסט־אפוקליפטי. או לפחות ייתנו לכם איזה שלוש־ארבע דקות יותר מלשאר. או שמקסימום תמותו עם תמונות של כוסיות ביד אחת.

 

1. נחיתת אסטרואיד

דבר ראשון, אתם לא רוצים להיות איפה שנוחת אסטרואיד בקוטר 2 ק"מ. לשמחתכם אתם גם לא תהיו שם, כי הלחץ שאסטרואיד כזה יפעיל על האטמוספרה, ישרוף את כל מה שנמצא מתחתיו הרבה לפני שהוא יפגע בכדור הארץ. וסתם שתדעו, החום של השריפה הזאת יגיע ל־59,500 מעלות — טמפרטורה גבוהה פי עשרה מזאת של השמש.

 

מכאן ואילך, כותב ביל ברייסון בספרו "היסטוריה קצרה של כמעט הכל", ייקח לאסטרואיד בערך שנייה להגיע לכדור הארץ במהירות שגבוהה בהרבה מקליע של רובה. גם מי שנמצא במרחק של 300 ק"מ מנקודת הפגיעה, ולא מת מהחום, ימות מגל ההדף שיתקדם בקצב קרוב למהירות האור. אלה שיהיו מרוחקים הרבה יותר יוכלו אולי להינצל, אבל בדרך הם יצטרכו להיאבק בסופות אבק ובהיעדר שמש, תופעות שיימשכו לפחות כמה חודשים.

 

אז איך לא להיות שם כשזה קורה? זה כבר מסובך. אנחנו מנטרים רק 1,000 מהאסטרואידים שקרובים לכדור הארץ, ומעריכים שקיימים קרוב ל־10,000, מתוכם כ־2,000 בקוטר שעולה על קילומטר. אז הסיכויים הם שנראה את "רוצח האנושות" רק כשהוא יתחמם — וזה יקרה רק כשהוא יפגע באטמוספרה. כמו שאמרנו, אז כבר יהיה קצת חם מדי בשביל לראות את זה.

 

בשנת 1994 ראו האסטרונומים שומאכר ולוי בזמן אמת אירוע שקרה בכוכב צדק; את הצלקות אפשר לראות עליו עד היום. בקיצור, אם ינחת פה משהו דומה לשומאכר־לוי 9, ה"בלייזר" הבא שתקראו יודפס על אבן. גם "אוטו", אבל זה כבר באמת לא ישנה הרבה.

 

2. התפרצות סופר הר געש

1816 נודעה בארה"ב, קנדה וצפון אירופה כשנת העוני. למה? כי באותה שנה לא היתה שמש. ולמה לא היתה? כי אבק שהגיע מהתפרצות הר הגעש טמבורה כיסה את האטמוספרה, הוריד את הטמפרטורות וגרם לכפור ולשלגים שכיסו את היבולים. וכל זה עוד לא מתאר מצב של סופר הר געש.

 

סופר הר געש מתפרץ בערך כל 50 אלף שנה (וסטטיסטית, יש סיכוי של בערך 0.15 אחוז שזה יקרה גם במהלך חייכם). הגדול שבהם מוכר לכם כפארק ילוסטון, והוא מתפרץ בממוצע כל 600 אלף שנים. הפעם האחרונה היתה לפני 640 אלף שנה, אם זה מרגיע אתכם. רוצים לראות את הלוע שלו? תתרחקו. כמעט כל פארק ילוסטון הוא הלוע, מה שאומר בערך 55 על 72 ק"מ. אם זה מתפרץ ואתם בדיוק נופשים באמריקה, אנחנו מקווים שאתם יודעים לרוץ במהירות של F-16.

 

3. מגה־צונאמי

כן, גם האוטו

 

בואו נדמיין מצב שבו קרחון ענק יישבר עכשיו מחומת הקרח האנטארקטית, או אי געשי יתמוטט אל תוך הים. מה שיקרה זה שייווצרו גלי ענק בגובה של עד 250 מטר, שינועו במהירויות של מאות קמ"שים ויגרמו לצונאמי ב־2004 להיראות כמו משחקי רגליים באמבטיה. קוראים לזה מגה־צונאמי, והוא נוצר בנסיבות טבעיות כל כמה אלפי שנים. גם בני האדם יכולים לגרום לו, במיוחד אם הם מאוד מטומטמים ומחליטים נניח לגלח חצי הר אל תוך הים.

 

לשמחתנו, לא מדובר באסון שיכול להשמיד את כל האנושות, אבל הוא בהחלט מסכן את המבנה החברתי העולמי, כמו גם את חייהם של מיליארדי בני אדם. 

 

4. עידן קרח

ב־40 מיליון השנים האחרונות, כדור הארץ מתכסה קרח ומתחמם לסירוגין בתקופות שנמשכות בין 40 אלף ל־100 אלף שנה. כרגע אנחנו דווקא בתקופת נסיגה בין־קרחית, כך שהעולם לא צפוי לקפוא בקרוב — אבל היי, תמיד יש הפתעות. מה שכן, אם זה יקרה, לפחות נוכל להתנחם במחשבה שכל הבעיות שלנו עם הערבים ייפתרו, כי איזה ערבי יבוא לכאן בקור הזה. ואם יבוא, ילך דווקא מפה? ילך מסביב, בחייכם.

 

5. התחממות גלובלית

אפקט החממה. טמפרטורות עולות. ניצן הורוביץ מבלבל את המוח. אזורים שלמים ברחבי העולם הופכים לבלתי ראויים למחיה. פליטים. ניצן הורוביץ מספר איזה חתיך המועמד לנשיאות בארה"ב. קרחונים נמסים. ניצן הורוביץ אומר שאל גור צדק. הים עולה על גדותיו. עוד פליטים. אתם לא באמת רוצים לשמוע על זה עוד פעם.

 

6. וירוסים וחיידקים

הידעתם? בהתפרצות השחפת העמידה לאנטיביוטיקה באפריקה מתו 52 מתוך 53 חולים. והידעתם? על פי נתון ששמענו אתמול בגלי צה"ל וזכרנו היום מהראש, בארץ יש בכל שנה בין 400 ל־500 מקרים של שחפת. נשמע לא סימפטי? תחשבו על שפעת העופות, על האפשרות שמוטציה של וירוס האיידס תעבור בהדבקה באוויר ועל זה שקארין ארד עדיין מסתובבת חופשי. בקיצור, אנחנו בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. החיידקים ושאר החברים הטובים שלהם עוד לא למדו לפרוש בשיא: הם הגיעו הרבה לפנינו, ויעזבו הרבה אחרינו. זה עולם מיקרוביאלי, ואין לנו מה לעשות בקשר לזה.

 

7. השמדה אבולוציונית

במחקר שערכנו גילינו שבשני הקצוות של כל כרומוזום, לא משנה של איזה יצור חי, אפשר למצוא חלק מגן שנקרא טלומר. אין לנו מושג מה הוא עושה, אבל אנחנו יודעים שכשהתא מתחלק הוא לא מעתיק את הטלומרים שלו במלואם, וככל שעובר הזמן הם מתקצרים. מה שקורה מכאן זה שהכרומוזומים נעשים פחות ופחות יציבים, ומתחילות להופיע כל מיני מחלות נהדרות שקשורות לגיל. באיזשהו שלב אנחנו גם מתים. קורה.

 

אוקיי, אז עד כאן זה לא נורא. העניין הוא שד"ר ריינרד סטינדל מאוניברסיטת וינה העלה תיאוריה חדשה: הטלומרים הולכים ונעלמים גם במעבר בין הדורות, ובתום כמה אלפי דורות הם מגיעים לסף כליה. במצב הזה הגוף בעצם מתחיל להשמיד את עצמו, ונהיה, אתם יודעים, לא נעים. החדשות הטובות: מדובר בתיאוריה שנויה במחלוקת. החדשות הגרועות: גם "נולד לרקוד" שנויה במחלוקת, ואנחנו לא רואים שזה עוצר אותה.

 

8. התמוטטות ריק קוונטומית

 מה תעשו אם מחר ייצרו פיזיקאים של תורת המיתרים והפיזיקה הקוונטומית מכשיר שיפגום ביציבות של היקום כולו — חור שחור בכדור הארץ מעשה ידי אדם?

 

אז ככה, הצעד הראשון יהיה לפתוח סי.אן.אן ולקוות שמישהו שם יטרח להסביר לך מה זה תורת המיתרים ופיזיקה קוונטומית. אם אתם לקוחות של "יס", יש מצב שתהיה לכם בעיה לקלוט את השידורים, בגלל שיש בחוץ חור שחור והם לא מתפקדים אפילו כשיורד קצת גשם.

 

9. טעות ביוטכנולוגית

ההגדרה הרשמית של הביוטכנולוגיה היא השימוש ביצורים חיים בתעשייה לצורך ביצוע תהליכים והפקת חומרים. הבעיה עם הביוטכנולוגיה, חוץ מזה שההגדרה שלה לא אומרת כלום, היא שהמדענים היישומיים שעוסקים בה לא יכולים לשלוט בכל תוצאות הפעולות שלהם — ויש סיכוי זעיר לבלגן גדול.

 

קבלו דוגמה פשוטה: נניח שהמהנדסים הצליחו לפתח זן מיוחד של תפוחי אדמה שעמיד בפני מחלות, וזול מאוד לגדל אותו בכל שטח. מכאן ואילך כל העולם נגנב מההמצאה ומתחיל לגדל את הזן הזה, וכמובן לאכול אותו. עובר עשור, ופתאום כל מיני אנשים מתפגרים באופנים רעים ומשונים. ארגון הבריאות העולמי מתחיל לחקור ומגלה שההנדסה הגנטית יצרה פריון, כלומר חלבון שמשתגע וגורם למחלות מבאסות במיוחד, למשל הפרה המשוגעת. עכשיו כל מה שנשאר למי שאכל צ'יפס ופירה בשנים האחרונות זה לחכות שהמחלה המגעילה שהוא נדבק בה תתפרץ והוא ימות.

 

הפתרון: אל תאכלו מזון מהונדס גנטית. הבעיה: בעולם של היום אתם תמותו מרעב. הבעיה השנייה: הדוקטור שהסביר לנו את זה היה על דיבורית של LG, אז אולי לא שמענו אותו טוב.

 

10. שואה ננו־טכנולוגית

לפני הכל, בואו נבהיר שננו־טכנולוגיה היא טכנולוגיה ממוזערת. זה לא מסוכן בפני עצמו, אבל התרחיש שאנחנו מדברים עליו הוא ננו־טכנולוגיה שהתחרפנה — או "עיסה אפורה", מונח שד"ר אריק דרקסלר טבע בשנת 85'. מדובר בתסריט היפותטי שבו העולם עצמו ישמש כחומר גלם לתהליך שכפול עצמי לננו־רובוטים שיצאו משליטה. למשל, אתה מחמם לעצמך פרארי באיזה מיקרוגל ננו־טכנולוגי, רק שהמכשיר מתקלקל והוא ממשיך לייצר עוד ועוד פרארים מכל חומרי הגלם בנמצא. מה עושים? קודם כל, לא נותנים לשאשו לנהוג.

 

11. משבר בידורי

כן, אשכרה. ג'פרי מילר, פסיכולוג אבולוציוני מתוקשר, טוען שיום אחד אנחנו עשויים למצוא צורת בידור כל כך ממכרת, שהיא תשאב אותנו לתוכה ותנתק אותנו מהעולם החיצון. לדבריו, זה יהיה בידור כל כך טוב שהוא יגרום בסוף לניוון ואף למוות — בהתחלה של הפרט, ולבסוף של החברה. אנחנו חושבים שזאת דווקא לא בעיה כל כך מסובכת, ושאם נקפיד לצפות מדי לילה בשעה 23:00 בערוץ 10, בטוח נינצל ממנה.

 

12. פיצוץ אוכלוסין

נראה לכם שעכשיו קשה למצוא חנייה בתל אביב? נסו לדמיין מה תעשו בשנת 2050, כשאוכלוסיית העולם תגיע ל־9.5 מיליארד — מתוכם 9.4 מיליארד חרדים וערבים. תעברו לאפריקה? בעיה, יש שם 70 מעלות. תשיגו רובה, כבר אמרנו?

 

13. ביזה

בואו נתייחס לזה כאל נתון — כל אסון בקנה מידה עולמי יוביל למשבר כלכלי חמור. וכשאנחנו אומרים אסון, אנחנו לא מדברים רק על אסון אקולוגי כמו מצוקת מים או אטמוספרה רעילה לחקלאות: בחברה המודרנית, גם משבר אנרגיה יכול להיחשב לקטסטרופה. הדבר הראשון שיקרה זה ששוב יפסיקו את ה־WRC. אמנם יהיה אפשר להתנחם בכך שגם אילדיס והסייד־קיק שלו ירדו מהמסך, אבל לא בטוח שזה שווה את זה. כך או כך, בלי כסף ובלי מכוניות ובלי אוכל, ההמון הזועם ייצא לרחובות לקחת את מה שכבר לא אכפת לו למי הוא שייך.

 

מה שאתם יכולים לעשות זה להצטייד מראש במצרכים לשנה, שאותם תחביאו במקום מוסלק וגבוה. המלצה שלנו: תשתדלו שהוא לא יהיה גבוה מדי, ככה שתוכלו להגיע אליו בהתראה קצרה. חוץ ממזון, מים, תכשירי היגיינה, נשק אוטומטי ואוכל, אל תשכחו להצטייד גם במוצרים שיהיו שווים משהו בעולם שבו כסף וקישוטים לא שווים כלום. למשל קוקאין, כי אתם לעולם לא יכולים לדעת מתי איזה דיין יגיע לביקור.

 

14. ארמגדון

מה יקרה אם יום אחד יחליט אלוהים להשמיד את האנושות? אחרי הכל, אלוהים יודע שעוד פרומו אחד ל"מסודרים" ואנחנו נעשה את זה לפניו. ובכן, אם התותח הגדול אכן יחליט לטפל בעניין באופן אישי, סיכויי ההישרדות שלכם תלויים בתשובה לשאלה אחת: לאיזה אלוהים אתם מאמינים.

 

אם אתם מאמינים באלוהים של בני המאיה, אז כנראה שהוא הולך לסיים את העולם ב־21 בדצמבר 2012. פשוט אז מסתיים לוח השנה שלהם, הבקטון, ולא נראה שהם קבעו תוכניות לאחר כך. אגב, למי שמעוניין, ב־20 בדצמבר 2012 בשעה 14:00 יש פולחן אדם וב־15:30 טקס פטריות הזיה.

 

אם אתם יותר בכיוון של ישו, יש הבדל אם אתם אוונגליסטים, קתולים או אפיסקופלים רחמנא לצלן. כולם מסכימים שיהיה רע, אבל יש הרבה ויכוחים על לוחות זמנים. בכל מקרה, הדבר הכי טוב שאפשר לעשות בתור נוצרי — בעצם בכל דת — זה להיות בזרם של האלוהים הנכון. אה, ואולי גם להיות בן אדם טוב וכל זה.

 

במקרה שהאלוהים שלכם נימול, בואו נגיד את זה ככה: תיזהרו מבחור בשם גוג. הוא מדבר מגוגית, והוא בדרך למגידו. השאלה מתי הוא יגיע עדיין לא סגורה, אבל אפשר להניח שהוא יעשה עצירה קטנה קודם בחוות התבלינים.

 

15. מרד רובוטים

בכתבה שפרסם עיתון ה"גרדיאן" הבריטי לפני שנתיים, טען פרופ' האנס מורבק מהמכון לרובוטיקה באוניברסיטת קרנגי מלון בפיטסבורג, שעד שנת 2050 יהיו רובוטים עם כוח מנטלי דומה לשל בני האדם. גם מרקו ובוגטו, מחברי "מדריך שדה לאפוקליפסה", מזהירים מחברינו המתכתיים. כן, הם שמעו על חוקי הרובוטים של אייזיק אסימוב, אבל הם מעלים שאלה יפה: האם נוכל לתכנן רובוט מתוחכם עד כדי כך שהוא יהיה מסוגל לקלוט את הסביבה ולתקשר בצורה נורמלית, ועדיין לא יהיה לו אכפת להיות משועבד בידי טמבלים כמונו? ואנחנו רוצים להעלות שאלה נוספת: אם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות, האם רובוט סורי מזיין אותן בתחת?

 

16. מלחמה גרעינית

פצצות מימן ופצצות אטום עטופות קובלט הן פתרון נהדר לבני האדם שרוצים לגמור עם הסיפור שלהם לגמרי בעצמם: מחקר שהוצג בדצמבר 2006 הראה שמלחמה גרעינית מצומצמת בקנה מידה אזורי תביא לאותה כמות אבידות כמו במלחמת העולם השנייה, ותפגע באקלים העולמי למשך עשור או יותר. רק מה, המחקר הגיאופיזי ההוא התבסס על תרחיש שבו שתי אומות באזור הסאב־טרופי ישתמשו ביחד ב־100 פצצות של 15 קילוטון כל אחת; היום כבר אפשר למצוא פצצות של 500 קילוטון ויותר.

 

גם בתרחיש הכי אופטימי, גל ההדף של הפצצות יגיע בתוך שמונה שניות למרחק של 3.5 ק"מ. מה שאתם צריכים לעשות במקרה כזה הוא למצוא מחסה, עדיף בשכיבה, שיגן עליכם מלחץ מתמשך של יותר מ־2 PSI ורוחות של 500 קמ"ש. זה אפשרי בערך כמו הסיכוי לשרוד טורנדו פתאומי כשאתה עיוור. למה לעשות את זה אם גם ככה תמותו בייסורים בגלל הקרינה משהו כמו שלושה ימים אחר כך, זה כבר עניין אחר.

 

17. חייזרים עוינים

הטכניקה העממית להתגוננות מפני חייזרים היא לכסות את הראש בנייר אלומיניום. אבל זה לא נשמע לנו מספיק אידיוטי, אז אספנו כמה טיפים ממגאן מרקו ודומיניק בוגטו, המחברים של "מדריך שדה לאפוקליפסה: כישורי הישרדות מהסרטים לסוף העולם". הצמד ליקט את מיטב שיטות הלוחמה הקולנועיות בחייזרים, ולהלן מסקנותיו: אבעבועות רוח, מוזיקה רעה, מים, באג במחשב, דלת סגורה — כן, זה מה שאתם צריכים במקרה שתוקף אתכם חייזר רע, ולא אחד שרק רוצה להתקשר הביתה. ועוד עצה אחרונה מהם: לא משנה איך הממשלה מנחה אתכם להתנהג, במקרה של אורחים מהחלל החיצון, לפחות בהתחלה תעשו בדיוק את ההפך.

 

והנה עצה אחרונה מאיתנו: זה נכון גם לגבי איך שנשים מנחות אתכם להתנהג.

 

18. קרח 9

אפשרות שסוג של קרח, שנמס רק ב־45.8 מעלות ומקפיא כל גוף מים שהוא בא איתו במגע, ישתלט על כל מי העולם. למזלכם, הקרח הזה לא קיים במציאות אלא רק במוחו של הסופר קורט וונגוט, שכתב עליו ב"עריסת חתול". הרוסים טענו שהם ייצרו דבר דומה, אבל זאת היתה סתם תעמולה של המלחמה הקרה. אז אין שום סיבה לא לישון בלילה. כלומר, חוץ מכל שאר הדברים שהוזכרו כאן.