למה חלקנו כותבים ביד שמאל?

ג'רי סיינפלד, פבלו פיקאסו, אופרה ווינפרי, נפוליאון וגם 15 אחוז מאוכלוסיית העולם הם שמאליים. מה גורם לנו להיות כאלה, האם עדיף להיות ימני, ומה זה בכלל משנה? לדוקטור (השמאלי) תשובות

ד"ר איתי גל פורסם: 11.04.07, 01:01

לא קל להיות שמאלי. כן, העולם שלנו, האיטרים, קצת שונה, ואנו נאלצים לחיות בעולם ימני, בו המספריים, הפותחנים, עכבר המחשב, כסאות האוניברסיטה ועוד אביזרי יום-יום נבנו בחום ובאהבה לימנים בלבד. מה הופך אותנו לשמאליים, ולמי איכפת בכלל? רציתם תשובות, והדוקטור משיב לכם - ביד שמאל כמובן.

 

אז כן, אנחנו עדיין מקופחים. המונח "ידיים שמאליות" מרמז על אדם מרושל ומפוזר. הידעתם שחוק ביפן מאפשר לגבר להתגרש מאישתו אם גילה כי היא שמאלית? גם האסקימואים נהגו לנדות את השמאליים בטענה כי המדובר במכשפים. זה ממש לא מגיע לנו.

 

מספר השמאליים באוכלוסייה המערבית נמצא בעלייה מתמדת. עד לא מזמן מקובל היה לאמוד את מספר השמאליים כשיעור של 10 אחוז מהאוכלוסייה, בעוד שהדיווחים האחרונים מספרים כי שיעור השמאליים האמיר לכדי 15 אחוז מהאוכלוסייה. באמצעים טכנולוגיים משוכללים נתגלו בשנים האחרונות שלל עובדות מרתקות על הנעשה בנבכי מוחם של השמאליים, שמסבירות חלק מהתופעות הייחודיות להם.  

 

נעשה קצת סדר בדברים, ובעיקר במוח, שאחראי על הנטייה לימין או לשמאל: שני חצאי המוח, הקרויים המיספרות (ובעברית: חצידור), אינם שווים זה לזה בתפקודם. החצידור השמאלי הוא ברובו מילולי, ועוסק בזיכרון רציונלי, בחשיבה המבוססת על חוקים, ניתוח, חשיבה לוגית מספרית, הסקנת מסקנות, איות, הבנת מושגים והפשטה מילולית.

 

מנגד, החצידור הימני אינו מצטיין ב"מילוליות", ואחראי על חשיבה אסוציאטיבית. בין היתר אחראי החצידור הימני על ניתוח תמונות, הקשרים, ואינטגרציה של מקורות מידע. החלק הימני עוסק גם בתכנון תנועה, הבעות פנים, תפיסה מוסיקלית, ציור, מרחב, זיהוי סימנים צורות וצבעים.

 

כ-90 אחוז מבני האדם בעולם המערבי הם בעלי דומיננטיות ימנית הנמדדת באמצעות שלושה מרכיבים: יד בכתיבה, רגל המונפת בדילוג, ועין המופלית לטובה בתהליכי קריאה, הצצה דרך חריר או קריצה. שכיחות הגברים השמאליים גדולה פי 3 מזו של הנשים. בקרב תאומים זהים גנטית קיים לכל אחד סיכוי של 20 אחוז להיות שמאלי, בשעה שהתאום השני יגדל להיות ימני.

 

העדפת יד קיימת לא רק אצלנו, אלא גם בקרב יונקים מפותחים, אולם בניגוד לבני האדם, התפלגות הימניים והשמאליים אצלם משתנה, ורובם אינם בהכרח ימניים. מחקרים שנערכו משנת 1920 ואילך מגלים כי רוב הקופים מהזן "למור" נוטים להיות שמאליים; אצל קופי המקק הנטייה לימניות או שמאליות שווה פחות או יותר, בעוד ש-35 אחוז מקרב הגורילות והשימפאנזות הם שמאליים.

 

נטיית הדומיננטיות של המוח היא גנטית, ונקבעת בתכנות מוקדם של המוח. כך למשל, מירב הסיכויים שלשני הורים בעלי דומיננטיות ימנית יוולדו ילדים ימניים. מחקרים הראו גם כי במשפחה בה האם ימנית והאב שמאלי, יהיו פחות ילדים שמאליים, בעוד שלאם שמאלית ואב ימני יוולדו יותר ילדים שמאליים. נתונים אלה הביאו את החוקרים להבנה כי תפקידה של האם בקביעת הדומיננטיות של הילד גדולה משחשבו.

 

הדומיננטיות של צד מוחי מתגבשת במהלך השנים. התכנות אמנם קיים מלידה אך ההבשלה של המערכות המוחיות מתפתחת והולכת בשנות החיים הראשונות, סביב גיל חמש. דומיננטיות שמתרחשת מוקדם יותר היא סימן אפשרי לבעיה, משום שאם ילד בן שנה מעדיף באופן מוחץ יד אחת על פני האחרת, ייתכן שקיימת פגיעה מוחית ששוללת את התפקוד מפלג הגוף שאינו פעיל.

 

אולם לא אצל כל הילדים קיימת דומיננטיות אחת ברורה. על פי ההערכות, בקרב 90 אחוז מהימנים ישנם לפחות 10 אחוז נוספים של אנשים בעלי שמאליות סמויה, בה היד פועלת כימנית, אך המוח מראה על דומיננטיות של החצידור השמאלי במוח. יותר ויותר מחקרים בלמידה מדגימים שחלק מהילדים הללו סובלים מליקויי למידה, קשיים בהתארגנות וארגון של תוכן. אלה הם ילדים שלא נוצר אצלם 'אחראי' לכל תחום בכל צד במוח, ואז קיימים ייצוגים כפולים או ייצוג על וייצוג משנה בחלק הלא דומיננטי במוח, מה שמוביל לליקוי למידה.

 

שורה תחתונה: היד הדומיננטית שלנו, נקבעת בהתאם לחצי המוח הדומיננטי, הקובע לא רק את העדפת היד שבה נכתוב נצייר ונפעל, אלא גם את הרגל הדומיננטית, ואפילו את הראיה המרחבית הכוללת. עם זאת, החיים כמובן אינם שחור או לבן, וחלק לא מבוטל מהאוכלוסיה הם בעלי דומיננטיות חלקית, המשלבת את שני חצאי המוח.