נאבקים למען האתיופים: "זה עתידה של החברה"
הקהילה האתיופית כבר הורגלה במאבקים מול הממשלה, אבל בצעד נדיר נחלצה לעזרתה קבוצת צברים, מרביתם סטודנטים. היום הם החלו לצעוד מקריית גת לירושלים: "חשוב שיידעו כי לא מדובר במאבק של בני העדה בלבד"
האתיופים לא לבד. צעדת מחאה יצאה הבוקר (ד') מקרית-גת לכיוון ירושלים, ביוזמתו של אודי אביסרור, סטודנט למשפטים מגבעת שמואל שהצליח למשוך אחריו סטודנטים נוספים במטרה לסייע לקהילת האתיופים. זוהי אחת הפעמים הנדירות בהן קבוצת ישראלים ילידי הארץ מחליטה לצאת ולהיאבק למען עולים חדשים אשר לדעתה סובלת מקיפוח מתמשך.
אביסרור הסביר כי במהלך לימודי הקורס לכתיבה משפטית באוניברסיטת בר-אילן, קיבל החלטה שבמקום לשבת בספריות הממוזגות ולכתוב על המציאות הישראלית, ייצא אל השטח ויפעל כדי לשנות אותה.
"פגשתי עולם שלישי", הוא מספר. "טיילתי בערבים בשכונות ריכוז של עולי אתיופיה ברחובות, קרית-מלאכי וגם בקרית-גת. גיליתי עוני, צפיפות וחוסר יכולת להשתלב בחברה בישראלית. מכאן צמח הרעיון שמוכרחים לעשות משהו כדי לשנות את המציאות כדי שלא תטפח על פנינו לאורך כל הדורות".
הצועדים יעברו בדרכם לירושלים דרך אנדרטת הנופלים של עולי אתיופיה שלא הגיעו ארצה, המצויה בכניסה לקרית-גת. "בכוונתנו להקים משמרת קבועה עד ה-16 במאי מול משרדי הממשלה, שם יושבת הוועדה שאמורה לגבש המלצות לטיפול בעדה", אומר אביסרור. "חשוב שיידעו כי לא מדובר במאבק של בני העדה בלבד, זה עתידה של החברה בישראל".
אביסרור מצביע על כך שיש הרבה צעירים עולי אתיופיה שנלחמו בשיניים כדי להגיע לאקדמיה לרכוש השכלה כחלק מהשתלבות בחברה, אך אינם מוצאים עבודה בתום לימודיהם. יו"ר מטה מאבק הסטונדטים של עולי אתיופיה, גדי יברקן, חבר אליו ומסביר: "המעשה של אודי הוא הצלת כבוד החברה הישראלית. כאשר הממשל פשט את הרגל, אסור להשאיר את המאבק הזה בידי בודדים. אני קורא לכל מי ששותף לעמדה שעל הממשלה לקבל החלטות מעשיות ולתקצב אותן לגבי העולים מאתיופיה - להצטרף".
יברקן מספר כי על פי נתונים שבידיו, חיים בישראל כ-110 אלף יוצאי אתיופיה, מתוכם 3000 אקדמאים. "נכון, זה נתון יפה אבל הגענו אליו בחריקת שיניים והסטודנטים לא מוצאים עבודה", הוא אומר. "יתר העולים חיים בצפיפות בשכונות עניות. אין להם אפשרות לרכוש דירות במקומות סבירים ולכן הם חיים בצפיפות בשכונות ישנות ונראה כאילו המדינה הפריטה חלק זה של העם".