הצצה באתר ביטוח לאומי מגלה את הנתונים הבאים: סכום קצבת הזקנה הבסיסית ליחיד היא 1,159 שקלים, ולזוג - 1,738 שקלים. יחיד שאין לו הכנסות נוספות יקבל תוספת של 2,181 שקל, וזוג קשישים ללא הנכנסות נוספות יקבלו תוספת של 3,229 שקלים. מהסכומים האלה מנכים להם דמי ביטוח בריאות.
ועם הסכומים האלה הם צריכים לחיות. עם הסכומים האלו הם צריכים לשלם חשבונות שוטפים, לקנות אוכל, לנסוע ממקום למקום. וכן, גם לשמור על הבריאות שלהם ולקנות תרופות. אלא שכפי שנחשף השבוע ב-ynet, קופות החולים, באישור משרד הבריאות, העלו תעריפים. בלי להודיע, בלי ליידע. פשוט העלו: מחיר התרופות בבתי המרקחת התייקר, וכך גם טופס 17, ביקור רבעוני אצל רופא מקצועי וביקור במרפאות חוץ.
למה משרד הבריאות אישר זאת? עדכון מדד יוקר הבריאות קוראים לזה. ואכן, מסתבר שבאמת יקר להיות בריא בארץ. אז מה אם האינפלציה שואפת לאפס, והדולר בצלילה חופשית. בהנהלות קופות החולים ובמשרד הבריאות מצאו שאת מדד יוקר הבריאות צריך לעדכן. הרי מדובר בתוספות מחיר קטנות, של שקל פה, שני שקלים שם. אז מה אם את קצבאות הזקנה לא עידכנו החודש. גם לא בחצי שקל.
הבעיה היא ששקל פה ושני שקלים שם לקשיש חולה שמתקיים מקצבת זקנה, מצטברים להרבה שקלים בחודש. לכן, ההחלטה הזו היא החלטה אומללה שמצביעה על חולי בסיסי ואטימות של מקבלי ההחלטות. של שר הבריאות ממפלגת הגמלאים, שמסתבר שלא ממש דואג להם. של הנהלות קופות החולים שעסוקות יותר בחשבונאות ופחות באנושיות. וגם שלנו, שאנחנו עוברים על כך לסדר היום.
אנחנו לא עושים כלום עם העלאת המחירים הזו, ואנחנו לא עושים כלום עם הנתון הבא, שכולנו מודעים לו וככל הנראה התרגלנו אליו: אנחנו משלמים מדי חודש ביטוח בריאות, ובעצם מה שאנו מקבלים תמורתו זה אפשרות לבקר אצל רופא משפחה. אבל כשאנו צריכים רופא עור, או רופא נשים, או אורטופד, או כל רופא מקצועי אחר - אנחנו נדרשים לשלם תוספת. תחשבו על זה רגע, ותחשבו על הקשישים שהעלו להם את מחירי התרופות. ותחשבו אם נוחו לכם עם זה.