כמה עמוק בים הגענו?

וגם: מה ההבדל בין פסיכולוג לפסיכיאטר? האם יש בעלי חיים מאירים חוץ מגחליליות? איך כותבים ריקוד?

מדי יום מגיעות למערכת האנציקלופדיה עשרות שאלות בתחומים שונים ומשונים. כדי לחלוק את העושר עם כולכם, נציג מדי שבוע חמש שאלות נבחרות ואת התשובות שניתנו להן. טוב, אולי לא ממש אותן תשובות כי במציאות אנחנו הרבה יותר נחמדים, אבל הבנתם את הרעיון הכללי.

 

שאלה מס. 1: איך זה שלפני עשרים וחמש שנה לרוב הבתים בישראל לא היה טלפון והיום לכל ילד יש פלאפון צמוד, אבל לפני עשרים וחמש שנה טיסה לארה"ב עלתה אלף דולר ולקחה 12 שעות והיתה צפופה, וגם היום טיסה לארה"ב עולה אלף דולר ולוקחת 12 שעות והיא צפופה. למה אין התפתחות בתחום הזה?

 

תשובה: לגולש היקר שלום. מהפכת המחשוב והמיקרואלקטרוניקה שהחלה להטביע את חותמה באמצע שנות ה-80 היא האחראית העיקרית להוזלת שירותי הטלפון. כמה דוגמאות: מרכזת טלפונים אזורית, המשרתת כמה עשרות אלפי מנויים, היתה בשנת 1980 מערכת אלקטרומכנית ענקית, מסובכת, מסורבלת ויקרה, אשר הורכבה ידנית והיתה רגישה לתקלות רבות ושונות, שאת כולן היה צורך לתקן ידנית. הקווים הנכנסים אליה והיוצאים ממנה היו עשויים מתכת, בהשוואה לסיבים האופטיים הזולים והאמינים בהרבה, והנושאים הרבה יותר שיחות בבת אחת (שלא לדבר על התקשורת הלוויינית). על המכשירים עצמם אין צורך לדבר – מכשיר טלפון חדיש קטן בחצי מהשפופרת של טלפון ישן. וכמובן, כל העסק כפוף לבקרת מחשבים, מה שמפחית לאין שיעור את הצורך בהתערבותם של מפעילים אנושיים מקבלי שכר גבוה. התוצאה הכוללת היא הוזלה מדהימה של עלויות התשתית, התפעול והשימוש.

 

בתעופה המסחרית, לעומת זאת, השפעת המחשוב והמזעור, עם כל חשיבותה, הועילה רק במעט להקטנת העלויות. מחיר הדלק, לדוגמה, שהוא אחד המרכיבים הגדולים ביותר בעלות כל טיסה, עלה פלאים בתקופה האמורה. מספר בני האדם המעורבים בטיסה – צוות אוויר, צוות קבינה, צוות קרקע – לא השתנה במידה משמעותית, וכולם מקבלים שכר. הוצאות אבטחה לא היו קיימות כמעט בשום חברת תעופה עד לפני כ-20 שנה, וגם הן גבוהות. השיפורים ביעילות המנועים היו שוליים למדי. ובמה שנוגע למשך הטיסה – הניסיון לקצר אותו משמעותית באמצעות טיסה על-קולית (קונקורד) התגלה ככישלון כלכלי ממדרגה ראשונה, והופסק לא מזמן. הצפיפות היא פועל יוצא של כל אלה: אם כבר מעלים מטוס לאוויר, כדאי שיהיו בו כמה שיותר נוסעים בתשלום.

 

לכן אפשר לסכם ולומר: המחשוב והמזעור הוזילו עלויות בתחומים רבים של חיינו, גם אם לא תמיד אנו מודעים לכולם; אבל השפעתם על תחומים אחרים אינה יכולה להקטין את העלויות באותה המידה.

 

פינת הערוץ האקדמי 

 

אנציקלופדיה ynet והערוץ האקדמי (http://tv.proj.ac.il) מאחדים כוחות ועונים לשאלות מהקהל.  

 

שאלת השבוע - מה ההבדל בין פסיכולוג לפסיכיאטר?

 

 

שאלה מס. 3: איך כותבים כוריאוגרפיה? לא את המילה, אלא הוראות ריקוד, כמובן.

 

תשובה: לגולשת היקרה שלום. שיטות גולמיות של תיעוד כוריאוגרפי היו קיימות כבר בעת העתיקה, אבל רק במאה העשרים פותחו שיטות משוכללות לתיאור התנוחות השונות של גוף הרקדן והמעברים מתנועה לתנועה.

 

אחת הידועות מביניהן, "כתב התנועה", פותחה בישראל ב-1958 על ידי הפרופסורים נועה אשכול (כוריאוגרפית) ואברהם וכמן (אדריכל).

 

זוהי שיטה מתמטית, המבוססת על ניתוח אנטומי של מצב איברי הרקדן בכל שלב של המחול והגדרת תנוחתם ביחס לכיוונים מרחביים וביחס לתנוחת גוף הרקדן עצמו. סימנים מוסכמים מתארים כל אחד ממרכיבי התנועה, ומקשרים אותם למוסיקה המלווה את המחול.

 

שאלה מס. 4: האם יש בעלי חיים חוץ מגחליליות אשר משתמשים בנצנוצי אור על מנת לתקשר? ואם כן , האם זה קשור לסביבת חייהם?

 

תשובה: לגולש היקר שלום. התופעה הקרויה נהורנות ביולוגית (ביולומינסצנציה) תלויה בחומר בשם לוציפרין, המצוי בתאי גופם של יצורים מסוימים, לרבות גחליליות, אך בעיקר חיידקים. התחמצנותו של חומר זה בנוכחות האנזים לוציפרז גורמת לפליטת אור נראה בצבעים שונים, התלויים בהרכב המדויק של הלוציפרין (השונה במקצת מיצור ליצור).

 

ליצורים רבים החיים במעמקי הים (דגים, סרטנים, רכיכות ועוד) יש איברים מיוחדים בגופם המכילים חיידקים נהורניים, בסימביוזה, וניתן לתאר את האיברים האלה כמעין פנסים טבעיים. הגחליליות שונות מרוב היצורים הנהורניים בכך שאיברי התאורה שלהן מכילים את הלוציפרין והלוציפרז עצמם, ולא חיידקים שמכילים את החומרים האלה, וכן ביכולתן להדליק ולכבות את האור. הנהורנות משמשת את היצורים המחוננים בה לצרכים שונים של תקשורת, כמו חיזור, הרתעה והתגוננות, חיפוש מזון והתמצאות בסביבה.

 

שאלה מס. 5: מהו העומק המקסימלי אליו הגיע האדם (בים או באוקיינוס)?

 

תשובה: לגולש היקר שלום. שיא העומק בצלילה מאוישת נקבע ב-23 בינואר 1960, כאשר צוללת המחקר (באתיסקף) של צי ארה"ב "טריאסט 2" הגיעה לעומק של 10,911 מ' במצולת מריאנה באוקיינוס השקט. אנשי הצוות היו ז'אק פיקאר, בנו של ממציא הבאתיסקף, השוויצרי אוגוסט פיקאר (שהחזיק בשעתו בשיא הגובה בטיסת בלון מאוישת, 23,000 מ'), וקצין הצי האמריקני דון וולש. מכשירי הבאתיסקף הראו על עומק של 11,521 מ', אולם התוצאה תוקנה כעבור זמן ל-10,915 לאור שיקולים פיסיקליים שונים.

 

ב-1995 נקבע, הודות לצוללת המחקר היפנית הלא-מאוישת "קייקו", כי עומק האתר המסוים שבו צללה "טריאסט 2", שוחת צ'לנג'ר במצולת מריאנה, הוא "רק" 10,911 מ'. הואיל וזהו המקום העמוק ביותר במצולות הים בכל העולם כולו, אין סיכוי רב לשבירתו של שיא זה בעתיד.

 

בפעם שעברה שאלנו

נגד איזה מהלך מחו אנשי "מסיבת התה של בוסטון"? התשובה הנכונה: הטלת מיסוי בריטי על יבוא תה למושבות בצפון אמריקה. 

 

רוצים לשאול אותנו שאלה? כתבו ל-yinonro@y-i.co.il  

 

למאגר השאלות והתשובות - לחצו כאן.