אאוריקה: המצאות נקיות במיוחד

נִיקְיוֹן פֶּסַח כבר מאחורינו, ולמרבה המזל שלוש ההמצאות הבאות הפכו את העבודה המתישה לקלה ונעימה יותר: שואב האבק, מכונת הכביסה ומדיח הכלים. מי המציא אותם ואיך?

המצאת שׁוֹאֵב הָאָבָק

כמו המצאות רבות אחרות, גם שׁוֹאֵב הָאָבָק לא נולד במוחו של אדם אחד, אלא היה פְּרִי עֲבוֹדָתָם של אנשים רבים. את שואב האבק הראשון פיתח הָאָמֶרִיקָאִי אִיבְס מקגַאפֵיי בשנת 1869. השואב של מקגַאפֵיי היה דומה למדי למכשירים שאנו מכירים כיום, מלבד עניין אחד - באותם ימים רֶשֶׁת הַחַשְׁמַל עדיין לא הומצאה, ולכן, כדי לשאוב אבק, המשתמש היה צריך לסובב ידית, שהפעילה מְאַוְרֵר אשר שאב את הלכלוך לתוך שַׂק מִבַּד. בשל ההפעלה המסורבלת של המכשיר הוא לא זכה להצלחה רבה.

 

ההתקדמות הבאה בתחום התרחשה בשנת 1901, אז הִמְצִיא הָאַנְגְּלִי הוּבֵּרְט סֶסִיל בּוּת' שואב אבק מְמונָּע. אך השואב של בּוּת' לא דמה למכשירים בהם אנו משתמשים: זו היתה מכונה גדולה, שפעלה באמצעות מנוע בֶּנְזִין והותקנה על עגלה שנמשכה על ידי סוסים.

 

כשמישהו הזמין שֵׁרוּתֵי נִיקּוּי, העגלה חנתה ליד ביתו וצינורות השאיבה הוכנסו דרך החלונות. מי שהמציא לבסוף שׁוֹאֵב אָבָק חַשְׁמַלִּי ונוח היה הָאָמֶרִיקָאִי ג'יימס מוּרֵיי סְפָּאנְגְלֶר. סְפָּאנְגְלֶר, שעבד כְּשָׁרָת בּחֲנוּת כַּלְבּוֹ, סבל מאוד מֵהָאָבָק ששאף כשטיאטא את השטיחים והחליט ב-1907 לבנות מכשיר שיאסוף את הלכלוך לתוך שק. הוא הצמיד לידית של מטאטא ארגז עץ קטן, שאליו הוא חיבר מאוורר חשמלי ישן אשר ינק את הלכלוך. בתוך הארגז הוא שם צִיפִּית של כרית, שבתוכה נאסף האבק. כך נולד שׁוֹאֵב הָאָבָק הַבֵּיתִי הראשון שפעל על חשמל. סְפָּאנְגְלֶר רשם פטנט על המכשיר והחל למכור אותו באזור מגוריו. אחד מלקוחותיו הראשונים היה יצרן מוצרי עור עשיר בשם וּוִילְיָאם הוּבֶר, שהתרשם מההמצאה והבין כי יש לה פּוֹטֶנְצְיָאל מסחרי רב. הוא קנה מסְפָּאנְגְלֶר את הפטנט והחל לייצר שואבי אבק באופן מסחרי. המכשירים של הוּבֶר נמכרו היטב, והחברה קיימת עד היום.

 

המצאת מכונת הכביסה

ניקוי בגדים היה בעבר פעולה ידנית ארוכה ומתישה, שגזלה זמן רב. לכן, לאורך השנים ניסו רבים לְפַתֵּחַ מכונות שיעשו את העבודה הזאת בשבילנו. הראשון שמצא פתרון מעשי לבעיה היה הַבְּרִיטִי הֶנְרִי סִידְג'ייר, שהמציא ב-1782 מכונת כביסה ידנית שפעלה באופן דומה למדי למכונות הַמּוֹדֶרְנִיּוֹת. הַמְּכוֹנָה של סִידְג'ייר הורכבה מארגז עץ אשר בתוכו הותקן ארגז קטן יותר, שֶׁדָּפְנוֹתָיו היו מחוררות וניתן היה לסובב אותו באמצעות ידית. כדי לכבס בגדים היו מכניסים אותם לארגז הפנימי, ממלאים את הארגז החיצוני במים ומסובבים את הידית. ב-1860 המציא הָאָמֶרִיקָאִי הַמִילְטוֹן סְמִית מכונה דומה, שבה החלק המסתובב היה בצורת גליל, ממש כמו במכונות הַמּוֹדֶרְנִיּוֹת. בתחילת המאה ה-20 החלו לבנות את מכונות הכביסה מִמַּתֶּכֶת במקום מעץ. מכונת הכביסה החשמלית הראשונה יוצרה ב-1908 על ידי החברה הָאָמֶרִיקָאִית הַארְלִי.

 

המצאת מֵדִיחַ הַכֵּלִים

אם חשבתם שמֵדִיחַ הַכֵּלִים הומצא כדי לפטור אותנו מֵהַמַּטָּלָה הַמַּתִּישָׁה של שטיפת צלחות מלוכלכות - טעיתם: מֵדִיחַ הַכֵּלִים הראשון נבנה כדי לשמור על שְׁלֵמוּתָם שֶׁל כְּלֵי הַחַרְסִינָה היקרים של אָמֶרִיקָאִית עֲשִׁירָה. הכל התחיל כּשׁג'וֹזְפִין קוֹקְרֵייְןְ, אֵשֶׁת חֶבְרָה שֶׁהִרְבְּתָה לְאָרֵחַ, שמה לב כי מְשָׁרְתֶיהָ שוברים את הכלים היקרים שלה שוב ושוב בזמן שהם שוטפים אותם. קוֹקְרֵייְןְ המרוגזת החלה לשטוף את הכלים בעצמה, אך עד מהרה נמאס לה לעשות זאת - והיא החליטה לְפַתֵּחַ מכונה שתעשה את העבודה במקומה.

 

זמן קצר לאחר שהחלה לבנות את המכונה בצריף שֶׁבֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית של ביתה, בעלה מת והותיר אותה עם חוֹבוֹת. הדבר דחף אותה להמשיך וּלְפַתֵּחַ את המכונה בְּאופֶן מִסְחָרִי, כדי שתוכל לְהֵיחָלֵץ מֵחוֹבוֹתֶיהָ. ב 1886-היא סיימה לבנות את המכונה ורשמה עליה פָּטֶנְט. מֵדִיחַ הַכֵּלִים של קוֹקְרֵייְןְ היה מורכב מִדּוּד נְחושֶׁת, שבתוכו שכב גלגל שהסתובב בעזרת מנוע חַשְׁמַלִּי. על הגלגל הורכבה רֶשֶׁת בַּרְזֶל, שבה מקומות לצלחות, כוסות וסכו"ם. כשהגלגל הסתובב, הותְּזוּ על הכלים מלמעלה מים חמים עם סבון ולאחר מכן מים חמים בלבד. מֵדִיחַ הַכֵּלִים של קוֹקְרֵייְןְ זכה להצלחה, אך לא בבתים פרטיים אלא במסעדות ומלונות. רק בשנות ה-50 של המאה ה-20, כשמדיחי הכלים נהפכו לזולים וקטנים יותר, הם נכנסו לשימוש גם בבתים.