המסודר

מארק וולברג, פעם מארקי מארק ודוגמן תחתונים, הוא היום אחד האנשים החזקים בהוליווד. לכבוד סרטו החדש, "על הכוונת", וולברג מספר לנו על הקשר האישי ל"הפמליה", איך שומרים על השרירים ואיך הוא קשור ל"בטיפול" ("זאת פשוט סדרה מצוינת"). ד"ש לנעה תשבי

אם תפגשו היום את מארק וולברג (36), יהיה קשה מאוד לזהות שמדובר באותו אדם מלפני עשור ומשהו. מי שהתחיל את הקריירה כראפר לבן בשם מארקי מארק הוא כיום איש משפחה, בעל חברת הפקות שמפיקה סדרות להיט (ביניהן העיבוד האמריקאי של ”בטיפול“), מועמד לאוסקר על תפקידו ב“השתולים“ וחוזר בתשובה לשורשיו הקתולים. ולחשוב שהתהילה הראשונה נחתה עליו בזכות העובדה שהיה משליך את המכנסיים בהופעות. מעצב האופנה, קלווין קליין, התלהב מהעניין וליהק אותו לסדרת פרסומות פרובוקטיביות להלבשה התחתונה לצד קייט מוס. בשנת 1993, בשלהי הקריירה המוזיקלית שלו החליט מארק להרוג את מארקי ולשוב להיות מזוהה על ידי שם משפחתו. במקביל הוא השיק את עצמו כשחקן, ובין סרטיו הראשונים נמנים ”יומן נעורים“ לצד ליאונרדו דיקפריו ו“פחד“ לצידה של ריס וויתרספון. בשנת 1997 כיכב ב“לילות בוגי“, שבעיני רבים היה המפנה בקריירה שלו לשחקן רציני. בשנים הבאות כיכב בסרטים כמו ”שלושה מלכים“, ”הסופה המושלמת“, “כוכב הקופים“ ו"הג'וב האיטלקי". בשנה האחרונה ראינו אותו ב“השתולים“ של מרטין סקורסזי, שבו הוא היה השחקן היחיד מבין כל שחקני הסרט המפורסמים שזכה במועמדות לאוסקר.

הידעת? יש לו פטמה שלישית. וולברג 

 

בניגוד לתדמית הפרועה שלו בעבר, השנים האחרונות היו למארק יחסית מעט שערוריות שהסעירו את התקשורת. הראשונה קשורה לסרט "הר ברוקבק": מתברר שוולברג וחואקין פיניקס היו השחקנים המועדפים לתפקידים הראשיים על ידי הבמאי זוכה האוסקר, אנג לי. שני השחקנים העדיפו לנטוש את הסרט בעקבות סירובו של לי להוציא מהסרט את סצינת הסקס בין שתי הדמויות הראשיות. השערורייה השנייה קשורה לפטמה השלישית שלו. מתברר שלמארק יש פטמה קטנטנה מתחת לחזה השמאלי שלו, ואיכשהו בצילומי חצי גוף עירום שלו בשנים האחרונות זה התגלה. הוא עד כדי כך מאס בסיפור שכבר קבע תור אצל מנתח פלסטי להסיר את האקסטרה פטמה, אך לבסוף שינה את דעתו. למגזין "הרולינג סטון" אמר בתגובה: "אם אלוהים נותן לך משהו, אתה צריך לקבל אותו באהבה".

 

אבל עזבו אתכם מפטמות וסקס הומוסקסואלי. וולברג היום הוא כאמור, שחקן מוביל. עכשיו למשל, הוא עומד בראש הסרט “על הכוונת“ (עכשיו אצלנו), שבו הוא מגלם את דמותו של בוב לי סווגרט, צלף בצבא ארצות הברית שננטש בעורף האויב באתיופיה ומוצא את דרכו בחזרה לחוף מבטחים.

 

אל הראיונות לקראת צאת הסרט לאקרנים בארצות הברית הגיע מארק בחולצה חומה מכופתרת ומכנסי חאקי חומות רחבים. הביגוד גורם לגבר החטוב הזה להיראות קצת יותר גדול ממה שהוא, למרות שהוא משתרע בסך הכל לגובה של 1.74 מ'. לחדר הראיונות שלנו מגיע מארק כשבידו כוס תה עם לימון, לא בדיוק המשקה האופייני לאחד הגברים הסקסיים בתבל (לפחות על פי המגזין האמריקאי "פיפל").

 

"צהריים טובים לכולם!", צועק וולברג, אפילו שהשעה היתה רק 10:00 בבוקר.

 

מה פתאום צהריים?

 

"כשקמים בשעה 05:00 בבוקר, עכשיו זה כבר אחר הצהריים. זו השעה הקבועה שלי: אני קם, אוכל ארוחת בוקר, מתעמל בחדר הכושר הביתי שלי ואז עוזר להכין את הילדים לגן. זה תענוג בשבילי לעשות את כל זה בבוקר".

 

אתה עדיין עובד על הגוף שלך בצורה כה פנאטית כמו פעם?

 

"ממש לא. נכון שאני כבר בן 36, אז צריך קצת לדאוג יותר, אבל אם אני לא מצטלם לסרט אז האימון הוא רק כדי להישאר בכושר. אני הרבה יותר בקטע של למקצע את משחק הגולף שלי מאשר את הגוף שלי".

 

היית צריך לעבוד קשה בשביל ”על הכוונת“?

 

"כן, בעיקר להוריד את כל המשקל שהייתי צריך להעלות בשביל 'השתולים'. אני בעיקר שומר על המשקל בעזרת תזונה נכונה ולא בחדר כושר. אני מאוד קפדני לגבי האוכל שלי, עד כדי לשקול את האוכל לפני שאני אוכל. אני כבר כל כך רגיל לאכול נכון שאם אני מתחיל להשתולל עם האוכל, זה משפיע עליי בריאותית. אני פשוט לא מרגיש טוב".

 

לאן נעלם הילד הרע של הראפ, זה שאהב להשתכר, להיות כל לילה עם כמה בחורות, סמים, מכוניות מהירות ותמיד פמליה ששומרת לו על האגו? אחת מהסיבות לשינוי היא בת זוגו ריאה דורהם, דוגמנית מצליחה, שכבשה את ליבו והצליחה לאלף את החיה. לזוג יש כיום שני ילדים, אלה בת הארבע ומייקל בן השנה. את ימי הזוהר שלו, שבהם הוא נחשב לבליין הכי גדול בלוס אנג'לס, דאג להנציח בסדרה "הפמליה", שעוקבת אחרי שחקן מצליח והחברים שמקיפים אותו.

 

נכון שוויתרת על חיי החברה שלך למען המשפחה?

 

"אני משתדל מאוד להיות מרוכז במשפחה שלי. זה הדבר הכי חשוב בחיי כרגע. אני יוצא עם החבר'ה שלי פעמיים בשבוע בממוצע, ובדרך כלל אנחנו הולכים לשחק גולף. עברו חלפו ימי ההוללות העליזים שלי".

 

אז זהו, מארקי מארק הלך לעולמו?

 

"האמת שכן. לא היה אדם מאושר ממני להתעורר ביום בהיר אחד ולגלות שהחיים סוף כל סוף נכנסו למסלול מסוים. אני חייתי את חיי כאילו במאבק מתמיד שאסור לי לרגע להוריד את השריון שלי כי הכל עשוי ללכת לאיבוד. כשאתה הופך לאבא פתאום הפרספקטיבה שלך משתנה ואתה מתחיל לקלוט שיש דברים יותר חשובים, שבעצם אין שום פסול בלהוריד את השריון ולתת לחיים לזרום".

 

זה לא גורם לך לנוסטלגיה לצפות בפרקים של ”הפמליה“ ולראות איך חייך היו פעם?

 

"לפעמים כן, אני לא אשקר. רוב הזמן אני מאוד מאושר מאיך שחיי היום. זה נפלא שיכולתי למצוא דרך לספר את סיפור חיי ולחלוק אותו עם העולם, אבל זה לא אני יותר".

 

הסדרה הזאת, ששווקה כאילו היא האוטוביוגרפיה שלך, הפכה לכזה להיט, שהיום אנשים ברחבי הוליווד פתאום מוכנים להודות שדמויות מסוימות מבוססות עליהם.

 

"זה מצחיק, אפילו הסוכן שלי, כשאנחנו הולכים לשחק גולף ומישהו ניגש אליי ונדבר איתי על הסדרה, מתחיל פתאום מתחיל להתנהג כמו הדמות של ג‘רמי פיבן כדי שיגידו לו שהוא ממש דומה לדמות.

הפמליה האישית שלי תמיד היתה מאוד משעשעת והדברים שקרו לנו היו מאוד מבדרים. היה ברור לנו שאם נהפוך את החוויות שלנו לסדרה, זה יתקבל באהדה רבה".

 

מארק הבוגר מדגיש כי אין בו שום געגועים לתקופה הפרועה: "הייתי בפוקוס על עצמי במשך 30 ומשהו שנים. עכשיו אני בפוקוס על הילדים שלי. זה בסדר גמור להיות עכשיו בפוקוס על משהו קצת יותר חשוב מזה. עכשיו הם עוד קטנים אבל אני בטוח שהפוקוס יתמקד עליהם עוד יותר כשהם יהיו יותר גדולים. אני רואה הרבה מאוד התמקדות על הבת שלי כשתיכנס לגיל ההתבגרות.

 

זה נכון שמאוד התקרבת לנצרות באחרונה?

 

"גדלתי קתולי. לא היינו מאוד דתיים אבל היינו הולכים ביום ראשון לכנסייה. כשהתחלתי להתבגר כמובן שבא ההתמרדות מכל הממסד, אבל למרות זאת אני זוכר שהייתי חוזר לכנסייה כדי למצוא מחילה. זה לא החזיק הרבה זמן מעמד כי שוב הייתי עושה דברים לא מוסריים. היום זה שונה. החלטתי ללכת על קוד אתיקה מסוים. אני מוכרח להודות שמהרגע שהחלטתי להתייצב מאחורי קו מסוים בחיי, חיי השתנו והכל התחיל לעבוד כמו שעון שוויצרי. אני לא מחפש הסברים, אני רק יודע מה עשיתי ומה היתה התוצאה של זה".

 

אז איך אתה מסביר את העובדה שאתה בעצם לא נשוי לאם ילדך?

 

"החלטנו להצליח קודם במערכת היחסים שלנו לפני שאנחנו הולכים לקפוץ לנישואין. נכון שלעולם זה לעיתים נראה משונה אבל מה שחשוב זה שזה עובד בשבילנו. אני משוכנע שאנחנו הולכים להיות נשואים יום אחד.

 

נעה תשבי שלנו היא אשה רבת פעלים ובין השאר יש לה קשרים טובים עם וולברג. איכשהו היא הצליחה למכור לו את הסדרה הישראלית ”בטיפול“, ועכשיו לא רק שהסדרה הולכת להיות משודרת ברחבי אמריקה, אלא גם שתשבי הולכת להיות אחת המפיקות שלה.

 

אתה הולך לעשות היסטוריה עבור הטלוויזיה הישראלית בכך שהצלחת למכור את הגרסה האמריקאית של ”בטיפול“ לרשת HBO.

 

"אנחנו מאוד בני מזל שנעה הסבה את תשומת ליבנו לסדרה הנפלאה הזאת. ביחד עם חגי לוי יצרנו את הגרסה האמריקאית של הסדרה והצלחנו ללהק את גבריאל בירן לתפקיד הראשי.  ב-HBO ישדרו את הסדרה כל ערב כמו בישראל,

שזה עבורם משהו חדש כי הם בדרך כלל משדרים סדרות מקוריות רק בימי ראשון".

 

צפית בסדרה עצמה?

 

"קיבלתי קלטות מתורגמות ואכן ישבתי וצפיתי ברוב העונה הראשונה. לדעתי זאת פשוט סדרה מצוינת. היא מוכיחה שעם אמצעים מאוד פשוטים עדיין אפשר ליצור מוצר מאוד איכותי. אני מאוד מתרגש לראות איך הקהל האמריקאי יקבל אותה".

 

מה עם העתיד? אתה מפחד מהיום שבו כבר לא תהיה יותר שחקן מפורסם?

 

"מאז ומעולם הסתכלתי על הקריירה שלי כמו קריירה של ספורטאי. בגיל מסוים הכל נגמר. אני מאוד בר מזל שהצלחתי לשרוד כל כך הרבה שנים ושאנשים עדיין אוהבים את מה שאני עושה. אבל היום שאחרי לא מפחיד אותי בכלל. יש לי היום הרבה התעניינות ואני משוכנע שלא אשב בבית בדיכאון על החלב שנשפך. אני מנסה ללמוד מניסיונם של אנשים אחרים בתעשייה אבל עם יד הלב אני ממש לא רוצה לראות את עצמי מנסה נואשות להיכנס לכושר בגיל 60".

 

 

 

• משפטי המחץ של הטלויזיה הישראלית  - בגיליון "פנאי פלוס" החדש