מדברים בפרחים: בעלי מוגבלויות שוזרים זרים

כ-30 אנשים עם צרכים מיוחדים, חלקם לוקים באוטיזם או פיגור, אחרים מתמודדים עם נכות נפשית, יוצרים לפרנסתם זרי פרחים מרהיבים בסטודיו &Joy. "אני יודע שאני יוצר משהו יפה שנועד לשמח אנשים אחרים, בדיוק כמו שהשזירה משמחת אותי", אומר אחד מהם. "אתה מגיע בבוקר לעבודה - וכבר מרגיש טוב בלב"

נועם ורדי פורסם: 26.04.07, 15:07

 

  

"אתה מגיע לעבודה ורואה את כל הפרחים וכל הצבעים האלה - וכבר אתה מרגיש טוב בלב ונהיה שמח", מכריז בהתרגשות ליאור. "לאחר מכן אנחנו מתחילים לסדר את הפרחים בזרים ובצנצנות ואז אני יודע שאני יוצר משהו יפה שנועד לשמח מישהו אחר, בדיוק כמו שהשזירה משמחת אותי", הוא מוסיף. כמו כ-30 בוגרים בעלי צרכים מיוחדים אחרים, ליאור מגיע מדי יום לסטודיו &Joy הממקום באזור התעשייה של ראש-העין ושם, מוקף במאות פרחים, שוקולדים, מיכלי זכוכית, עציצים מוריקים ומארזים מעוצבים, הוא עובד למחייתו כשוזר זרים.

 

די בהצצה בפתקיות שובות הלב המוצמדות לכל-אחד מסידורי הפרחים שיוצרים ליאור וחבריו, בהם כאלה הלוקים באוטיזם, פיגור ותסמונת דאון או נכי נפש, כדי להבין את ייחודו של הפרויקט בו הם מועסקים. "במתנות שמייצרים העובדים שלנו, המסורים ללא גבול, יש רכיבי איכות מוקפדים, רעיון מקורי, עיצוב מרשים, גימור מושלם ומעל הכל: אהבה, אכפתיות, תרומה לקהילה, מודעות לאחר, התחשבות וערבות הדדית - ערכים עליהם מושתת חברה בריאה ודינמית", מפרטים היוזמים. "שילובם עימנו בסטודיו, תוך מיצוי הפוטנציאל האישי שלהם, פיתוח אחריותם העצמית והשתכרותם שכר הוגן, מציב אותם כחלק אינטגרלי מהחברה ומאפשר להם לקיים חיים של כבוד ועצמאות". 

 

 

 

"מחפוז, אחד העובדים בפרויקט, מסמל בשבילי למה הפרויקט הזה קיים מלכתחילה", אומר נדב עטיה, לשעבר בכיר באחת מרשתות שיווק זרי הפרחים - לשהווה מקים הסטודיו בשיתוף עם ארגון "צ'יימס ישראל". "מחפוז הוא אדם חירש ואילם המוגדר גם כבעל פיגור. בחוץ, החברה בכלל לא סופרת אותו, אבל כאן הוא אחד העובדים המצטיינים. יש לו ידיים טובות, הוא נהנה משזירת הפרחים, עובד במהירות ורק מתחנן לעוד עבודה.

 

"ביום העובדה הראשון שלו", עטיה נזכר, "נתתי לו זר פרחים במתנה. אחיו, שלא ידע שהוא החל לעבוד אצלנו לא הבין מה קרה למחפוז שלו, שנהיה שמח יותר וסירב להיפרד מהזר גם לאחר שהוא נבל. רק כשפגשתי את האח התברר לי ששניהם הגיעו להסכמה לזרוק את הזר, אבל עד היום מחפוז ישן עם העטיפה שלו מתחת לכרית". עם הזמן, עטיה מתאר, בינו ובין מחפוז נרקם קשר מיוחד. "שנינו

לא יודעים לדבר בשפת הסימנים, ולכן יצרנו שפה בסיסית משלנו שבעזרתה לימדתי אותו לשזור פרחים", הוא מספר. "בעיני, מחפוז מוכיח שגם בעלי מוגבלויות יכולים לעבוד, להתפרנס וליהנות מעיסוק מקצועי".

 

- איך אתם משלבים בין עסק מסחרי ותעסוקה שוטפת לעובדים?

"אמנם אנחנו עוסקים בפרחים, שהם מוצר מתכלה שלא ניתן לייצר ממנו מלאי, אבל התחייבנו לספק עבודה לאותם אנשים, ולכן גם אם אין הזמנות אנחנו ממשיכים לייצר את הזרים שלנו למרות חוסר הכדאיות הכלכלית", עטיה משיב. "חשוב לציין כי העובדים בסטודיו מקבלים שכר מלא עבור עבודתם, לומדים את מקצוע שזירת הפרחים ומגיעים לרמה הגבוהה ביותר של ידע בנושא".  

 

אנשי הסטודיו מספרים כי יום העבודה במקום מתחלק לשניים: במחציתו האחת העובדים עוסקים בשזירת פרחים, ובהמשך הם לוקחים חלק בהפעלות יצירתיות, חוגים וסדנאות. "אנחנו שוקדים כל העת למצוא פתרונות יצירתיים כדי להתאים את העבודה לצורכיהם של החניכים שלנו", מסביר עטיה. "כך למשל, עבור אחד העובדים שאינו יודע לספור הכנו משטח עבודה שעליו ציורים של פרחים. הוא מניח פרח אחר פרח ליד הציור, ובסופו של דבר מתקבל זר ובו מספר הפרחים הדרוש. זו רק דוגמה אחת למוטביציה הגבוהה של העובדים, המאושרים באחריות שהוטלה עליהם", הוא מסכם. "פרחים נועדו לשמח אנשים ואפשר לראות את השפעתם לא רק על מי שמקבלים זר במתנה, אלא גם על פניהם של החניכים שלנו שמגיעים לכאן מדי בוקר עם חיוך".