מהי משמעות העצמאות בעולם של טכנולוגיה גלובלית?

אולי האינטרנט דוחס את כל תושבי כדור הארץ להוויה של משפחה אחת? ואלי היא הופכת את כולנו לאורגניזם אחד? ואולי אף יותר מכך, הרשת העולמית מאחדת אותנו למוח ענקי אחד שבו כל מוח אנושי הוא בסך הכל עוד "נוירון של המוח הקולקטיבי"

אשר עידן, "מרושתים" פורסם: 23.04.07, 14:53

"אם היו מגלים את כל האמת על הרציחות והאווילות של העבר, ההיסטוריה הייתה נקראת סאטירה". (בייל, מילון היסטורי ביקורתי, 1640).

 

כאשר סטודנט שלי חזר ממלחמת לבנון 2.0 בקיץ האחרון, הוא אמר לי "החיזבאללה הם לא טרור לבנוני, אלא אוגדת קומנדו איראנית". אז "נפל לי האסימון" ואמרתי לו "אם כך, צבא איראן הוא לא חומייניסטי, אלא ארמיה קדמית של סין, וישראל הוא ארמיה קדמית אמריקנית". הגלובליזציה והאינטרנט משנים את כל הנחות היסוד שלנו.

 

הגלובליזציה והאינטרנט חושפות את הלאומיות כמושג וירטואלי שהומצא בעידן המודרני עם מהפכת הדפוס סביב 1450, והטכנולוגיה המכנית-תעשייתית בסביבות 1780. הלאומיות מתה ב-1990 עם נפילת הגוש הסובייטי, התפשטות הפוסט-מודרניזם ופרוץ האינטרנט.

 

הטכנולוגיה הופכת אותנו ממשפחה לכפר גלובלי

טכנולוגיית הכתב המציא את הממלכה והאימפריה. טכנולוגיית הדפוס המציא את מדינת הלאום המודרנית. טכנולוגיית האינטרנט המציאה את הגלובליזציה הפוסט-מודרנית. ככל שטכנולוגיות המידע והתקשורת מתחזקות, כך גדלה יחידת היסוד הפוליטית: ממשפחה, לחמולה, לשבט, לממלכה, לאימפריה, למדינת לאום, לכפר גלובלי.

 

כדי להבין לעומק את השפעת טכנולוגיות המידע על ההיסטוריה היהודית, אשתמש בתורת שלושת הגלים של טופלר מספרו, "הגל השלישי" מ-1980. הגל הראשון היה הגל החקלאי-מסורתי, שהחל מהמצאת טכנולוגיות הכתב והחקלאות לפני כ-6000 שנה.

 

הגל השני היה הגל התעשייתי-מודרני שהחל מהמצאת טכנולוגיות הדפוס והתעשייה לפני כמה מאות שנים. הגל השלישי, שאנו נמצאים בעיצומו, הוא הגל הדיגיטלי הפוסט-מודרני שהחל מהמצאת טכנולוגיות המחשב והאינטרנט לפני כמה עשרות שנים.

 

טכנולוגיות מידע והיסטוריה יהודית: הגל הראשון.

אברהם אבינו הכיר שני סוגים של טכנולוגיית כתב: הכתב של תרבות הפרת-חידקל והכתב של תרבות הנילוס. בגלל זרותו לשתי טכנולוגיות דומיננטיות אלה, הוא המציא את הא-ב, שפה שסיפקה לו יתרון תחרותי על פני המתחרים, והוא הוריש זאת לבניו, יצחק ויעקב. יעקב הוריש זאת ליוסף שהשתמש בה לפענוח חלומות. אולם עם ירידת יעקב מצרימה ומות יוסף, בני ישראל שכחו את הטכנולוגיה למשך 400 שנה, עד משה.

 

בתקופת משה היו עבדים ממוצא כנעני שעבדו במכרות האינדיגו של פרעה במרחק הליכה מהר סיני. המקום המוקדם ביותר שבו מוצאים כתב אלפביתי עברי קדום הוא מכרות אלה. משה, שגדל בתרבות הדקדנטית של פרעה במצרים, הפסיד את המלוכה לבן האמיתי של פרעה. הוא הבין שהוא בסך הכל הבן החורג של בת פרעה, וחזר לשורשיו העבריים.

 

הא'-ב' כקוד פתוח

מאז ההיסטוריה רצופה במלחמות אחים. קין, ששלט בטכנולוגיית החקלאות, רצח את הבל, הבקיא בטכנולוגיית המרעה. כפי שהמצרים החקלאים נצחו את העבריים הנוודים. גם בעניין זה מתרבות הראיות הארכיאולוגיות והאקלימיות, המעידות על קונפליקט מתמיד בין השבטים המדבריים בפריפרית הנילוס (כמו מדין, בראשות יתרו) לבין ממלכת פרעה במרכז הנילוס.

 

יצחק ניצח את ישמעאל, יעקב ניצח את עשו, יוסף ניצח את כל אחיו. משה לא יכול להפסיד לאחיו החורג בן פרעה האמיתי. בעזרת טכנולוגית כתב היד, שהייתה ממש קוד פתוח יחסית לקוד הסגור החרטומי המצרי, הוא ניצח לבסוף את פרעה.

 

מקלוהן כותב בספרו "להבין את המדיה" משנת 1964 עמ' 102: "האלפבית הבהיר באופן חד משמעי שבא הסוף לביורוקרטיות הנייחות מבוססות המקדשים ולמונופולים הכוהניים של ידע וכוח. לעומת הכתיבה הקדם-אלפביתית, שקשה מאוד ללמידה, בגלל מספרם העצום של סימניה (כמו ההירוגליפים וכתב היתדות, א.ע.), את האלפבית אפשר ללמוד בתוך שעות אחדות.

 

החרטומים הם נחשים

במפגשיו מול פרעה, "המקלות" של משה הפכו ל"נחשים" ונצחו את "המקלות" של חרטומי פרעה. קלוד לוי שטראוס, האנתרופולוג החשוב ביותר המאה ה-20 של מיתו-לוגיקות וסימבולים, סבור ש"מקלות" הם סימבולים למכשירי כתיבה ונחשים ודרקונים הם סימבולים לסימני כתב שנראים כמו נחשים מפותלים.

 

הוא מאוד השפיע על לאקאן, הפסיכיאטר של המערכות הסימבוליות, שסבור שהסדר הסימבולי בא לידי ביטוי בפאלוס הגברי, בניגוד לסדר הדמיוני הבא לידי ביטוי בפות הנשי.

 

זהו אחד ההסברים למיתולוגיה של סיפור גן העדן: הנחש המסמל את כתב היד והסדר הסימבולי, פיתה את חווה שפיתתה את אדם לאכול מעץ הדעת. המעבר מהאנלפבית שחי בגן העדן, ליודע קרוא וכתוב שהוגלה ממנו, הוא סיפור על טכנולוגיית הכתב שהביאה לאדם דעת, אך גירשה אותו מגן העדן הקדם מוסרי: "ונפקחו עיניכם והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע". בראשית פרק ג פסוק ה.

 

האלפבית אפשר את הניידות

האלפבית החזיר את העוצמה לניידות. מ-40 שנות "טיולי" משה ובני ישראל במדבר, ועד למסעות אלכסנדר הגדול. האלפבית גם אפשר את המונותאיזם שלא צמוד לחומרה של מקדשים, אלא ל"תוכנת קוד פתוח" ונייד שיכול להיות בכל מקום.

 

המונותאיזם היה עבור משה ההסבר לכך שברגע ששלט על טכנולוגיית כתב היד יותר מכל אדם בתקופתו, הוא כתב ללא הפסק. מי הכתיב לו את סיפורי הבריאה ואת סיפורי האבות. לפי החוקר דויד פורוש, משה לא היה יכול למצוא שום הסבר, מלבד ההסבר שזהו אלוהים שמדבר אליו.

 

ידע מלכד ולא שוטים ועקרבים

ברגע שבני ישראל עזבו את סיני ונכנסו לארץ ישראל, הם הפכו להיות חקלאים ולא נוודים ונפוצו לשבטים. המלוכה של דוד החזיקה מעמד לא יותר משני דורות: רחבעם, הנכד של דוד אמר ליריבו ירבעם "אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים", והעסק התפרק לו מול העניים.

 

מה היה חסר במלכות דוד שלא הצליח להקים לאום בר קיימא? שוטים ועקרבים או כוח לא יכולים ללכד למדינת לאום. כדי להקים לאום צריך כוח/ידע. לכן מקלוהן קורא למלה המודפסת "אדריכלית הלאומיות".

 

ירבעם היה בסך הכל משת"פ של הפרעונים שידעו שכדי להשתלט על מלכות שלמה צריך לפלגה. אבל גם יהודה המכבי, מאות שנים אחרי ירבעם, היה בסך הכל בריון מקומי ומשת"פ של הרומאים, שהיו אז אימפריה מתעוררת מול האימפריה היוונית השוקעת. שוב ושוב עולה החשד שגיבורים לאומיים היו בסך הכל מריונטות של כוחות על-לאומיים.

 

טכנולוגיות מידע והיסטוריה יהודית: הגל השני

הגל השני מתחיל עם מהפכת הדפוס באמצע המאה ה-15 ומתחזק מאוד עם המהפכה התעשייתית בסוף המאה ה-18. הדפוס יצר את הספר ואת הטופס. הטופס אפשר ניהול יעיל של בני אדם. הספר אפשר לחנך את כל בני האדם על ברכי אידיאולוגיה לאומית אחת. הדפוס והמכונה, סיפקו לשליטים המודרניים את מה שלא היה לדוד ולשלמה. הדפוס אפשר שליטה וניהול. הרכבת אפשרה התערבות מהירה של משטרה וצבא בכל מדינת לאום שקמה.

 

מדינת הלאום הראשונה הייתה אנגליה, שבה ניצחון התעשייה על החקלאות, התרחש בהדרגה. מדינת הלאום השנייה הייתה צרפת, עם המהפכה הצרפתית, שהוציאה את הספר מידי הכנסיה ואת הטופס מידי המלך והאצולה, והעבירה אותם למנגנון המדינה שעליו ניסה להשתלט נפוליאון.

 

מדינת הלאום השלישית הייתה ארה"ב שבה לינקולן בראשות הצפון התעשייתי ניצח את הדרום החקלאי והעביר מיליוני שחורים ממטעי הדרום, אל שכונות העוני של ערי התעשייה הצפוניות. מדינת הלאום הרביעית הייתה גרמניה שביסמארק הוביל בה בסוף המאה ה-19 את מה שנפוליאון עשה בצרפת בראשית המאה ה-19.

 

במדינות הלאום המודרניות החדשות, התעוררה בעיית היהודים. תחילה תחת חסות נפוליאון ולאחר מכן בגרמניה ההופכת לתעשייתית ולאומית. בגל הראשון החקלאי קדם מודרני, היהודים חיו למעלה מאלף שנים כספקי שירותים לאצולה ולמלוכה. אולם עם מהפכת הדפוס והמהפכה התעשייתית, עם עליית מנגנון המדינה ועליית כוח ההון, לעומת ירידת כוח מנגנון האצולה והמלוכה, נשמט הבסיס הכלכלי והמשפטי של היהודים.

 

כך החלו היהודים להגדיר את עצמם מחדש. הם ראו את עצמם כדת ייחודית וכקולקטיב מחוסר מדינה. אז הופיעו הרצל ואחרים שראו בציונות את התגובה היהודית המתאימה למהפכת הדפוס ולמהפכה התעשייתית. הציונות המדינית מהרצל עד בן גוריון רצתה להקים ליהודים מדינת לאום. בן גוריון ראה את עצמו מין נפוליאון קטן או ביסמארק קטן שצריך ליצור מדינת לאום יהודית בארץ ישראל. לשם כך הוא רצה להפוך מה שהוא כינה "אבק אדם" באמצעות כור ההיתוך, למדינת לאום אחת.

 

טכנולוגיות מידע והיסטוריה יהודית: הגל השלישי

ראינו שהדת היהודית היא התגובה היהודית למהפכות טכנולוגיות הכתב של תרבות הנהרות בפרת-חידקל ובנילוס. הציונות היא התגובה היהודית (המאוחרת משהו) למהפכות טכנולוגיות הדפוס והתעשייה.

 

תגובה זו הביאה להקמת מדינת הלאום ישראל. אז מה יכולה להיות תגובת היהודים לאורך המאה ה-21, למהפכת האינטרנט, הגלובליזציה והפוסטמודרניזם?

 

לשם כך עלינו להבין את הניצנים הראשונים של השינויים הגלובליים, הערכיים והכלכליים, שהחלו לנבוט בראשית המאה ה-21.

 

ארה"ב, סין וישראל

בראשית המאה ה-20 נערכו שני קרבות הרי אסון (מלחמות העולם הראשונה והשנייה) בין האימפריה השוקעת בריטניה לבין מה שנראה אז כאימפריה העולה גרמניה. האם בראשית המאה ה-21 אנו מתקרבים למלחמה מכרעת בין אימפריית המאה ה-20 ארה"ב, לבין מה שיכולה להיות אימפריית המאה ה-21, סין? בערך בשנת 2020 סין תהיה הכלכלה מספר 1 בעולם. איפה ישראל תמקם עצמה בין סין לארה"ב?

 

אבל אולי מקלוהן צודק ותרבות האינטרנט יוצרת כפר גלובלי אחד דחוס עם שבעה מיליארד תושבים? אולי בכפר כזה לא תהיינה מלחמות בין סין לארה"ב, אלא תחרות כלכלית בין למשל חברת הטלקום הסינית לבין גוגל האמריקנית?

 

דיבורים על מוח קולקטיבי

אולי מקלוהן ראה אף רחוק מכך. אולי האינטרנט דוחס את כל תושבי כדור הארץ להוויה של משפחה אחת? ואלי היא הופכת את כולנו לאורגניזם אחד? ואולי אף יותר מכך, הרשת העולמית מאחדת אותנו למוח ענקי אחד שבו כל מוח אנושי הוא בסך הכל עוד "נוירון של המוח הקולקטיבי".

 

הדיבורים בחודשים האחרונים על Web 2.0 כמבוסס על "אינטליגנציה קולקטיבית" הופכים את התרחיש הזה לסביר יותר. אז האם במלחמת לבנון השנייה היינו בסך הכל ארמייה קדמית של האמריקנים, כמו שהחיזבאללה והאיראנים הם ארמייה קדמית של הסינים, או שאנו בסך הכל נוירון קטן של ה"אינטליגנציה הקולקטיבית הגלובלית"?

  

אשר עידן הוא מרצה באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטת ת"א ויועץ לפירמות עסקיות ולארגונים ציבוריים. לביוגרפיה.

 

מרושתים, לבלוג המלא