אבוד להם

עלילת "אבודים" מסתבכת, הרייטינג כבר לא מה שהיה ואווירת משבר נוצרה בין הסדרה למעריציה. מה כוחו המיוחד של האי? מי הם "האחרים"? ואיך לכל הרוחות הארלי עדיין לא הוריד אפילו קילו? במסיבת עיתונאים בלוס אנג'לס מרגיעים היוצרים: "אנחנו יודעים את מבנה העל של הסדרה". מישהו עדיין מאמין להם?

בזמן מסיבת עיתונאים שנערכה באוקטובר בלוס אנג'לס לכבוד עליית העונה השלישית של "אבודים" בארצות הברית דיברו יוצר הסדרה, דיימון לינדולף, ואחד מכותביה הראשיים, קרלטון קיוז, על הפחד שמלווה אותם ואת מנהיגם, ג'יי ג'יי אברהמס, מימיה הראשונים של הסדרה. "'תיקים באפלה' היא אחת הסדרות האהובות עליי", התוודה אז לינדולף בהתלהבות. "ולמרות שזו סדרה שרצה בהצלחה במשך תשע עונות והיתה הצלחה מסחררת בכל קנה מידה טלוויזיוני, היא נהפכה כיום בתעשייה לתמרור אזהרה. דוגמה מופתית לסדרה שרצה שתיים־שלוש עונות יותר מדי, והותירה עם סיומה את צופיה שרויים בתחושת אכזבה. אנחנו מודעים לכך שכמספרי סיפורים גם לנו אולי ממתין אותו גורל, אבל בינתיים אנחנו לפחות נהנים מכך שאנחנו עדיין מייצרים עלילות מדהימות ושיש לנו עוד הרבה סיפורים מרתקים לחשוף. אני מקווה שלא נגיע לאותו מודל בו הסיפורים שלנו יימתחו מעבר לנקודה שבה הם היו צריכים להסתיים".

לא רוצים לגמור כמו "תיקים באפלה". "אבודים"

 

נאומו הרהוט והמשכנע של לינדולף נישא בזמנו לקראת פתיחתה המפתיעה של העונה השלישית, שממשיכה לעקוב מזווית לא צפויה אחר סיפורם המפוצל של האבודים - מחד, עלילותיהם של ג'ק, קייט וסויר, שנחטפו בידי "האחרים", ומאידך, סיפורם של שאר האבודים, שכזכור שרדו ללא בעיה את הפיצוץ דמוי ההירושימה בהאץ', שהביא להפיכתם של השמיים לסגולים. אין מה להגיד, פרק פתיחה משובח, הייפ מטורף ומסע פרסום אגרסיבי וחסר תקדים. אין ספק שבאוקטובר החיים נראו טובים ממקום מושבם של לינדולף, קיוז ואברהמס.

 

אבל ממש כמו באי, שבו רגע אחד אתה מסתלבט על החוף בשקיעה וברגע השני דוב קוטב נושך אותך בתחת, חמישה חודשים אחרי תחילתה של העונה השלישית, וערב עלייתה בישראל, נמצאים שלושת היוצרים במקום לא ממש נעים. אחרי שישה פרקים ראשונים שנחשבים כיום בקרב המעריצים והמבקרים ככישלון, לאחר הפסקה בעייתית של עשרה שבועות שציננה את ההתלהבות המעטה שעוד נותרה מהסדרה, ובמיוחד לאחר החזרה המקרטעת, שדרדרה את הפרקים האחרונים של "אבודים" למקום ה־16 בטבלאות הרייטינג, אין ספק שרבים יגידו בתגובה לנאומו של לינדולף, "חבוב, הגיע הזמן להרים את ראש בת היענה שהיה תקוע אי שם בחולות הוואי, ולהריח את ישבנו של הארלי השמנמן". העונה השלישית של "אבודים" היא כבר עונה אחת יותר מדי.

 

לא כולם, כמובן, מסכימים לתפילת האשכבה הזו. במיוחד לא כותבי הסדרה וצוות שחקניה, שנחלצו בחודשים האחרונים להגנה נרגשת על הסדרה ומעלותיה. בראש המחנה צועד מתיו פוקס, הלא הוא ג'ק בסדרה, שבתיאום מושלם עם דמותו, מגלה במציאות את אותו ביטחון עצמי וצדקנות על גבול היוהרה שהפכו אותו לאחת מהדמויות היותר מרגיזות שמסתובבות על האי. בראיון שהעניק לשבועון הבידור "אנטרטיינמנט וויקלי" לפני כחודשיים, תקף פוקס את התקשורת שממהרת להשמיץ את הסדרה, ואת גדודי המעריצים הלא נאמנים שהחלו לנטוש את הספינה הספק־טובעת. "ברוך שפטרנו", אמר פוקס. "האנשים שמתלוננים על הסדרה הם פשוט לא מעריצים מסורים מספיק. אין להם את הסבלנות להמתין עד הסיום שיסביר הכל".

 

פוקס אינו לבד. קו ההגנה שהוא מוביל מתגלה כאסטרטגיה המרכזית של יוצרי הסדרה, בניסיונם לרתום מחדש את המעריצים הישנים שברחו ואת המעריצים החדשים שממאנים בינתיים להצטרף. הטיעון המרכזי: "אבודים" היא סדרה אפית, סאגה הולכת ומתפתחת, שלא ניתן לצפות ממנה לתשובות פשטניות ומיידיות. השאלה המתבקשת היא בכל זאת, ומה לגבי סתם תשובות? ככה בקטנה? כאלו שקצת ישככו את זעם המעריצים שמתחילים להרגיש אבודים בעצמם? "אנחנו מאוד קשובים למעריצים שלנו", אומרים לינדולף וקיוז, "לכן אנחנו מקפידים מצד אחד להישאר נאמנים לעלילות הגדולות שיצרנו ולחזון שלנו, אבל אנחנו מותירים מספיק מקום לתמרון בכל עונה כדי להקשיב למעריצים שלנו ולהתחשב בתחושותיהם".

אין פלא, אם כן, שלאחר ששת הפרקים הראשונים והמרושלים שעוררו זעם באינטרנט, יצא צוות הכותבים בסדרת הבטחות מפתות להרגעת המעריצים הכעוסים. כך בעונה השלישית, חוץ מחדירה נרחבת לחייהם של "האחרים", כולל היכרות עם דמויות חדשות כדוגמת ג'ולייט, הבלונדינית המסתורית, ופגישות מחודשות עם דמויות ישנות יותר כדוגמת מר פרנדלי ומיס קלו, אנחנו אמורים סוף סוף לגלות מה משמעותם של הקעקועים של ג'ק ומה קייט באמת עשתה (כן, מתברר שהיא עשתה עוד דברים חוץ משדידת כספת והריגת אביה החורג והמתעלל). מעל לכל מבטיחים הכותבים בהתרגשות שסוף סוף נגלה כיצד לוק איבד את השליטה בפלג גופו התחתון.

 

פתרון המסתורין מאחורי הנכות המסתורית של לוק הוא אכן מרגש, אבל יש שאלות בוערות יותר על הפרק. מה ש"אבודים" זקוקה לו באמת הוא טיפול מרכזי ומקיף בסוגיות הגדולות שהפכו את הסדרה, רק לפני שנתיים, לאירוע הטלוויזיוני הכי מדובר ברחבי העולם. מה כוחו המיוחד של האי? מה לגבי המפלצת שנעלמה? מי הם "האחרים"? מה זו יוזמת דארמה הארורה? כיצד הם קשורים זה לזה? איך כל הקטעים העל־טבעיים מסתדרים עם אנרגיה אלקטרומגנטית וכפתורים שהופכים את השמיים לסגולים? ואיך לכל הרוחות הארלי עדיין לא הוריד אפילו קילו?

 

"השאלות הגדולות לא ייענו", אומרים בתגובה לינדולף וקיוז. לדבריהם, מה שחשוב הוא שהמעריצים יבינו שהסדרה היא ישות מפותחת ומתפתחת, ועל כן מוקדי הסדרה הולכים ומשתנים עם העונות המתחלפות, אבל בסוף הכל אכן יתחבר. "העונה הראשונה", אומר קיוז, "פרסה את כל מוקדי העלילה המרכזיים. בעונה השנייה התרכזנו בהאץ' ודרכו חקרנו נושאים פילוסופיים כמו אמפיריציזם מול אמונה, ומדע מול גורל" (או במילים אחרות ובמבטא ניגרי: "פוש דה בוטון, ג'ון"). "בעונה השלישית", מהגג קיוז, "אנחנו מתכוונים לקחת את הסדרה למקום עם יותר אקשן ודרמה, אבל גם נחקור לעומק את סוגיית 'אנחנו מול הם'. מי הם באמת 'האחרים'? וכיצד הם רואים את הניצולים? מי באמת פה הצד התוקפן ומי הצד המתגונן?".

 

סיבה נוספת לכך ש"אבודים" לא תחשוף את כל קלפיה בעונה השלישית, על פי כותבי הסדרה, היא שמראש "אבודים" התחילה בתור סדרת מסתורין, ועל כן כל החידות העצומות שהציבה הסדרה עם תחילתה ייענו רק בסופה. "אל תדאגו", אומרים קיוז ולינדולף, "אנחנו יודעים את מבנה העל של הסדרה. בסוף כל עונה אנחנו יושבים ומתכננים את מבנה העונה הבאה, ובהחלט יודעים כבר עכשיו כיצד הסדרה מסתיימת.

כשאנחנו מציגים לפתע אירוע גדול כדוגמת פסל של רגל עם ארבע אצבעות או אי חדש, תאמינו לנו, אנחנו יודעים כיצד כל הפרטים האלו משתלבים בסיפור הכולל של הסדרה".

אומנם מאוד מפתה להאמין ליוצרי הסדרה ולהבטחותיהם; הבעיה היחידה היא שעם הסתבכותה של העונה השלישית בקווי העלילה של עצמה, נראה יותר ויותר שעולמה הבדוי של "אבודים" משקף בדיוק מוחלט את תהליך יצירתה של הסדרה עצמה: הרבה גרסאות סותרות, שאף אחת מהן לא מספקת ולו תשובה מהימנה אחת. לינדולף וקיוז אומנם מבטיחים כי הם יודעים את סוף הסדרה ואת סיפורה הכולל, אך כיצד זה מתיישב בדיוק עם הדיווחים על הדיונים המתמשכים בין יוצרי הסדרה למנהלי ABC על סיומה של הסדרה? לא מזמן התפרסם כי יוצרי הסדרה ביקשו ממנהלי ABC, הרשת בה משודרת "אבודים" בארצות הברית, להחליט מראש על מועד סיומה של הסדרה, וכי לינדולף אפילו אמר שמבחינתו פרק המאה יהיה בבחינת הסיום ההולם ביותר. מי, אם כן, שולט בסדרה, בהתפתחותה ובסיומה? מצד אחד, קשה להאמין ש־ABC תסכים לוותר על אחת הסדרות המצליחות שהנפיקה בשנים האחרונות לטובת הכנות האמנותית של יוצריה, ומצד שני, קצת קשה להאמין לחזון אמנותי של יוצרים שפותחים את רגליהם אחת לעונה בשביל עוד מוצ'ו דינרוס.

 

גרסאות סותרות נוספות צצות גם בנוגע למעורבות השחקנים בניווטה של הסדרה. למרות ששאר שחקני הסדרה, כדוגמת אמילי דה רווין (קלייר), מייקל אמרסון (הנרי גייל) ויונג'ין קים (סאן) סיפרו במסיבת העיתונאים בלוס אנג'לס שאין להם שום השפעה או ידע על התסריט שהם מקבלים אך ורק שלושה ימים לפני הצילומים, הרי שרק מתיו פוקס הבלתי נלאה התעקש כי הוא דווקא כן שותף לסוד הגדול. "אני יושב עם הכותבים בכל תחילת עונה", התרברב, "ואנחנו מדברים על המהלכים השונים".

 

מפתה ביותר לסמוך על פוקס, שבזמן הראיון יושב במלכותיות על כיסא עץ, רגליו הארוכות עטופות בג'ינס מהוקצע, חולצת הצווארון הצמודה שלו מבליטה את חיטוביו ועיניו הבוהקות מעניקות סמכותיות לדיבורו, משל באמת היה רופא שיבצע עוד כדקה בעיתונאית החרמנית מצ'ילה ניתוח לב פתוח רק בעזרת זרד עץ ועלה נענע.

 ובכל זאת, עם כל הרצון הטוב והמשיכה המינית לפוקס, רק לפני חמש דקות ישבו על אותה במה לינדולף וקיוז וטענו בתוקף כי רק שלושה אנשים יודעים את מבנה העל של הסדרה וסיומה. כלומר, הם שניהם ואברהמס. הם גם אמרו שההשפעה היחידה שאי פעם היתה לשחקנים על התפתחות העלילה הסתכמה בבקשתו של ג'וש הולווי (סוייר) לקיצור שערו, בקשה שהובילה לסצינת התספורת של סויר בידי קייט על החוף. אם אלה המהלכים להם פוקס שותף, שיבושם לו.

 

במקביל, ממש כפי שהמפלצת המסתורית נעלמה מפני האי למשך כמעט עונה שלמה, כך נעלם מפני השטח גם ג'יי ג'יי אברהמס, היוצר, המפיק הראשי של "אבודים" והאיש שעם שמו הסדרה מזוהה יותר מכל. למרות שקיוז ולינדולף מזכירים את שמו באותה אדיקות ש"האחרים" על האי מזכירים את שמו של "האיש הדגול" ששולט בהם, הרי שג'יי ג'יי לא התראיין כבר חודשים ארוכים על הסדרה, ונדמה שמעורבותו בעונה האחרונה התרכזה מקסימום בהפקה, בזמן שהוא מביים את הסרט החדש בסדרת "מסע בין כוכבים". בראיון שהעניק בתוכנית "נייטליין" לפני חמישה חודשים (!), סיפר אברהמס כי בפיילוט המקורי שהוא ולינדולף כתבו, לאחר ש־ABC פנו אליו בבקשה לכתוב סדרה על מטוס שמתרסק על אי, דמותו של מתיו פוקס נהרגה בסוף הפרק. לבסוף, לאחר לחצים מצד הרשת והתייעצויות עם חברים, החליט צמד הכותבים לתת לג'ק לחיות. בהתחשב בסיומיהן המאכזבים של הסדרות הקודמות של אברהמס ("פליסיטי" ו"זהות בדויה"), שנראו אף הם כאילו לא תוכננו מראש, ובהתחשב בסיפור הקטן הזה על החייאתו הלא מתוכננת של הגיבור הראשי של "אבודים", קצת קשה להאמין ללינדולף וקיוז כשהם טוענים ש"בדומה לסדרת 'הארי פוטר', אנחנו רואים כל עונה כפרק בפני עצמו בהתפתחות עלילת העל".

 

אולי יש צדק מסוים בדברי היוצרים. אולי באמת יש להתאזר בסבלנות ולתת להם להתחיל לשזור יחדיו את כל קווי העלילה אותם פיזרו, ואולי באמת צריך להאמין להם שאינם משקרים במצח נחושה כשהם טוענים שהם יודעים את סיום הסדרה. אין להתכחש לעובדה שהפרקים האחרונים של העונה השלישית, אלה המשודרים כעת בארצות הברית, מראים באופן עקבי שיפור ניכר ברמת העלילה, המתח ואפילו המשחק (כלומר, סעיד לא משתתף, תודה לאל, בשום סצינות לוויה נוספות). ועדיין הבעיה החמורה כיום בחוויית הצפייה של "אבודים" היא הפיכתה של הסדרה לפרודיה על עצמה. הנה קלייר וצ'ארלי עושים פיקניק על האי עם אריזות של יוזמת דארמה (מי זוכר את הפיקניק של הארלי וליבי?), הנה לוק וסעיד מתווכחים על אמונה מול הוכחות אמפיריות (מי אמר צ'ארלי ולוק ולא קיבל?), והנה אנחנו מגלים הפעם מכונית "מסתורית" ברחבי האי הבלתי נדלה (מחקו והחליפו במקום מטוס/פסל/דוב קוטב/האץ').

 

התעלומות הגדולות שהפכו את "אבודים" לתופעה יוצאת דופן בעולם הטלוויזיה בפרט ובעולם התרבות הפופולארית בכלל, הן גם אלו שמובילות למפלתה הבלתי נמנעת. פתיחתן של עוד ועוד חידות מבלי שנראה שליוצרים יש שמץ של מושג בעצמם על מה שמתחולל בתוכניתם מייצרת לבסוף חוויית צפייה מתישה במיוחד.

 

על כן לא מפליא בכלל שב"אבודים", המלאה עד להתפקע באנשים יפים וחצי עירומים שמתרוצצים על אי בודד, אין כמעט סקס. הסדרה נראית כיום כמעשה אוננות מתמשך שלעולם לא יגיע לכדי מטרתו המיוחלת. אומנם הרבה פעמים כיף רק לשפשף, אבל הנה עצה שרלוונטית לכל הסדרה, ולמשולש ג'ק-קייט-סויר בפרט: תמיד צריך לדעת גם מתי לגמור.  

 

 

• מה אומרת שפת הגוף של הכוכבים על השטיח האדום? התשובה בגיליון "פנאי פלוס" החדש