כך תשמרו על בריאות הפה של הקטנטנים

מתי צריך לבקר אצל רופא שיניים בפעם הראשונה, מאיזה גיל מתחילים לצחצח שיניים, מתי השיניים מתחלפות והאם בקיעת השיניים גורמות לחום? כל מה שרציתם לדעת על שיני הילד שלכם. כתבה נוספת בסדרה שכל הורה חייב לדעת

הורים רבים משוכנעים שלא צריך לטפל בשיני חלב משום שהן ממילא מתחלפות, שהשיניים העקומות יסתדרו מעצמן ושצחצוח שיניים מתחילים רק בבית הספר, אבל הזנחת בריאות הפה של הילד משפיעה על השיניים במשך כל החיים. הנה כמה דברים חשובים שכל הורה חייב לדעת. שלא תגידו שלא אמרנו:

 

בקיעת שיניים

שתי השיניים הקדמיות התחתונות הן הראשונות שבוקעות, סביב גיל 6 עד 8 חודשים. אחריהן יגיחו רביעיית השיניים הקדמיות העליונות. שאר שיני התינוק יופיעו תקופתית, בדרך כלל בזוגות, בכל צד של הלסת, עד סביבות גיל שנתיים וחצי. עד אז יבקעו קרוב לוודאי כל 20 השיניים ה"חלביות". ההערכה הזו ממוצעת ואינדיווידואלית לכל תינוק, כך שאין מה לחשוש אם שיניים מסוימות מקדימות או מאחרות לבקוע במספר חודשים.

 

בקיעת שיניים עלולה להיות חוויה כואבת מאוד. כאשר תינוקות מתחילים להבקיע שיניים בין הגילאים 4 חודשים לשנתיים וחצי, החניכיים שלהם בדרך כלל רגישות וכואבות. בקיעת השיניים הופכת את התינוק לעצבני.

 

והנה שבירת מיתוס: אף שאמהות מוכנות להישבע שבקיעת שיניים גורמת לעליית חום, כל המחקרים שנעשו עד כה, ונערכו כאלה לא מעט, הוכיחו חד משמעית שאין קשר בין עליית חום לבקיעת השיניים.

 

אז מה עושים עם כאבי הבקיעה? שפשוף עדין של החניכיים בעזרת אצבע נקייה, כפית קרה או פד גזה רטוב עשויים להרגיע את הכאב. אפשרות נוספת היא לתת לתינוק טבעת נשיכה להרגעה. קיימים בשוק "נשכנים" נחמדים שהתינוקות מאוד אוהבים להכניס לפה, ליהנות מהקור וללעוס כנגד האזור הכואב. אחד הסוגים הוא על בסיס ג'ל, ונעים לנשיכה לאחר קירור.

 

צחצוח שיניים

כבר מבקיעת השן הראשונה יש להתחיל להרגיל את הילד לצחצוח שיניים. יש רופאי ילדים שממליצים לעשות זאת אף לפני כן כדי להרגיל את הילד לתחושה של המברשת, וגם כאלמנט של הרגל. לתינוק חסר שיניים כדאי לנקות את הפלאק המצטבר על החניכיים באמצעות פד גזה לח. חשוב לא לשים כמות גדולה של משחה, שהתינוק עלול לבלוע.

 

המברשת המומלצת לילדים שיש להם כבר שיניים היא כזו בעלת סיבים רכים ומעוגלים בקצה, שראשה אינו עולה על 2 שיניים בגודלו. כאשר התינוק גדל אפשר לתת לו להחזיק את המברשת ביד ולהכניסה לפה בעצמו, לאסוף מברשות במספר צבעים וצורות ולהרגילו לאביזר זה, שילווה אותו כל חייו.

 

למרות ששיני התינוק בסופו של דבר ינשרו, הן חשובות במידה שווה לשיניים הקבועות. הן לא רק שומרות על המרווח לשיניים שעתידות לצמוח מתחתן, אלא חשובות גם ללעיסה תקינה של המזון, לדיבור ולמראה החיצוני. זכרו שהתינוק בשנותיו הראשונות סקרן מאוד ומחקה את ההורה בפעולות רבות. דאגו שכאשר אתם מצחצחים, תינוקכם יצפה בכם בקביעות, ויבין לאט לאט שזהו חלק מסדר היום.

 

הפיכת צחצוח השיניים היומי לאירוע נעים, משפחתי ומשמח, אפילו כמשחק, תגרום לילד לאהוב את צחצוח השיניים ולראות בו דבר חיובי ומהנה. הטכניקה בגיל צעיר חשובה פחות. חשוב לתת להם להתאמן כבר בגיל מוקדם בצחצוח בעזרת מברשת. לרוב מגיל 6-5 מסוגלים רוב הילדים לצחצח בכוחות עצמם. תדירות הצחצוח המומלצת היא פעמיים ביום - בבוקר, ולאחר ארוחת הערב, לפני השינה. לעולם אל תוותרו על צחצוח לפני השינה, גם אם הם או אתם עייפים מאוד.

 

משחת השיניים

טכניקת הצחצוח היא החשובה, ולא בהכרח המשחה. משחת השיניים נועדה להנעים את פעולת הצחצוח, ולכן היא קיימת בטעמים ובריחות שונים. אצל תינוקות וילדים מומלץ להשתמש במשחות שאינן מכילות פלואור באחוזים גבוהים (כמו במשחות של מבוגרים), משום שילדים נוטים לבלוע תוך כדי צחצוח חלק מהמשחה. דבר זה עלול לגרום להרעלת פלואור.

 

קיימות בשוק מספר משחות המכילות אמין-פלואוריד במינון מותאם ובטיחותי לילדים (כ-ppm 250), משחות אלה מגיעות בטעמים שונים כדי לעודד את הילד לצחצח, ואין כל סכנה במידה שחלק מהמשחה נבלע. הכמות המומלצת של משחה על המברשת היא כגודל אפון קטן.

 

שטיפות פה

אמנם החברות המייצרות מי פה מבטיחות פה בלי חורים, שיניים לבנות וחניכיים בריאות, אך חשוב לדעת כי קיימות תמיסות רפואיות לשטיפות פה, אשר בשימוש לאורך זמן צובעות את השיניים והן מיועדות לשימושים ספציפיים בהמלצת רופא השיניים בלבד.

 

אצל ילדים קטנים לא מומלץ להשתמש בשטיפות פה, כיוון שלפני גיל 6 הילד אינו יודע לירוק ויש סכנה של בליעת החומר, בייחוד אם מדובר בשטיפות בטעמים מיוחדים. אם נותרו אצל תינוקות שיירי מזון בפה ולא נבלעו לאחר שתייה, ניתן לשטוף את הפה באמצעות מזרק פלסטיק קטן הנמכר בבתי המרקחת, ובאמצעות הזלפת מים לאזור השיניים. אצל ילדים ששותים רק מים מינרלים, כדאי לבדוק עם רופא השיניים אם הילד מקבל פלואוריד בדרכים אחרות. הפלואוריד חשוב מאוד לצורך הגנה מפני עששת, בייחוד אצל ילדים.

 

שבירת שן

ילדים רבים נפגעים בשיניהם כתוצאה מנפילה, מכה או חבלה כלשהי. ברוב המקרים אין סיבה לדאגה, אבל לעתים מהירות התגובה של ההורה או נציג בית הספר עשויה להציל את השן, והדבר חשוב עוד יותר אם מדובר בשן קבועה.

 

רצוי להימנע מהרגלים כמו אחיזת אביזרים בין השיניים, חליצת פקקים, חיתוך חוט, פתיחת שקיות או כל פעולה אחרת המפעילה לחץ לא טבעי על השיניים. אם כבר קרתה חבלה, יש להגיע מייד ובתוך פחות משעה לרופא השיניים או למוקד עזרה ראשונה. רופא השיניים יבצע צילום, במקרים מסוימים יקבע את השן וימליץ על דיאטה רכה למספר ימים.

 

חשוב מאוד להקפיד על הוראות הרופא, בעיקר אם מדובר בשן קבועה. אם השן יצאה ממקומה, יש לנסות להחזירה למקום ולא להיבהל מהדימום. אם לא הצלחתם, הכניסו אותה לכוס חלב או "סליין" הניתן לרכישה בבית מרקחת. וכאמור - כמה שיותר מהר גשו לקבל עזרה רפואית.

 

בדיקת רופא שיניים

הזמן המומלץ לביקור אצל רופא השיניים הוא עם בקיעת השיניים הראשונות. לאחר מכן יש לבוא לביקורת כל חצי שנה. כמובן שהדבר תלוי במצב בריאות השיניים ובהרגלי הצחצוח. גם אם לדעתכם שיני הילד בריאות והוא מצחצח היטב, זכרו שחלק משמעותי מתפקידו של רופא השיניים הוא יצירת מערכת יחסים של אמון בינו לבין ילדכם כבר מהפגישה הראשונה.

 

לפי האיגוד האמריקני לרפואת ילדים, יש לבקר אצל רופא השיניים כבר עם בקיעת השיניים הראשונות. כמובן שאם אתם מבחינים בבעיה, ביקור מוקדם אצל רופא השיניים יכול למנוע הפיכה של בעיות קטנות לגדולות. אל תחכו להופעת כאב שיניים, משום שכך הילד יגדל בפחד מביקור במרפאה. חשוב שתהפכו את ביקורו הראשון של הילד אצל רופא השיניים לחוויה חיובית ככל האפשר.

 

יישור שיניים

כיוון שהשיניים הקבועות מתחילות לבקוע בגיל 6, יש מקרים בהם עדיף לטפל כבר בשלב המשנן המעורב (מערכת השיניים המעורבת בחלביות וקבועות), כאשר יש עדיין שיניים חלביות בפה. קיימות שתי מטרות טיפול אפשריות: כאשר נרצה להשפיע על גדילת הלסתות, או כדי ליצור תנאים מתאימים לבקיעת השיניים במקום הנכון.

 

הטיפול המקדים יכול לעיתים לחסוך צורך בטיפול אורתודונטי בעתיד או לפחות לקצר את משך הזמן של טיפול עתידי בצורה משמעותית. האגודה האורתודונטית בישראל והאגודה האורתודונטית האמריקנית ממליצות על בדיקה ראשונה בגיל 7-8.

 

בדיקה זו כאמור מאפשרת זיהוי מוקדם של בעיות והתערבות מונעת המקטינה את הצורך בטיפול מורכב ויקר יותר בעתיד. בהמשך מומלצת בדרך כלל ביקורת שנתית ולפי הצורך התחלת טיפול אורתודונטי מלא סמוך להשלמת בקיעת השיניים הקבועות (גיל 12 לערך).

 

בטיפול אצל ילדים ובני נוער רצוי להתחשב בתהליכי הגדילה להשגת התאמה מירבית בעמדת הלסתות ובהרמוניית פנים מיטבית. בגילאים אלו תזוזת השיניים מהירה, והתוצאה היפה מלווה את הצעירים לאורך שנים ומסייעת בשמירה על בריאות השיניים והחניכיים להמשך החיים.

 

זריקת הרדמה

מה עושים עם חששם של הילדים מזריקת ההרדמה? אין מה לדאוג: לרופאי שיניים מיומנים לילדים יש טכניקות בעזרתן הילד כלל לא נחשף למזרק, ואין כל צורך לציין זאת בפניו או להשתמש בשם המפורש. לעתים אנחנו ההורים זורעים את הפחד אצל הילדים, מכיוון שאנחנו בעצמנו חוששים ומעבירים זאת אליהם. כיום הרופאים אף מורחים או מרססים חומר הרדמה חיצוני מקומי טרם הזריקה, כך שהדקירה כמעט ואינה מורגשת.

 

ביקורת אצל רופא שיניים לילדים כבר בגיל מוקדם תהפוך את העניין לחוויתי, וכך הילד גם לא יפתח בעיות שיניים אשר יצריכו טיפול ממנו הוא חושש. ילדים רבים מחכים בקוצר רוח לביקור אצל הרופא, לקבל הפתעה ואף לעבור טיפול מונע אצל השיננית.

 

שיניים צהובות

בדרך כלל טיפול מונע אצל שיננית ימנע שיניים צהובות. לרוב, כאשר ילד מגיע עם שיניים צהובות, מדובר בשאריות מזון (כמו במבה). צחצוח נכון ושמירה על היגיינת הפה יתרמו לפה נקי ללא ריח לא נעים, והילד תמיד יהיה עם שיניים לבנות ומבריקות. במקרים חריגים, כאשר יש בעיה רפואית הגורמת להכתמה של השיניים כתוצאה מצריכת תרופות, יש לפנות לרופא לאבחנה.

 

לפעמים ניתן לראות הכתמה צהובה במקטעים על השיניים. לרוב נובעת התופעה מלקיחת תרופות על-ידי האם בזמן ההריון. תופעה נוספת תיתכן כתוצאה מצריכה מוגברת של פלואור על-ידי הילד. תופעות אלו אמורות להיות מאובחנות על ידי רופא השיניים, ויטופלו בהתאם.

 

• עוד דברים שהורים חייבים לדעת.