מאמי, הגענו לסוף

שני הפרקים האחרונים של "השיר שלנו" לא מעידים על העונה כולה, שהיתה מבולבלת, דלת עלילות והרבה פחות מבינונית

מי שצפה רק בכפולת הפרקים האחרונים ב"שיר שלנו 4", יכול היה לטעות ולחשוב שההתרחשות שנפרשת לפניו היא נעימת הסיום הקצבית, החלקה והדי מעניינת של סדרה בינונית. שהעונה שזה עתה ננעלת היתה מותחת ורבת הפתעות וששחקניה יודעים לעמוד באתגר הקשה מכל, אם יועמד בפניהם: להרכיב משפט שחסר את המלים: "מאמי" "רני" "מה?" ו-"אני חרא של בנאדם, מאמי".

 

אבל צופיה הוותיקים והמפוכחים יודעים: שני הפרקים האחרונים של "השיר שלנו" (ששודרו שלשום ואתמול) לא מעידים על העונה כולה, שסבלה מהיקשרות רגשית נמוכה לכוכביה והיתה מבולבלת, דלת עלילות, והרבה פחות מבינונית.

 

 

 

לא הכל היה רע. רגעי חסד פרפרו פה ושם לאורך העונה החלשה בתולדות הסדרה, שידעה גם בעבר רגעים קלושים רבים. אבל שני הפרקים האחרונים כאילו הקימו אותה לתחייה, כשהפרק הלפני האחרון טוב מהאחרון שהוטלא בקטעי חלום רבים מדי, שגזלו זמן צפייה יקר למטרת שואו. ועם זאת, הארגון המחודש של העלילה ששניהם הציגו, ששם במרכז את השוטרים והיורים ולא את השרים והמאוהבים, הבהיר יותר מכל ביקורת כתובה מה הכשיל את העונה הנוכחית: סיפור אהבה משעמם וחברי להקה מיותרים.

 

כשהנח"ל הופך למטרד

בצמד הפרקים האחרונים יויו הרמטכ"ל כמעט ירה בנינט, הרג את קארין קורן שאיימה לירות בנינט אבל ירתה בתמרה, נורה על-ידי כוח מיוחד ואז עלה לשמיים ונשלח לגיהינום על ידי דנה אינטרנשיונל. לתמרה ולרני שלום. ואיפה שאר חברי הלהקה? קישטו לרגעים ספורים את הסוף הטוב.

 

לאורך כל העונה להקת הנח"ל עשתה קולות רקע בלבד לסיפור העיקרי שהיה בין רני הקודח מאהבה ותמרה הקודחת ממיניות ומאמנזיה. גם סיפור מיוסר זה איבד מהר מאוד את כוח המשיכה שלו ומרכז הכובד של הסדרה הוסט עוד יותר רחוק, לעלילת העל השנייה - משולש רומנטי רצחני שבקודקודיו יויו, נינט וקארין קורן, שלושתם בעלי שמות כפולי אותיות, שלושתם קשורים בתפרים מאוד רופפים ללהקת הנח"ל.

 

הלהקה הפכה למטרד עלילתי וגם מחרוזת סודות חבריה שנפרמה לאורך הסדרה לא הביאה לקליימקסים מספקים. חברי הלהקה תרמו באבטלה הסמויה שלהם למותם של רגעים רבים בחיינו. סיפוריהם ננטשו בפתאומיות או גססו למוות. דמויות כמו ששי (שמושא אהבתו חתכה בפתאומיות באמצע לחו"ל) וחלי בנאי (שציון חזר מהר מדי לזרועותיה) נותרו ללא תעסוקה, וחלק נרחב מעלילות המשנה נלעס פרקים רבים אחרי שהן איבדו מטעמן. למישהו באמת אכפת היה משוקי סטאר אחרי שהחלים מסרטן? הדמויות האלה המשיכו לנסוע ללא דלק, במקום שיסדרו להן עוד כמה מהמורות ליפול בתוכן עד לסוף הסדרה.

 

ומה קרה לרני ותמרה? אלה בזבזו את קסמם לריק בהתמזמזות עם פרטנרים משתנים. עד כדי כך קהו רגשותינו בהתייחס לרומן הזה, עד כדי כך התעמעם אורה של האהבה הזאת, שיזיזות שעלתה ופרחה בין הדמויות שגילמו רן דנקר ונינט לא הרימה אף אחד מהספה בתדהמה.

 

שני הפרקים האחרונים טשטשו מעט את הרצון העז של הצופים שלא תהיה ולא תקום לעולם עונה חמישית של פרוייקט המחזור הזה. בשל הסכנה שכמו לחתולת גוש קטיף, גם לסדרה הזאת תשע נשמות, יש להשליכה למחסן לנעול אותה בעשרות מנעולים, סיסמאות ולחשים מכושפים כדי שאיש לא ינסה להתקין המשך לסדרה הזו. ואת המחסן להטיל ממטוס לים מלא בכרישים וצוללות סובייטיות, קשור לכדור פלדה במשקל טון, לירות בו עשרות פעמים בדרך, בקליעי כסף טהור, להשליך עליו טנק מרכבה ולקוות שלא יקום עלינו פתאום "השיר שלנו - גרסת הזומבי".