מולי קצורין: "אני לא מתגעגע לכלום בישראל"

המאמן הלאומי לשעבר רץ עם נימבורק לדאבל בצ'כיה ולא מביט לאחור. על מכבי ת"א: "משהו השתנה ולא לטובה". על נבן ספאחיה: "מאמן מצוין, אבל לא הבין לאן הוא נכנס". על הנבחרת: "השחקנים הפכו לעסקנים". ועל המאמן הישראלי: "יש לו מה למכור באירופה, אבל הוא אשם במעמדו הנמוך בארץ". ראיון

במרחק שעת נסיעה מפראג נמצאת נימבורק. הקבוצה המקומית שולטת בכדורסל הצ'כי ביד רמה, בערך כמו שמכבי תל אביב שולטת בישראל. היא זוכה באליפות מדי שנה, וכל הפסד שלה הוא בגדר סנסציה. העונה הזו אינה שונה. הקבוצה מדורגת במקום הראשון בליגה עם מאזן 2:40, עשר נקודות מעל השנייה בטבלה, דצ'ין. את נימבורק מאמן מולי קצורין, לשעבר במכבי ובנבחרת ישראל, ועוזרו הוא ננו גינזבורג, שהחברות בינינו היתה הסיבה העיקרית לביקורי הקצר השבוע בצ'כיה.

 

השניים גרים בפודרבראדי הקטנה, עיר קטנה בה מאוכלסים כ-20 אלף תושבים. מדובר בעיר אירופית טיפוסית, עם כיכר מרכזית, מבצר וכנסיה ששוכנת על נהר טבול בירוק, ומושכת תיירים בעיקר למעיינות הקרובים. מזג האוויר עכשיו נפלא ותושבי העיר יושבים בבתי קפה ובמסעדות קטנות כדי לתפוס שמש אביבית. אחרי עשר בלילה, כולם כבר ישנים.

קצורין. "בישראל אני מולי, בצ'כיה אני קואץ'" (צילום: באסקט נימבורק)

 

הליגה הצ'כית בינונית, וגם השיטה די מייגעת - וכוללת ארבעה סיבובי ליגה מלאים. מירב העבודה של קצורין בימים אלו היא לשמור את השחקנים בריאים וחדים, כי המסורת מספרת שבניגוד למשחקי הליגה שמסתיימים בשבוע הבא, בפלייאוף יש קרבות צמודים. לנימבורק, שכבר זכתה בגביע, סגל אתלטי ומגוון שהיה משתלב יפה בצמרת הליגה הישראלית, מיד אחרי מכבי והפועל ירושלים.

 

קצורין עבר לא מעט תחנות בכדורסל הישראלי והאירופי, אבל מבחינת התנאים אי אפשר להשוות את החיים בצ'כיה לאלו שבארץ הקודש. צמד המאמנים נהנה מקומפלס אימונים שאולי אינו מודרני ועדכני, אך בהחלט פונקציונלי ומאובזר היטב. בצמוד למגרש יש חדר כושר, שלושה חדרי טיפולים מתקדמים, חדר וידאו וגם חדר אוכל בו סועדת הקבוצה יחד בקביעות. במגרש החניה עומד צי מכוניות זהות עם שם הקבוצה ושמות השחקנים. ליגה בפני עצמה.

 

רגע לפני הישורת האחרונה של העונה, נפגשתי עם קצורין לשיחה רגועה על הכדורסל בצ'כיה, בישראל ומה שביניהם. כהרגלו, הוא לא חסך במילים ולא חשש להביע את דעתו.

קצורין. "הייתי מעביר את נימבורק לת"א" (צילום: באסקט נימבורק)

 

- הגעת לגן עדן?

"אני רוצה להיזהר בהגדרות, אבל אני נהנה ומאוד מרוצה. זה מועדון מסודר ומאורגן, ובעל תנאים ברמה הגבוהה ביותר. הדבר שהכי מטריד כאן את כולם הוא אם יירד גשם או לא. אני תמיד אומר לננו שאם אפשר היה להעביר את נימבורק לתל אביב, זה היה קלאסי".

 

- למה אתה מתגעגע בארץ?

"לילדים שלי. מלבדם, כמאמן, אני ממש לא מתגעגע לכלום".

 

- ובכל זאת?

"תראה, אימנתי בארץ בכל הרמות הגבוהות. זכיתי בכל תואר אפשרי. אני מקבל כאן גירויים חדשים מבחינה מקצועית, המצברים מתמלאים וזה מביא להתחדשות. יש לי אתגרים חדשים, שעושים לי רק טוב".

 

- כמאמן קשוח עם דרך ברורה, איפה היית צריך להתפשר?

"כל מאמן שעובר לחו"ל צריך להבין שהוא עומד לפגוש מנטליות שונה. לא אפרט כאן על המנטליות שלנו כי אותה כולנו מכירים, אך עזר לי מאוד הניסיון הקודם שלי בוורוצלאב. כזר, אתה צריך לזהות איפה אפשר להשפיע ואיפה צריך לוותר. ללכת עם הראש בקיר יכול להתרסק לך בפנים. יש דברים שכן אפשר לשנות".

מזרחי ופנאן. "אנשים לא שמו לב להתנהלות ההנהלה" (צילום: יוסי רוט)

 

- איזה שינוי אתה מרגיש שהצלחת להחדיר?

"הצ'כים הם עם מאוד עדין. זה בא לידי ביטוי גם בצורת המשחק שלהם, שאינה אגרסיבית ופחות קשוחה משלנו. הצלחנו להחדיר לשחקנים לראש את חשיבות ההגנה, הכנסנו סטנדרטים גבוהים של זמן וכמות אימון, והשינוי הכי בולט נעוץ בהכנה הטקטית המדוקדקת, שמאוד אופיינית למאמנים הישראלים ומהווה שדרוג לעומת מה שנהוג כאן. ההנהלה לא מבינה למה רואים וידאו לפני משחק מול האחרונה בטבלה, אבל זו הדרך שאני מאמין בה".

 

- מה ההבדל בינינו לבין הצ'כים?

"בצ'כיה הכדורסל הוא ענף הספורט השלישי בחשיבותו, אחרי כדורגל והוקי קרח. המאפיין העיקרי זה הסדר המופתי בו מתנהלת הליגה, והאווירה הספורטיבית להפליא. אין כאן מצב של קריאות נגד קבוצה אחרת. הקהל מתרכז רק בעידוד הקבוצה שלו".

 

- איך אתה מסתדר רחוק מהתקשורת הישראלית? חסרה לך תשומת הלב?

"כאחד שמכיר היטב את כל צדדי התקשורת הישראלית, אני חושב שבארץ, מאחורי כמעט כל דבר שנכתב או נאמר - קיים אינטרס לא טהור. אני עוף מוזר. אני אולי המאמן היחיד שאם תעשה לו חיוג חוזר בטלפון, לא תגיע לעיתונאי. אני לוקח הכל בפרופורציה וטוב לי איפה שאני, לא חסר לי כלום. בארץ יש התעסקות אדירה, מוגזמת וחטטנית. פה לא נכנסים לנשמה. בודקים איך אתה מתנהג ומתנהל, ובוחנים את התוצאה. כאן, בעצם היותי המאמן, יש רספקט. במשפט אחד - בארץ אני מולי וכאן אני קואץ'".

גינזבורג וקצורין. "גם שר חדש בוחר את המנכ"ל" (צילום: באסקט נימבורק)

 

- אתה מרגיש שיש פחיתות כבוד בעבודה כאן?

"לכדורסל הצ'כי היסטוריה מפוארת, ומספיק שנזכיר שהנבחרת שלהם מורכבת בעיקר משחקני ליגה והיא כבר הבטיחה את מקומה באליפות אירופה - בניגוד לישראל. יש להם גם מספר לא מבוטל של שחקנים שהגיעו ל-NBA. ברור שהליגה הצ'כית אינה בין הבולטות באירופה, אבל זו גם אחת הסיבות שהביאו אותי לכאן - כדי לשפר את המצב".

 

- אתה מחליף מידע עם מאמנים ישראלים אחרים באירופה? 

"יש בינינו קשר טוב. אנחנו מעבירים אינפורמציה על שחקנים ועל קבוצות. אני בקשר קבוע עם דייויד בלאט, אריק שיבק ושרון דרוקר. בכלל, למאמן הישראלי יש הרבה מה למכור באירופה. ככה זה. כשיש לך משהו אצלך ביד, אתה לא כל כך מעריך אותו. זה לא מקרה שהתפרסנו כך באירופה".

 

- למה הבאת עוזר ישראלי?

"זה היה אחד התנאים הראשונים שלי. הסברתי לנשיא המועדון שכשמגיע שר חדש, הוא בוחר את המנכ"ל שלו. כל מאמן שמכבד את עצמו מביא עוזר. זה מראה על היחס כלפיך ועל המעמד שלך. שמחתי שננו הסכים להצטרף. יש לו תפקיד חשוב וחלק גדול בהצלחה שלנו".

נבן ספאחיה. "מצבו יכול רק להשתפר" (צילום: אלי אלגרט)

 

אנשים רבים מסתכלים על מכבי תל אביב של היום ונזכרים בקבוצה של 1993, שאיבדה את תואר האליפות. קצורין היה זה שהופקד על המשימה להחזיר את הכתר האבוד, שנה מאוחר יותר, והוא אכן עשה זאת. 13 שנים אחרי שעזב את המועדון, מדבר המאמן על מה שהצהובים מראים העונה, והכיוון ברור: "מכבי שגתה קשות בבחירת הזרים, וזה דבר שאסור שיקרה במועדון כזה. בשנים האחרונות צצה במכבי בעיה שלא כל כך שמו לב אליה, וזו התנהלות ההנהלה".

 

"דברים השתנו במכבי, ולא לטובה", הוסיף קצורין ופירט: "במשך שנים, דייויד בלאט היה אחראי על גיוס הזרים, וכשהוא עזב לא מילאו את מקומו. קבוצה רצינית צריכה להיות מוכנה, להכיר את השוק ואפילו להחתים שחקנים זמן רב לפני הקיץ. אי אפשר להגיע למחנות הקיץ של ה-NBA ולמצוא שם שחקנים שיתאימו לרמה הגבוהה באירופה. ועדיין, זה אחד המועדונים הגדולים והמסודרים באירופה".

 

- כמי שאימן את מכבי במשך שנתיים, מה היית מייעץ לנבן ספאחיה?

"אני מכיר את ספאחיה כבר שנים. הוא מאמן מצוין ועתיר ידע, משקיען אדיר ופריק של המשחק. לדעתי, הוא פשוט לא הבין לאן הוא נכנס. מה שקורה סביב מכבי, הלחץ הזה, לא קיים בהרבה מקומות, במיוחד אחרי הכדורסל החלומי שהציגה הקבוצה של פיני גרשון. כשאבדו למכבי היהלומים, היה ברור שלכל אחד תהיה סיטואציה קשה".

על הקווים בצ'כיה. "הקהל לא מקלל את היריבה" (צילום: באסקט נימבורק)

 

- לו הבחירה בידו, היית ממליץ לו להישאר?

"חד משמעית, כן. לדעתי, הסגל המקומי הנוכחי עם זרים טובים - זו קבוצה עם סבירות גבוהה להגיע לפיינל פור. המצב מבחינתו יכול רק להשתפר".

 

-  מה דעתך על הנבחרת, שאותה הובלת לשלוש אליפויות אירופה?

"מצב הנבחרת כואב לי מאוד. הקדשתי שנים לנבחרות ישראל השונות. צריך להשקיע כל מאמץ להחזרת הנבחרת למעלה. אגב, לדעתי, מקומנו הטבעי הוא בין 8 ל-16, כשלפעמים נשתרך מעט מאחור ולפעמים נוכל לקפוץ מעט למעלה, כמו שעשינו בשבדיה, כשלקחנו את המקום השביעי ביבשת".

 

קצורין הסביר גם מה הם הגורמים למצבה של הנבחרת בפרט והכדורסל הישראלי בכלל: "השחקנים צריכים להיות מחויבים למשחק ולנבחרת. הבעיה היא שהם הופכים לעסקנים. כשתשומת הלב עוברת לעסקנות, הרמה צונחת. השחקן הישראלי צריך להחליט על זהותו. ברגע שנראה נחישות וריכוז רק בכדורסל, נהיה מסוגלים להעפיל חזרה לאליפות אירופה".

קצורין, בימיו כמאמן לאומי. "כואב לי מה שקורה לנבחרת" (צילום: יוסי רוט) 

 

לדברי קצורין, גם לעסקנים, אלו המקוריים, יש חלק לא פעוט בבעיות שהצטברו: "בשנתיים האחרונות יש התערבות לא רצויה בכדורסל. אם גוף מוסדי כמו

ההסתדרות מנסה לנהל את הענף - זו שגיאה מדרגה ראשונה. אנשים לא מתעסקים בעיקר, אלא מבזבזים אנרגיות חיוניות לשווא. יש המון מאבקי אגו והכדורסל הישראלי נפגע. מנהלת הליגה ואיגוד הכדורסל מחוברים בצורה מוזרה".

 

"גם לחבריי המאמנים יש לי טענות", סיכם קצורין. "יש סביב הענף התעסקות בסוגיות שקשורות במבנה הליגות, מספר זרים, חוק רוסי וכו'. קולו של המאמן הישראלי לא נשמע בכלל. זה קשור למעמד הנמוך של המאמן בארץ, אבל הבעיה מתחילה מארגון המאמנים שיושב בשקט. אני חרד למעמד המאמן הישראלי, אבל מאשים אותו. לא יכול להיות שאנשים יפחדו להביע את דעתם בגלל כל מיני אינטרסים אישיים".