שביט אלימלך, שוער מכוכב אחר

"גם כשהיציעים בערו מאחוריך וענן השנאה מיסך את שערך, היית רגוע, שקול, מכווץ אגרוף כמוס בכפפה ומתכונן לשריקת הפתיחה". אדם קידן נפרד משוער גדול, שלא יישכח בבלומפילד עוד הרבה שנים

המחשבה על עזיבתך אינה נתפסת. קשה לחשוב שבמשחק הקרוב של הפועל לא תערוך תרגילי מתיחות מאחורי שער 5, ולא תניף ידיים כשהאוהדים ישירו לך 'אלימלך הוא המלך של הפועל'. הדשא יצהיב אל מול היעדרותך. תמה תקופה.

 

מעטים השוערים שניצבים 11 עונות בין אותן קורות. מעטים השחקנים שעשו זאת בצניעות כל כך טהורה, כמו זו ששמורה לך. גם כשהיציעים בערו מאחוריך וענן השנאה 'מיסך' את שערך, היית רגוע, שקול, מכווץ אגרוף כמוס בכפפה ומתכונן לשריקת הפתיחה של הדרבי, למלחמה - בדרך שלך.

 

כבר בחימום של המשחק הראשון צפיתי בך, מתבונן בעבודה היסודית שלך עם מאמן השוערים. מזנק לכל כדור כאילו מדובר במשחק אמת. כשהשופט שרק לפתיחה, המתנת בסבלנות בתוך הרחבה, כמו תן רעב שמתכונן להסתער על נתח בשר. עם חוש הריח והאינסטינקט המפותח לך, חשתי בטוח. בקדנציה הארוכה שלך פיקדת על עשרות מבצעי שוערות מרהיבים - מההצגה ההרואית בסטמפורד ברידג' מול צ'לסי ועד לזינוקים החתוליים במשחק גביע הטוטו נגד קריית גת, בצהריים של גשם שוטף.

 

לא משנה כמה אהבה טמונה במערכת יחסים בין אוהד לשחקן, יודעים שני הצדדים שהמחויבות הגדולה שלהם היא הקבוצה ולכן יש צורך לערוך הפרדה בסיסית בין השניים. בוא נודה בעובדות: הנסיגה באיכויות שלך החלה בעונה שעברה, המשיכה במשחקים רבים העונה והגיעה לשיאה בהרצליה. שביט, אני מצטער, אבל האכזבה ממך בצד המקצועי גדולה. שערים כאלה היית יכול למנוע בעבר. אני מרגיש שבסתר לבך גם אתה מודע לכך.

 

אלימלך עם יעקב חודורוב ז"ל. שוער של פעם בדור (צילום: יריב כץ)

 

אין שום סיבה שתתחרט על המילים הקשות שהטחת בהנהלה. אלו לא היו מילים רגעיות, הן הכילו רק את תמצית המיץ שהסתרתם בבטנכם. צר לי שבעולם

החומרני שלנו, היכולת הבינונית שלך במישור המקצועי הפכה לטרף כלכלי עבור מוני הראל ושותפיו. הדרך שבה הנהלת הפועל התייחסה אליך הביכה אותי. הכבוד שמנהלי העבודה שלך הפגינו כלפיך, גרמו לי להצטער. למרות שלא באמת היתה לי סיבה.

 

ההנהלה שלך לא רק סתמה לך את הפה, היא התעלמה מקיומה של התקשורת במהלך כל העונה. היא מעסיקה דובר, אך פיו נסגר ונפתח בהוראות מדוקדקות וקפדניות של העומד בראש הפירמידה. חברי ההנהלה החובבנים לא 'מכירים' בצעצוע שהם מפעילים. המותג שבו עבדת, מתיימר להיות קבוצת צמרת, אך הוא היחיד בליגה שלא מחזיק באתר רשמי. ממדיניות הבלגה מוחלטת של התעלמות, הבוסים שלך הוציאו את המחסנית ושיגרו ארטילריה כבדה מדי - הרדיקליות הזאת ריסקה את ה-DNA של הפועל תל אביב. בית, משפחה, צניעות.

 

שחקני הפועל בפריז. "ההנהלה סתמה להם את הפה" (צילום: איי פי)

 

אז לסיום, שביט, קח המלצה. תשתחרר מהפקקים, מהפיח של רידינג ורענן את ריאותיך המאובקות באוויר נקי, כמו בקרית שמונה לדוגמה. שם תיזכר מהי הערכה ולא רק מקצועית. באותו הזמן, נתרפק בזכרונות ונשמור עבורך פינה חמה בלב, תמיד נזכור איך ברגעים קשים הסתובבת אחורה והרמת את הידיים לקהל, לקבל השראה. ההרמוניה הזו נדירה בעידן הכסף וחוסר ההזדהות. תרים את הראש ותביט מסביבך - למרות שזה מכתב אדום, אני בטוח שגם היריבות שלנו חשים גאווה גדולה ומוקירים את פעילותך, בעיקר בגלל ששביט יש רק אחד.