לא קראת עד הסוף? נשארת עם הג'ננה

אנשים מייחסים חשיבות גבוהה לתקשורת במערכות יחסים, לפחות זה הרושם שקיבלתי מעיון בכרטיסים באתרי היכרויות. יש לי תחושה שמישהו שמע שמועה שהצד השני מייחס לזה חשיבות וכתב את זה. כל האחרים פשוט העתיקו ממנו

תקשורת – "תהליך שבאמצעותו מועבר מידע (אינפורמציה, רגשות, ערכים, עמדות וכו') בין בני אדם, באמצעות מערכת מוסכמת של סימנים, סמלים או התנהגות" (מתוך מילון וובסטר)

 

אנשים מייחסים חשיבות גבוהה לתקשורת במערכות יחסים, לפחות זה הרושם שקיבלתי מעיון בכרטיסים באתרי היכרויות. יש לי תחושה שמישהו שמע שמועה שהצד השני מייחס לזה חשיבות וכתב את זה. כל האחרים פשוט העתיקו ממנו. ובינינו? זה באמת עושה רושם טוב.

 

במושג "תקשורת" נתקלתי בראשונה בקורסים באוניברסיטה. אמנם לא הייתי נוכחת פיזית בשיעורים, אבל קראתי בעצמי את החומר, ואפילו עברתי את המבחנים. מהמעט שאני זוכרת, יש כמה מודלים לתקשורת, לא שזה מאוד משנה לצורך העניין. המושגים החוזרים על עצמם במודלים אלה הם:

מוען – מעביר המסר. להלן, "הכותב".

נמען – מקבל המסר. להלן, "הקורא".

מסר – הרעיון שביקש להעביר המוען. במדור יחסים, ניתן לראות לפי הטוקבקים איזה מסר כל אחד מהנמענים קיבל.

רעש – הפער בין המסר שהמוען ביקש להעביר לבין המסר שקיבל הנמען. במדור יחסים, יהיו אלה הטוקבקים המעידים על הבנה לקויה, או הבנה של מסר שכל קשר בינו לבין מה שהתכוון הכותב להעביר הוא מקרי בהחלט.

 

לרוב, הרעש נובע מסיבות שאין קשורות למסר, או לדרך בה הועבר. רעש יכול להיגרם מכך שהקורא לא ישן מספיק בלילה (מסיבות טובות, אני מקווה). רעש יכול להיגרם מכך שהקוראת תפסה בלילה את בעלה במיטה עם השכן הצעיר (מקרה אמיתי, במו אוזניי שמעתי). רעש יכול להיגרם מכך שהקורא מרפרף על הכתבה תוך כדי שיחת ועידה עם קולגה בהודו, ורוב תשומת הלב ניתנת לניסיון להבין לפחות 40 אחוז ממה שנאמר (קרה לי השבוע). רעש יכול להיגרם מכך שהקוראת עברה רק על הכותרת ועל שתי הפסקאות הראשונות, ומנתונים אלה בלבד הרכיבה תמונה שלמה (קרה גם לך, נא לא להכחיש). רעש יכול להיגרם מכך שהקורא נכנס חזק למלחמת המינים ורגיל להשתלח בכל כותבת באופן אוטומטי.

 

יוצא לי בעיקר ליהנות מהטוקבקים

הואיל והטוקבקים הם חלק לא פחות מגניב וכייפי מהכתבות עצמן, יוצא לי להקדיש להם די הרבה תשומת לב. יוצא לי להתפעל מהמחשבה ומהאנרגיות שמשקיעים חלק מהמגיבים. יוצא לי לצחוק מההומור של המתבטא בתגובות. יוצא לי לחייך מהרעש שגרם לחלק מהמגיבים לכתוב תגובות המראות על חוסר הבנה טוטאלי של המסרים. יוצא לי להעריך מגיבים שטרחו לנסות להסביר למגיבים שלא הבינו. בגדול, יוצא לי בעיקר ליהנות מהטוקבקים.

 

הרשימה של מספר אי-זוגי זה תפס אותי לגמרי במפתיע, האשה האחרת היא תרגיל טוב להמחשת עניין הרעש. דוגמה לכתיבה זורמת, מהנה, עם טוויסט חביב בסופה. אני בהחלט נהניתי. מי שקרא עד הסוף, גם אם היה על סף לחטוף ת'גננה בדרך, הגיע לסוף עם חיוך. מי שנשר בדרך, נשאר עם הג'ננה. אני מודה שקראתי את הרשימה בעבודה, באמצע נכנסו לשאול אותי כמה שאלות בענייני עבודה (חוצפה באמת), ובכל זאת המסר היה מספיק ברור שגם הרעשים בדרך לא מנעו ממני להבין את הפואנטה. אבל כשנכנסתי קצת אחר כך לעיין בתגובות, נדהמתי לגלות את מספר הטוקבקים שפספסו לחלוטין את המסר. נראה שזה היה יום "רועש" במיוחד.

 

גם ברשימות שלי נתקלתי בכאלה שהבינו מסר שונה ממה שהעברתי, והיו גם כאלה שהגדילו ראש והכניסו לי מילים לפה, או יותר מדויק, לכתב (אפשר אולי שעל כל פעם שמכניסים לי מילים לפה יכניסו לי גם סכום מסוים לחשבון הבנק? פשוט אחותי מתחתנת ואני אשמח לקנות איזו שמלה מגניבה, רצוי בניו-יורק).

 

כמו בכל מערכת יחסים אחרת, על מנת להימנע עד כמה שאפשר מחוסר תקשורת, יש שני דברים עיקריים שאפשר לעשות:

 

- על הכותב להעביר את המסר בצורה כמה שיותר ברורה.

- על הקורא לקרוא בעיון ועד הסוף.

 

הואיל ואני מודעת לעובדה שיש כמה סוגי רעשים, אני מנסה עד כמה שאפשר שהמסר שלי יהיה ברור ככל הניתן. כדי לבחון את המסרים שלי בעיניים כמה שיותר אוביקטיביות, יצרתי לעצמי מעין קבוצת מיקוד. הקבוצה שלי כוללת נשואים פלוס, רווקים, גרושים פלוס, פראייר, נצלנית חסרת מצפון, מכורה לספורט, נימפומן, אובססיבית, זוג נשים שזה עתה נישאו ודראג קווין. אני מעבירה כל כתבה למדגם מייצג מתוך הקבוצה ושולחת לפרסום לאחר קבלת אישור שהמסר הועבר בצורה מספיק ברורה.

 

בכל זאת, בכל פעם מחדש אני נדהמת מהטוקבקים שפספסו את המסר. נדהמת מהטוקבקים שהכניסו מסרים שאי אפשר היה לקרוא אפילו בין השורות, מפני שהם פשוט לא היו שם. נדהמת, אך משועשעת.

 

נראה שתמיד ניתקל בתגובות כאלה, של אנשים שפשוט לא הבינו את המסר. זה לא אשמת אף אחד. זה ה"רעש". לאנשים שפספסו בפעם זו או אחרת, אני רוצה להגיד: אני לא צוחקת עליכם, אני צוחקת איתכם. זה טבעי, זה יכול לקרות לכל אחד, וזה בהחלט בהחלט מוסיף עניין.

 

בכל מקרה, כיף לקרוא כל אחת מהתגובות.