אחי, עשית כבר את הכוסית הסופנית ההיא?

יש מילים שהן לגמרי פחחחח ויש כאלה שאשכרה מביאות את הסעיף. אתם גם "עושים" בנות או בנים? "כוסית" היא מחמאה לגיטימית? ומה עם אלה ש"הולכים הבית"? איזה ביטוי מרגיז אתכם במיוחד? איזו מילה בחיים לא תגידו? טקבקו אותנו

טלי רוזין פורסם: 02.05.07, 15:20

כשהילדים שלי היו קטנים (אבל גדולים מספיק כדי לקבל דמי-כיס) פנטזתי לקנוס אותם על כל שגיאה בעברית שהם עשו. אמרו עשר שקל? שישלמו. העלימו חיריק ואמרו הֵסברתי במקום הִסברתי? ועוד איך שישלמו.

 

אבא שלהם, שחשש כנראה מפשיטת רגל עקב בקשות צפויות מדי להלוואות, הניא אותי מלבצע את זממי. כך קרה שוויתרתי על הפנטזיה, אבל לא על הכעס. זה עדיין מפעפע בעורקיי, וככל שהשנים חולפות, הילדים גדלים והסלנג מתפתח, הוא הופך חזק יותר ויותר.

 

יש ביטויים שאני מתעבת ("לעשות אותה" הוא אחד מהם), ויש שגורמים לי לכאב פיסי ממש. ובכל זאת, כשחשבתי איזה ביטוי או שיבוש הכי מעצבן אותי חזרתי ל"תביא לי" הישן והמגעיל. "תביא מיץ", "הוא לא הביא לי שיעורי-בית", "תביא את הכתובת". מבחינתי, השימוש ב"תביא לי" בהקשר הזה מעיד פשוט על תרבות נמוכה.

 

איזה ביטויים בשפה היפהפייה שלנו מקפיצים לכם את הפיוז? על מה הייתם מוותרים? על איזה ביטוי אתם פשוט לא יכולים לסלוח? טקבקו לנו את המילים שמעצבנות אתכם וספרו לנו למה. 

 

* הכותבת, טלי רוזין, היא עורכת מדור הספרים ומדור הבריאות בעיתון "לאשה".

 

מבחר מהטוקבקים שלכם וההודעות בפורום שלנו

  

 

 

1. כשאנשים אומרים מיליתי, קיניתי וכ' במקום מילאתי וקינאתי, ואת שם הפועל הם הופכים ל- למלאות, לקנאות, במקום למלא, לקנא.

 

2. כשאנשים אומרים שדרות ב-shin ולא ב- sin, וחושבים עוד שאתה שמתקן אינך יודע לדבר.

 

3. הישראלים לא יודעים איך לומר את התאריך בשפת האם שלהם. במקום לומר אחד בספטמבר, או חמישה עשר בספטמבר או עשרים ושלושה בספטמבר, נוצרו היברידים של ראשון לספטמבר או עשרים ושלישי לספטמבר רחמנא ליצלן.

 

4. כשאומרים: "התחלקתי בגלל הבננה" במקום "החלקתי...", בני אדם עדיין אינם מתחלקים בעולם הזה...

 

5. שימוש קלוקל ב: היה + פועל בהווה.. לדוג': "אתמול כשהגעת, הייתי ישן", במקום "ישנתי...", כנראה שאנו שואבים יותר מדי מן הזמנים של הלעז (past progressive).

 

6. הישראלים המצויים מזמן העלימו את העי"ן והחי"ת. חבל שתהליך דומה קורה לאות ה"א ןעיצור יו"ד. אצל ישראלים רבים ההגייה של שניים: עיצור וייצור (production) נשמעת כ- איצור, והחמור יותר שרבים בכלל הוגים ייצור כמו יצור (creature). כמו כן הרים וערים מזמן כבר נשמעים שניהם כ-ארים. סוג של ניוון לשוני.

 

7. הספירה הסתמית. הגיע הזמן שידעו בספירה סתמית אומרים "אחת" בנקבה ולא "אחד"... בגלל זה גם אומרים שתיים, שלוש... ולא שניים, שלושה.. "השעה אחת ועשרים" ולא "אחד ועשרים"....

 

8. השימוש בפועל לסגור במקום לכבות... רווח ומצוי בקרבנו השימוש" דני, תסגור את הטלוויזיה" (שלא נדבר שזמן הציווי כמעט שאינו קיים בשפה השגורה בפי הישראלים) במקום "דני, כבה את הטלויזיה"

 

9. הגיע הזמן שהישראלים יידעו שאומרים "לרכוב על אופניים" ולא "לרכב....."

 

10. ולסיום, זו אמנם דרישה "מוגזמת" אבל מה לעשות שיש בשפתנו אותיות בג"ד כפ"ת.. ואנשים כלל לא יודעים שאותיות אלה הן תמיד דגושות למשל בראש מילה, ולכן אומרים חיבסתי, חיסיתי במקום כיבסתי, כיסיתי בכ"ף דגושה.

 

 

1. "אני ילך, אני יכתוב", במקום "אלך", אכתוב". מילא לדבר ככה, אבל כשכותבים כך, זה פשוט מחרפן.

 

2. כשמחליפים זכר ונקבה "שלוש שקל", "שלושה פעמים", במקום: "שלושה שקלים" ו"שלוש פעמים".

 

3. כבר אמרו לפניי - מזעזע ביותר - השמטת ה- כ' בתוספת "כש...", במובן של "כאשר".

 

4. "לבטות" במקום "לבטא". "להתבטות" במקום "להתבטא" ודומיו.

 

5. "יושנת" במקום "ישנה".

 

6. אודטה יכולה להוציא לי ת'וריד במיוחד כל פעם מחדש כשהיא רוצה לומר "וידוא" (מהמילה "לוודא"), אך היא הוגה את המילה כ"וידוע" עם פתח בסוף, כאילו מדובר בלהתוודע לדבר חדש. ותקנו אותי אם אני טועה, גם בדקתי במילון אבן שושן בשביל להצדיק את הוריד שלי.

 

7. "מאמי", אם זה לא מגיע מפיו של האהוב שלי, זה פשוט לא מתקבל על הדעת.

 

8. כשמוסיפים י' מיותרת לפני שווא נח. למשל, "נידהמתי" במקום הצורה הנכונה: "נדהמתי".

 

9. ביטוי שמרגיז לי את החושים זה: "בקטנה", כשזה נאמר כאשר אנשים סולחים לעצמם במקומך על טעויות שהם עשו ופגעו בך.

 

10. חוסר שימוש בבג"ד כפ"ת בראש מילה או הגייתן כרפויות באמצע מילה.

 

11. "אותך" עם סגול ב- ת' - OTECH במקום OTACH.

 

12. הורס ומזעזע אותי, במיוחד בכתיבה, זה ציווי כשמשתמשים ב- ת' בתחילת המילה: "תגיד" במקום "הגד", "תעשה כך" במקום "עשה כך". ה- ת' צריכה להופיע רק בצורת השלילה, אחרי המילה "אל": "אל תעשה כך".

 

13. מילים הלקוחות מלועזית ומשתבשות: למשל כשאומרים "דורדורנט" במקום "דיאודורנט". מישהו כבר אמר לפניי: טעות נפוצה - "קוראסון" במקום קרואסון, חוץ מזה ניתן לומר "סהרון".

 

איזה כיף שאפשר להוציא את זה סוף סוף...

 

בזמן שהShift מוחזק".

 

    אין לי בעיה עם טעויות כתיב בפורום, משפטים לא תקניים, כל עוד אפשר להבין מה הכותב רצה להגיד, אך כן  יש לי בעיה עם בני נוער שמדברים בשפה רחוב עילגת ובלתי נסבלת, שמעידה על אוצר מילים יותר נמוך מים המלח. זו לא בעיה פרטית שלי, זו בעיה חברתית והפתרון הוא בחינוך שהילדים של כולנו לא מקבלים כנראה".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 ש כ מ ו ת כ ם ! "

 

 

 

 

מחפשים השראה לבחירה שלכם? כתבת "לאשה" דליה בן ארי ביררה עבורנו את השאלה עם כמה ישראלים לדוגמה: 

  

אילנה אביטל (שחקנית וזמרת): "ווחש, שזה כינוי לישראלי המצוי. עצם ההגייה של המילה מעצבנת אותי, למרות שלצערי אני משתמשת בה הרבה כי המדינה מורכבת מווחשים רבים".

 

ליאור נרקיס (זמר): "המילה פאתט. מאז ש'ארץ נהדרת' הכניסה את המילה הזאת, היא נפוצה יותר ויותר, וזה פאתטי בעיניי".

 

קארין דנסקי (אייקון אופנה): "כוסית. זה זילות של מחמאה. רוצים להגיד לך שאת חתיכה, אבל זה יוצא עם קונוטציה כחולה".

 

איתי אטיאס (דוגמן ואיש פרסום): "השימוש במילה 'אחי' להביע סוג של חברות, לוקחת אותנו אחורה. היא לא קולית, היא לא מגניבה וכשהיא נאמרת יש בזה סוג של מאמץ. בשבילי, אחי הוא רק האח שהולידו הורי".

 

מיכל זוארץ (שחקנית): "ג'יפה. למרות שהמשמעות הישירה שלה היא מראש של משהו דוחה, עצם השימוש בה מעורר בי אסוסיאציה מגעילה במיוחד. היא לא נוחה לי, לא נעימה ולא מתגלגלת לי בלשון".

 

עטרה ישראלי (אשת יחסי ציבור): "כוסית. מילה מאד וולגרית בעיני, אבל לצערי, כמו רובנו, גם אני משתמשת בה".

 

בלה דיאמנט (יועצת תקשורת, תל אביב): "אחי. ההסתחבקות הזאת עולה לי בבריאות. אתה רק פוגש מישהו וכבר הוא 'אחי'. מה עם קצת כבוד? קצת דיסטנס? בכל פעם שאני שומעת את המילה הזאת, ולצערי אני שומעת אותה הרבה, זה מעלה לי את הפיוזים".

 

אילנה טרוים (סוכנת ביטוח, תל אביב): "סופני. אצלנו כל דבר שהוא מדהים, נפלא ומהמם, הוא גם סופני. זה מזעזע אותי כל פעם מחדש, כי 'סופני' עושה לי אסוסיאציה של הוספיס, של אנשים שהולכים למות".

 

ענבל סלפק (יועצת ארגונית, בן שמן): "כוסית. כאילו רוצים לתת לך מחמאה, אבל זו פשוט מילה לא יפה, עם צליל לא יפה, ששלוש האותיות הראשונות שלה הן בעצם אבר המין של האישה".

 

מרב כהנא (נציגת גביה מאלעד): "מעפן. פשוט נשמע נורא להגיד את זה. כן, כולנו אומרים וברחוב שומעים את זה יותר מדי, אבל זה פשוט נשמע זול".