במסגרת דבריו, מסביר הרב אריאל כי הבעייתיות בעלייה של אישה נובעת מהסטטוס שלה. אישה רווקה אינה טובלת ולכן אינה יכולה לעלות להר הבית משום שהיא אינה נמצאת במצב של טהרה. אישה נשואה צריכה לפרוש מבעלה על מנת לעלות ולכן אין הדבר אפשרי. אי לכך, פרק הזמן היחיד, והקצר יש לציין, בו אישה מותרת בעלייה להר הבית - הוא בפרק הזמן בין טבילתה ביום חתונתה לבין חופתה.
הרב אריאל אף מעודד עליית נשים במועד שציין ורואה בכך הזדמנות עבור האישה: "הזדמנות להתפלל קרוב למקדש על ביתה (במקומות המותרים), על בית ישראל ועל הבית הגדול והקדוש שייבנה במהרה".
הרב אריאל אף מפרט את המקומות המותרים אליהן יכולה אישה להיכנס בתחומי הר הבית המתחלק לשני חלקים עיקריים. החלק הראשון הוא המקדש עצמו, המזוהה עם כיפת הסלע ואליו הכניסה אסורה בהחלט בימים אלו מכיוון ש"כולנו טמאי מתים ואסור לנו להיכנס בטומאה למקדש ועזרות", קובע הרב.
החלק השני הוא הר הבית - החלק העוטף את הר הבית, שם הכניסה מותרת לטמאי מת.
לחלק זה מותר להיכנס, קובע הרב אריאל, "אולם לטמאות מטומאות הפורשות מהגוף הכניסה אסורה. אישה המיטהרת כהלכתה", פוסק הרב, "מותרת להיכנס לחלק זה".