ואי אפשר בלי תזכורת זריזה של מבנה האוזן, על שלושת חלקיה העקריים:
1. האוזן החיצונית. מורכבת מאפרכסת סחוסית מכוסה עור, ומתעלת השמע המובילה אל עור התוף.
2. האוזן התיכונה. באוזן התיכונה שלוש עצמות שמע - הפטיש, הסדן והארכוף - המצויות בחלל התוף, וחצוצרה המחברת את האוזן התיכונה לגרון (קרויה על שם אוסטאכיוס). תעלת אוסטאכיוס בה נעסוק מיד, אחראית על איזון הלחץ בין האוזן התיכונה לאוויר העולם.
3. האוזן הפנימית. בחלק זה שבלול מלא נוזל, ובתוכו איבר של תאי חישה (קרוי על שם קורטי) ושלוש תעלות קשתיות.

לעיסה, שתייה או פיהוק יעזרו לשחרר את הלחץ שבאוזניים (ויז'ואל/פוטוס)
לחץ האוויר בתוך המטוסים המודרניים מווסת כך שיהיה זהה ללחץ המצוי בגובה של 5,000 עד 8,000 רגל. בגובה זה, האוויר החופשי בחללי הגוף נוטה להתרחב בשיעור של כ-25 אחוז. מסיבה זו אנו חשים ביתר שאת צורך לשחרר
גזים ממערכת העיכול.
ובחזרה לאוזן: במהלך עליה פתאומית בלחץ, כמו בזמן המראה, גז חייב לעבור מחלל הלוע לתוך האוזן התיכונה כדי לשמור על לחץ שווה בשני צידי עור התוף. הגז עובר דרך תעלת אוסטאכיוס אותה הזכרנו קודם לכן.
אלא שבמצבים בהם קיימת היצרות או חסימה של התעלה, כמו בזמן אלרגיה, הצטננות וזיהומים של דרכי הנשימה העליונות, הלחץ באוזן התיכונה נותר נמוך מהלחץ סביב הגוף. כך נוצר לחץ שלילי יחסי באוזן התיכונה, שגורם למתיחה ובלט של עור התוף. זוהי למעשה תחושת הלחץ וכאב האוזניים.
אם תבלעו או תפהקו בזמן זה, תראו שהלחץ נמנע או משתחרר, מכיוון שפעולות אלה גורמות להרחבה ופתיחה של תעלת אוסטאכיוס, מה שמאפשר לאוויר לעבור לתוך או מחוץ לאוזן התיכונה, וללחצי האוויר להתאזן.
אז מה עושים?
יש לכם עוד שאלות על נפלאות גוף האדם? כתבו לנו והדוקטור ישיב על השכיחות.