אושר: יותר משרות לעולי אתיופיה בשירות המדינה

הממשלה אישרה בין היתר לקלוט 15 אקדמאים בני העדה האתיופית למשרות ניהול בשירות המדינה. יוזם ההצעה, השר זאב בוים, אמר ל-ynet: "האתגר מחייב את שילובם גם במסגרת שירות המדינה". עולי אתיופיה מצידם מחכים לראות תוצאות בשטח: "מה שייקבע הוא מבחן התוצאה"

הסוף לקיפוח עולי אתיופיה בקבלתם לעבודה במשרדי הממשלה? הממשלה אישרה היום (א') את הצעתו של השר לקליטת העלייה, זאב בוים, להרחיב את קליטת העולים מאתיופיה בשירות המדינה. כיום 1.1 אחוזים מהעובדים בשירות הציבורי הם עולים מאתיופיה, בעוד ששיעורם באוכלוסייה מגיע ל-1.5 אחוזים.

 

הצעתו של השר בוים כוללת את המרכיבים הבאים: קליטת אקדמאים ב-15 משרות ניהול בשירות המדינה, כאשר התקציב הדרוש לכך הוא כשלושה מיליון שקלים. יצירת משרות סטודנטים בשירות המדינה והתאמת מבחני הכניסה לשירות המדינה לבני העדה. לצורך כך יוקם צוות בין-משרדי בהשתתפות נציגי נציבות שירות המדינה והמשרד לקליטת עלייה.

 

לאחר אישור הצעתו בממשלה, אמר השר בוים ל-ynet: "האתגר הגדול של שילוב בני העדה האתיופית בחברה הישראלית מחייב את שילובם גם במסגרת שירות המדינה. על השירות הציבורי להעביר מסר לחברה הישראלית, שיקדם את תעסוקתם של בני הקהילה האקדמאים במשרות שהולמות את כישוריהם. מובן שמדובר רק בתחילת התהליך ואין זה מספיק, אך יש בכך להעיד על מגמה שיש להרחיב כל העת. לצערנו, בשונה מהשילוב המוצלח של בני הקהילה באקדמיה ובצבא, אנו מוצאים כי בתחום התעסוקה אין שילוב מספיק".

 

על-פי נתונים של משרד הקליטה 2,500 מבני העדה האתיופית סיימו לימודים אקדמאים, וכיום לומדים כ-3,000 סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה ובמכינות. אך רק מעטים מהם מתקבלים לעבודה במשרות במשרדי ממשלה, בהן אחד התנאים לקבלה - השכלה אקדמאית.

 

באגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה קיבלו בסיפוק את החלטת הממשלה, אך הם מחכים לראות שהיא תיושם בפועל. מנכ"ל האגודה, דני אדמסו, אמר: " אני מברך על ההחלטה, אך הניסיון מלמד אותנו שאין די בהבטחות ומה שיקבע בסופו של דבר הוא מבחן התוצאה. קליטתם של האקדמאים יוצאי אתיופיה ב-15 משרות הוא מינורי מאוד לאור העובדה שישנן 60 אלף משרות בשירות המדינה. יחד עם זאת בני העדה צריכים להיות משובצים לא רק בתפקידים הנותנים שירות ליוצאי אתיופיה, כי הם מסוגלים לתת שירות לציבור הרחב. על מדינת ישראל להרחיב את מספר המשרות גם לחברות ממשלתיות ויחידות הסמך וגם לרשויות המקומיות".

 

על יוצאי אתיופיה שעובדים כיום בשירות המדינה, אמר אדמסו: "מדובר בעובדים במשרות זוטרות, כך שהשימוש במשרות אלו כחלק מחוק מינויים ייצוג הולם איננו רלוונטי".

 

"אין מספיק עובדים סוציאליים בני העדה"

עוד מציינים באגודה כי אחת הבעיות המרכזיות המתווספות לכך שאין די אקדמאים בשירותי המדינה - היא היעדר בולט של עובדים סוציאליים ותפקידים נוספים בשירותים של המוסד לביטוח לאומי. הבעיה הזו מורכבת למעשה משני צדדים: הסטודנטים האקדמאים שמסיימים תואר רלוונטי אינם מועסקים במשרות הולמות, ומצד שני אוכלוסיית הנזקקים לא מקבלת שירות בשפת-אמם. על פי הבדיקה שערכה האגודה נכון לשנת 2006 ותוצאותיה הגיעו לידי ynet, ב-13 ערים שבהן יש ריכוז גבוה של בני העדה האתיופית, נמצא כי בארבע ערים אין כלל עובדים במוסד לביטוח הלאומי או מתנדבים אשר יכולים לסייע לעולים.

 

הנתונים נמסרו על-ידי האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

 

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה: "אנו מעסיקים עובדים דוברי אמהרית ברוב סניפי המוסד. כמו כן הביטוח הלאומי עורך הסברה קבועה בערוץ הרדיו באמהרית, הוא מפרסם חוברת הסברה כללית על קצבאות הביטוח הלאומי בשפה האמהרית וחלק מהעובדים דוברי האמהרית מסייעים בקבלת קהל".

 

עוד נמסר מהביטוח הלאומי כי "אין ספק שהביטוח הלאומי, כמו רשויות אחרות במדינה, חייב לשפר את השירות לאוכלוסייה הנזקקת, גם בקרב העדה האתיופית. לצערנו איננו יכולים לקלוט עובדים חדשים ואנו מקיימים מגעים עם רשויות אחרות".

 

במקביל, נערך היום בתל-אביב כנס תעסוקת של יוצאי אתיופיה. בכנס מבהירים המארגנים את הקושי בו נתונים יוצאי העדה בשוק העבודה בישראל. הכנס מתקיים בשיתוף עם מטה המאבק למען יהודי אתיופיה, איגוד הסטודנטים של יוצאי אתיופיה והאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה.