שאלה:
מה דינו של כהן שהרג נפש במלחמה? האם הוא יכול לשאת כפיים ולברך בתפילה? (רותם, מרכז)
תשובה:
כהן שהרג נפש כאשר היה הכרח לעשות כן, יכול לשאת את כפיו.כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו. וכך מבואר דין זה במסכת ברכות (דף לב): "אמר רבי יוחנן: כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו, שנאמר (ישעיהו א) ידיכם דמים מלאו."
כלומר אין זה ראוי לברך בשם ה' בידיים ששפכו דם. עם זאת, שפיכות דמים נחשבת לעוון רק כאשר נעשתה כעבירה, במזיד או בשוגג. בעת מלחמה חלה על האדם מצוות מלחמה, ועליו לעשות ככל שבאפשרותו כדי לנצח, גם אם לשם כך יש צורך להרוג אויבים. במקרים אלו, שפיכות דמים היא עניין עצוב אך הכרחי.
כהן שנלחם והרג נפשות, אין ידיו נחשבות "מלאות דמים", אדרבה, זכותו רבה שהשתתף בהגנת עם ישראל וסיכן את חייו במצווה זו. הוא יכול לישא את כפיו וראוי לו להביא את ברכת ה' לעמו. פירוט בנושא אפשר למצוא בשו"ת "ציץ אליעזר", חלק יד' תשובה ס.
עם זאת, כהן שהרג נפש מכוחותינו, בשגגה, בעת ארוע של ירי "כוחותינו על כוחותינו", לא ישא את כפיו עד שיעשה תשובה. תשובה בעניין זה היא תחקיר אמת, הפקת לקחים, ובקשת סליחה אם מתברר שיש צורך בכך. (משיב: הרב דרור ברמה)