פריז!

מבקרנו ממליץ גם על "ימים קפואים". טוב, הוא נשוי, זה בטח הזכיר לו את הלילות שלו

בדרך כלל אני מעדיף להקדיש את המדור הזה לתוצרת הוליווד, אבל הפעם אחרוג ממנהגי לטובת "ימים קפואים" — ולו רק כי הוא הסרט הישראלי המושלם לאלה מכם שלא מוצאים את עצמם בסרטים ישראליים.

 

הסיפור, בקצרה, הוא על סוחרת סמים (כבר טוב) כוסית (עוד יותר טוב) שמתפתה לילה אחד לפגוש בחור שהכירה בצ'ט, ומוצאת את עצמה בתהליך משונה של החלפת זהויות עם אותו בחור עצמו. להגיד יותר מזה יהיה להרוס, והאמת, גם את זה עדיף לא לדעת מראש, אבל הייתם צריכים לחשוב על זה לפני שהתחלתם לקרוא. לגבי העושים במלאכה, יש לציין את עבודת הבימוי ההגונה של דני לרנר ואת התפקיד הראשי הלא פחות ממשובח של ענת קלאוזנר, ואני לא אומר את זה רק בגלל שהיא פצצה.

 

"ימים קפואים" הוא מין "פרויקט המכשפה מבלייר" כחול־לבן: סרט שהופק בשני שקל, אבל מצא קהל ואפילו אסף כמה פרסים על הדרך. ואין מה לדבר, בצדק. הוא לא מושלם, אבל בקטעים הטובים הוא מזכיר קצת את הסרטים של כריסטופר נולאן ("ממנטו", אבל במקרה הזה בעיקר את הסרט הראשון שלו, Following) וקצת את "רקוויאם לחלום". ובעיקר, כאמור, הוא לא מזכיר שום דבר אחר שעשו או עושים בארץ: פשוט מותחן פסיכולוגי אפקטיבי, בלי אישיוז פוליטיים ו/או דמויות של ערבים. נכון שהוא לא נטול בעיות, בעיקר ברמת הכתיבה — אבל לפחות הן בעיות שאופייניות הרבה יותר לאינדי האמריקאי מאשר למיין־סטרים הישראלי. זה לא מעט בימינו.

 

"ימים קפואים", השכרה ומכירה (99.90 שקל)