כמו קפיצה קטנה לחו"ל - חצי יום ביפו

רפי אהרונוביץ' קם מהכורסא, לקוחת את הגברת ונוסע לחו"ל. טוב לא בדיוק לחו"ל, אלא ליפו, לסיור קצר שכולל מציאת אוצרות (שהגברת השליכה) ואוכל כמובן

באחד מימי הבטלה, לאחר שחזרנו מחדר הכושר, אכלנו 8 פריכיות אורז עם קוטג', על מנת שלא נרעב אחר כך (מה שבדיעבד לא ממש עזר) נכנסנו לאוטו והדרמנו לכיוון יפו. נכון, מזמן לא ביקרתי. הרגשתי כמו תייר. אפילו הצטערתי שלא לקחתי מצלמה. עצרנו בפיאצה ליד השעון. שיפצו מה זה יפה, באמצע כיכר עם פרחים. ההתחלה נראתה כל כך מבטיחה שכמעט וקניתי גלויות לשלוח הביתה. התקדמנו לאט ומול אבולעפיה דגמנו שווארמה ("דגמנו?" הקשתה הגברת, "אתה אכלת ואני הסתכלתי"). הסברתי לה ששווארמה בפיתה זה לדגום. הלכתי על הכבש, שהיה מורכב מבקר ושומן כבש. היה טעים אך מלוח בצורה חשודה. לא נורא, אמרתי לעצמי, שום דבר לא יהרוס לי את החו"ל שלי. עצמתי עיניים לרגע והרגשתי שאני באיסטנבול. המשכנו לכיוון שוק הפשפשים, אחרי אבולעפיה למעלה. מיד בצד ימין שוק פתוח ומקורה, המון פיצ'פקס, צבעוני, מעניין אך דורש סבלנות.

 

אחרי שהגברת רכשה ג'ינס אופנתיים ב-20 שקלים, רציתי גם אני לקנות משהו. הסתובבתי נבוך בין הדוכנים, דילגתי מעל קלטות וידאו משומשות ופתאום גיליתי אוצר, ערימת חוטי חשמל ושאלטרים. כל אחד בשקל. אחרי מו"מ מפרך, קניתי את כל הערכה ב- 8 שקלים. שבע רצון ומלא גאווה מצאתי את הגברת. היא העיפה מבט אחד בשקית ופסקה, "לפח". "אבל אני צריך את זה", הסברתי לה. "אתה?! זה שמזמין חשמלאי להחליף נורה, נגר לנקות כתם טביעת אצבע מעל המזנון ואינסטלטור שיסביר לך איך מחליפים נייר טואלט במתקן? אל תצחיק אותי...".  במבט עצוב ליוויתי את השקעתי עושה אחר כבוד את דרכה לפח, ואת שני המאושרים שלבושים קצת מוזר שהסתערו על הפח. "את רואה? אלו אנשים שמעריכים אוצר טוב", אמרתי לגברת.

 

באמצע השוק, ממש כמו בחו"ל, מבנה צהוב, "קפה אלזה". הקפה מצוין, של פרסקו, עוגה טובה מאוד של שמרים ואגוזים, לשבת שם, המון אוירה, להביט על הטיפוסים, הגברת אפילו אמרה שבימי חמישי בערב יש שם ג'אז. ישבנו עוד מעט, מוסיקה יוונית התנגנה, צפינו בכל המאושרים שמוצאים מציאות וחזרנו לכיוון השעון. שוב נכנסנו לשווארמה. הפעם אכלנו ברצינות, בצלחת ("רק אשכנזים אוכלים שווארמה בצלחת", אמרה הגברת). היה טעים, יותר מאשר בבוקר, בכמות מכובדת. "כל הכבוד", אמרה הגברת, "אכלת בלי פיתה, אתה ממש שומר". "כן", אמרתי, "אני מפוצץ מאוכל", פשוט כי באמצע השווארמה נזכרתי שיש לנו ארוחת ערב עוד שלוש שעות.

הדגים באים משם. נמל יפו (צילום: מיכאל קרמר) 

 

ארוחת ערב - Surf and Turf

יש גרסאות רבות למנה שמשלבת מאכלי יבשה וים, החל מנתח אומצת בקר שעליו מניחים שרימפס עם רוטב טוב שמחבר ביניהם ועד להגשה של שכבות של פירות ים ובשר. אנחנו הלכנו על גרסה כבדה יותר. חשוב מאוד, פה זקוקים למוצרים טובים באופן מיוחד וגם לשתי מחבתות, להבות רבות עוצמה ווירטואוזיות מסוימת וכן, גם מעט סוציומטיות. למה? כי כדאי לא להזמין יותר מ- 6 חברים, רצוי אפילו טובים וכאלו שיעריכו את ההשקעה הכספית.

 

המרכיבים (ל- 6 מנות):

12 טבעות פילה בקר במשקל 100 גרם כל אחת

פלפל שחור טחון טרי

מעט גרגרי כוסברה כתושים

שמן זית וחמאה

מלח ים (לשמחתי היום כבר אי אפשר בלעדיו)

18 שרימפסים קלופים

כ- 300 גרם ראשי וטבעות קלמרי

18 מולים

1 קופסא חלב קוקוס

לפחות כפית גדושה ממרח קארי אדום (כמות הקארי תלויה בחריפות שלו ובטעמכם)

 

אופן ההכנה:

1. נחמם מחבת אחת ונניח בתוכה שמן זית ומעט חמאה.
2. נפלפל את טבעות הפילה ונתחיל לטגן אותן על צד אחד כ- 2 דקות. כמובן שלא נכניס למחבת יותר מ- 4-5 טבעות פילה (על מנת לא להוריד את חום המחבת ולא לגרום לבשר להתבשל).
3. במקביל, נחמם על הלהבה השניה עוד מחבת וגם אליה, ברגע שתהיה לוהטת, נוסיף שמן זית וחמאה.
4. ברגע שטבעות הפילה יהיו מוכנות כמעט כולן, נכניס למחבת השניה שחיממנו, את פירות הים, נפלפל ונמליח, נוסיף את ממרח הקארי ואת גרגרי הכוסברה הטחונים, ונערבב תוך כדי בחישה מספר דקות.
5. מיד נשפוך את חלב הקוקוס, ונבשל 3-4 דקות.
6. כעת עלינו לערוך את הצלחות ולסדר את המנות בצורה מעוררת כבוד. בכל צלחת נניח במרכז 3 טבעות פילה, אחת מעט על השניה, על מנת ליצור מעין גבעה, מעליהן בזהירות עם כפית, נניח 2 שרימפסים ו- 3 מולים ומעל זה נשפוך את הרוטב. ניתן לקשט בכוסברה קצוצה ולהגיש עם אורז לבן.

 

האמת, אחרי שווארמה בפיתה, שווארמה בצלחת ועוגת שמרים עם אגוזים, המנה הזאת עשתה לי את היום.