יש חדשות טובות מאזור הדמדומים הפוליטי שבין דו"חות וינוגרד. כשאין מלך בישראל כל ממזר מלך, ומי שהולכות להרוויח מקריסת המשמעת הקואליציונית בכנסת הן האמהות העובדות וכל מי שרוצות לעבוד אבל זה לא משתלם להן. הכנסתן הצפויה לא מכסה את הוצאות הטיפול בילדים. השבוע נעשה צעד נוסף לקידום החוק שמכיר בהוצאות לצורכי מס. בהנהלת הקואליציה ניסה מישהו לטרפד את המהלך בהשראת האוצר ונשטף במקלחת קרה. סיכויי הקידום שלו טובים אחרי מכות קודמות שחטפה הממשלה בימים האחרונים.
התמיכה בחוק היא מקיר לקיר. גם הקבוצה היוזמת חוצה מפלגות: רוחמה אברהם ורונית תירוש מקדימה, אורית נוקד מהעבודה, אורי אריאל מהאיחוד הלאומי, זהבה גלאון ממרצ וגדעון סער מהליכוד. סער עומד היום בראש הוועדה לקידום מעמד האישה שמובילה את החוק. הניסיון הפוליטי שלו מתפקידיו הקודמים - מזכיר הממשלה בתקופת נתניהו ויו"ר הקואליציה בתקופת שרון - יעזור לו לגייס את התמיכה בחוק (לפחות 50) בהצבעות הקרובות.
הרוב הבעייתי נדרש בגלל העלות התקציבית היקרה של החוק (האוצר מעריך אותה ב-6 מיליארד שקל) והמהפך בעמדת הממשלה. היא תמכה בהצעות החוק הפרטיות של הח"כים הנ"ל בקריאה הטרומית לפני חצי שנה, אבל נסוגה בשבועות האחרונים. הנסיגה היתה צפויה. הרעיון של הכרה בהוצאות הטיפול בילדים מתגלגל שנים בכנסת, אבל התנגדות הממשלה חסמה את דרכו לצנרת החקיקה. לתמיכה המפתיעה קדם דיל שעשה סער עם שר האוצר שבהשעיה, אברהם הירשזון.
סער התחייב שלא להעלות את החוק להצבעה לפני כנס הקיץ, ולנצל את כנס החורף כדי להגיע עם פקידי האוצר לנוסח מוסכם שיעבור בקריאה ראשונה. את המגעים נועדה ללוות ועדה מקצועית בין-משרדית שיקים השר. השבוע החליטה הוועדה לקדם החוק. סער אמר שהוא משוחרר מכל התחייבות. המגעים עם האוצר העלו חרס והוועדה הבין-משרדית אפילו לא קמה. חקירות המשטרה של ראשי רשות המסים ושל השר עצמו טרפו את הקלפים. מול סער ניצב השבוע רק סמנכ"ל הרשות בועז סופר, לא בדיוק האיש הקובע, שגם הודה ביושר כי הוא עכשיו בתמונה "במצב שיוכל רק להתנגד לכל חקיקה פרטית".
שווי הנקודה - 178 שקל
נוסח החוק שאושר השבוע לקריאה ראשונה גובש ועובד בחודשי החורף לפי העקרונות הבאים: הסיוע יינתן רק למשפחות שההורים עובדים במשרה מלאה ורק בנקודות זיכוי מדורגות לפי מספר הילדים עד גיל 5, במקום נקודה אחת לכל ילד כיום: 5 לילד הראשון, 4 לשני, ו-3 לשלישי ומעלה. שווי הנקודה הוא 178 שקל. מספר הנקודות מרחיב את בסיס ההכנסה הפטורה ממס ומגדיל את הנטו. לפי חישובי היועצת הכלכלית של ועדת הכספים, סמדר אלחנני, המלווה את החקיקה, יעלה סף המס, למשל לאם נשואה לילד אחד, מ-5,413 שקל כיום ל-8,616 שקל. לאם חד-הורית הבסיס רחב יותר. הורים שהכנסתם מתחת לסף המס יקבלו את הסיוע לפי המודל של מס הכנסה שלילי.
סער לא חש תסכול מנסיגת הממשלה. "הקונפליקט בין גישתו האוהדת של השר הירשזון לקרירות פקידי האוצר היה מובנה מלכתחילה", הוא אומר. "השר התארח בוועדה לאחר הקמת הממשלה והעלינו את ההכרה בהוצאות על טיפול בילדים כתמריץ אדיר להשתתפות הנשים במעגל העבודה. ההשתתפות בעבודה נראתה גם בעיניו לב הבעיה המקרו-כלכלית, ואנחנו הצגנו מחקר של מכון חיצוני שהעריך את הגדלת המעגל ב-25 אלף נשים לפחות. לכן הירשזון מאד התעניין בכיוון הזה ולא שלל אותו על הסף. הוא גם בא לביטוי חלקי בהצעת החוק הממשלתית שבעיני תשפיע רק בשוליים".
אז פקידי האוצר הרימו ראש כשהשר נאלץ לעסוק בענייניו?
"הפער בינינו הוא עניין של השקפת עולם. עמדתם השלילית הגורפת והמסורתית היא נגד הטבות מס, אבל זו לא הטבת מס אלא הוצאה לייצור הכנסה המוכרת בחוק. אין משמעות הגיונית אחרת להוצאה כאשר שני ההורים עובדים במשרה מלאה, שזהו תנאי הסף בחוק. אם הנהג של המנכ"ל הוא בגדר הוצאה מוכרת, מדוע לא גם המטפלת של ילדי מזכירתו המאפשרת לה לעבוד למענו מבוקר עד ערב? הכלל הזה הרי מובן ומקובל ברוב העולם".
הם הסתכלו על הבעיה דרך החור של הגרוש, כמה מסים הם יפסידו בגלל החוק?
"אולי גם זה. אולי זו סתם שמרנות. אם הגישה שלהם היתה באמת כלכלית, הם היו צריכים לחבק את החוק שכל כך תואם את השקפתם המוצהרת לדחוף כמה שיותר ידיים למעגל העבודה".
מדוע לא קמה הוועדה הבין-משרדית?
"לא התעסקתי בזה אלא בניסיונות להגיע להבנה עם הדרג המקצועי באוצר שלא רצה באמת לסגור עניין. ההצעות שלהם לא היו מקובלות. למשל, ללכת קודם על פיילוט שכבר עלה וירד לפני 3 שנים, או ללכת על זה באופן הדרגתי ובסכומים אחרים. כל מי פתרונות. אבל אם נקודת המוצא שלהם היא שלא מדובר בהוצאה לייצור הכנסה כדי להגדיל את מעגל התעסוקה, אז חבל על הזמן. אמרתי שבלי הסכמה על הבסיס הזה ננסה לקדם את החקיקה בכוחות עצמנו".
והאיום הזה בטח הפיל אותם מהכסא...
"כמובן שלא, אבל זו לא הפעם הראשונה שהאוצר עובד נגד האינטרסים שלו. רק לפני ימים אחדים הם עשו טעות דומה, כשהצלחתי להעביר את החוק להארכת חופשת הלידה מ-12 ל-14 שבועות. האוצר התנגד לו מההתחלה, ושר המשפטים פרידמן הציע פשרה להגדיל אותה מיד ל-13 שבועות ולהגיע ל-14 שבועות מ-2009.
"הסכמתי כי באופי שלי אני מעדיף ציפור אחת ביד. פרידמן העביר את הפשרה בוועדת השרים והאוצר טרפד אותה בערר לממשלה. הלכתי לבד על 14 שבועות מיד, ואחרי שגייסתי תמיכה של 50 ח"כים, האוצר התחרט וביקש להתפשר על הצעת פרידמן. אמרתי, עכשיו אתם באים? הרבה פעמים הם טועים בקריאת המפה ונוקטים בעמדות אולטרה-קשוחות. עכשיו הם חוזרים על אותה תסמונת שלא בוחנת את העניין לגופו".
בועז סופר מרשות המסים מסר אומדן של 2 מיליארד שקל והתנגד לחוק בטענה שהוא מיטיב רק עם האמהות העובדות ב-3 העשירונים העליונים. כשהוספתם את מודל המיסוי השלילי לאמהות שמתחת לסף המס, האומדן שלו קפץ ל-6 מיליארד שקל. הבאתם בחשבון את העלות הכבדה הזאת?
"באוצר לא נותנים אומדנים ריאליסטים. הם התחילו מעל מיליארד שקל ועברו את ה-2 מיליארד, וכשהוספנו את הטבת המס השלילי בועז סופר אמר לפרוטוקול שהוא לא יכול להעריך את האומדן. אם עכשיו הוא קופץ ל-6 מיליארד, זה נתון שמצוץ מהאצבע והם שולפים אותו כדי להלך אימים. אבל מה שמשעשע אותי יותר זה המעבר המהיר שלהם מהתנגדות להצעות החוק המקוריות בטענה שהן העמיקו את הפערים החברתיים, כי הן באמת קפחו את האמהות שמתחת לסף המס, לפאניקה מהעלות הגבוהה של החוק לאחר שהרחבנו אותו גם על השכבות החלשות".
זה לא חלק מהכשל השלטוני?
"יש בזה מדד של כשל אינטלקטואלי. כל הגישה שלהם לא נכונה. הרי לא מדובר כאן בהוצאה אלא באובדן הכנסה. שנית, מדוע הם מדברים רק על האובדן ולא מנסים לנבא את תוספת ההכנסה שתצמח מתוספת האמהות שילכו לעבוד או מהמעבר של אמהות שעבדו במשרה חלקית מתחת לסף המס למשרה מלאה? הרי המעבר הזה לא רק יכניס עוד מסים לאוצר אלא יתרום גם לצמיחה".
איך תבטיח את הרוב הדרוש לחוק מול התנגדות הממשלה?
"המאמץ ייבנה על יצירת קואליציה חוצה מפלגות ועל עורף ציבורי עם לחץ של דעת הקהל. שדולת הנשים משתפת פעולה. היא החתימה רבבות נשים על עצומה ואם נצטרך היא תוציא אותן להפגנות. אבל אין לי ערובה להצלחה אלא רק למאמצים שאני משקיע בעשרות שעות של עבודת נמלים בארגון התמיכה הרחבה הדרושה לחוק. חברי כנסת היו מוכנים ללכת עד הסוף גם נגד מצליפי הקואליציה. אני מקווה שהחוסן שלהם יעמוד מול כל הלחצים גם במבחן ההכרה בהוצאות הטיפול בילדים. לכולם הרי יש משפחות".