ד"ר קורן: "אחרי פרס ורבין לא קם מנהיג בעבודה"

לדברי ד"ר דני קורן מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת ת"א, מפלגת העבודה עשויה לבחור היום את המנהיג החמישי שלה בתוך עשר שנים. הוא סבור שתחלופת הראשים הגבוהה נגרמת בשל מוסדות המפלגה, ובגלל שהוותיקים לא נותנים למועמדים הפוטנציאלים להתקדם

"החלק הרקוב במפלגת העבודה הוא מוסדותיה. זו הסיבה למשבר ההנהגה המתמשך". כך סבור ד"ר דני קורן, מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, לקראת הפריימריז לראשות מפלגת העבודה שייערכו היום (ב'), בהן עשויה, שוב, העבודה להחליף את מנהיגה - בפעם החמישית בעשר השנים האחרונות. "זו מפלגה שמוסדותיה חונקים אותה ומונעים מהמנהיגות להתפתח ולהתקדם", אומר קורן.

 

היריבות בצמרת הנהגת העבודה היתה מאז ומעולם שם דבר בפוליטיקה הישראלית. היריבות הפכה לפולקלור במאבקי הצמרת בין יצחק רבין לשמעון פרס בשנות ה-70' וה-80', אולם בעשור האחרון מתקשה במיוחד העבודה לייצר מנהיגות יציבה ומנהיגיה מתחלפים בזה אחר זה. רבים מייחסים את משבר ההנהגה לחלל שנוצר בעקבות רצח רבין. אך לדברי קורן, זו אינה הסיבה היחידה.

 

"אחרי עידן רבין ופרס לא קם מנהיג אמיתי - לא מעט בגללם", אומר ד"ר קורן. "פרס לא בנה אחריו מנהיגים משום שהוא לא התכוון לסיים את דרכו בפוליטיקה. גם אחרי שאהוד ברק ניצח, פרס מעולם לא פרגן לו. גם יצחק שמיר לא פרגן לבנימין נתניהו. אבל בניגוד לפרס, שם זה היה על רקע אידיאולוגי. כאן הוותיקים מאיימים על המנהיגים הפוטנציאלים ולא נותנים להם להתקדם".

 

קורן, שאף כיהן כחבר כנסת מטעם העבודה לשלושה חודשים בתחילת שנת 2006, סבור כי המכשול העיקרי העומד בפני הנהגת העבודה, אשר גורם לאי היציבות, הוא הסיאוב במוסדותיה. "לא רק הליכוד סובל מבעיית המרכז - גם העבודה סובלת ממנה. אם לא נותנים ג'ובים למרכז - הוא עושה למנהיג את המוות. המנהיגות נמצאת במלכוד - אם היא מנסה לאוורר את המוסדות, היא עלולה למצוא עצמה מותקפת על ידי הפעילים. המנהיגות בעבודה מתחלפת, אבל שכבת העסקנים נשארת".

 

לדברי קורן, השילוב בין פרנסה לפוליטיקה הוא הסיבה לתאוות השלטון של מפלגת העבודה, שממאנת להיות אופוזיציה אמיתית חרף החלטת הבוחר. "שלטון זה מינויים וג'ובים. העסקנים במרכז המפלגה חושבים על משרדים ומינויים. זה הפיתוי. מפלגת העבודה מתקשה להיות אופוזיציה משום שהשרים לא רוצים לשבת בספסליה האחוריים של הכנסת. אבל מה לעשות שרק אופוזיציה יוצרת אלטרנטיבה".

 

קורן קורא למנהיג שייבחר לרענן את מוסדות המפלגה, ולא לחשוש להתעמת עם שכבת העסקנים, כדבריו, שעשויה בשלב מסויים לחפש גם את ראשו, אם לא יעשה כדברה. "יש בממשלה שר, שלום שמחון, שמייצג את מחוז המושבים לאחר שקיבל כ-4,000 קולות. מה פתאום הוא הופך לשר אם הוא לא מתמודד בפריימריז? מדוע הוא עדיף אותו על עמי אילון, שנבחר במקום גבוה בקרב כלל מתפקדי העבודה? אם רוצים יציבות - יש לטפל בתופעה הזו".

 

ומה לגבי העתיד? חבר הכנסת לשעבר מתקשה להאמין שמפלגת העבודה, תחת המנהיגות הנבחרת, תשנה סדרי עולם ותהווה אלטרנטיבה ראויה לשלטון. "אי אפשר לדעת אם יהיו עוד תהפוכות בהנהגת המפלגה, אבל אין ספק שאם לא יהיה שינוי רדיקלי במפלגת העבודה אז הרבה שינוי לא יהיה", הוא אומר. "אם מפלגת העבודה לא תשתנה היא תישאר גלגל שני, שלא נאמר גלגל שלישי או רביעי במדינת ישראל".