על שולחן הניתוחים: קרובים לצלחת
הפועל ירושלים תבנה על טימי באוורס, בני השרון תנסה להימלט מסיום צמוד, גליל עליון תרצה להפציץ ולקטוף, ואילו מכבי ת"א תלך על האקס פקטור של ג'יימי ארנולד. צפו בדרכן של ארבע הגדולות לפיינל פור ותראו גם מה וויל ביינום מתכנן לרגע האמת
אהרל'ה ויסברג
פורסם: 29.05.07, 00:07
בספרד ממתינים לסיום משחקי רבע גמר הפלייאוף, יוון נמצאת בעיצומו של חצי הגמר, באיטליה השלב הזה ייפתח בסוף השבוע, הטורקים והבלגים מחכים שסדרת הגמר תסתיים. אז מי אמר שהישראלים מפגרים אחרי כולם? הליגה שהסתיימה אחרונה באירופה היא גם זו שתוכרע לפני כל אלו שהוזכרו לעיל. מכבי תל אביב, הפועל ירושלים, בני השרון וגליל עליון יעלו הערב (ג') לפרקט בהיכל נוקיה ויפתחו במאבק על האליפות, אבל יסיימו אותו כבר ביום חמישי. ככה זה כשיש פיינל פור.
- פניני: "אפשר לזכות בדאבל", בלצ'ר: "הגיע הזמן לנקמה"
- ביינום: "אף אחד לא מכבד אותנו", גורדון: "מכבי בלחץ"
אחרי כחודשיים ללא משחק כדורסל אמיתי וגורלי, ייפגשו הפועל ירושלים ובני השרון בחצי הגמר המוקדם (18:15). אז נכון שזהו שחזור של גמר גביע המדינה, ונכון מדובר במשחק המסקרן יותר, אבל לכדורסל הישראלי חוקים משלו. האדומים תלו את עיקר זעמם בבגרות במתמטיקה, שתמנע מלא מעט אוהדים להספיק ולהגיע בזמן לטיפ אוף בתל אביב. אנחנו לפחות נאפשר לקהל הצעיר של ירושלים לשנן עוד כמה מספרים ונתונים בדרכו מהבירה.
אם מחפשים את התכונה שתשקף את ירושלים של העונה, 'יציבות' לא תהיה המילה הנכונה. יש שיאמרו שזו ההדחה מהיול"ב קאפ והמחסור באתגרים מאז, אחרים יטענו שהכל בגלל צירופו של הוראס ג'נקינס - אבל העובדה היא שמחזיקת הגביע מגיעה לפיינל פור במומנטום שלילי. משהו לא עובד במכונה של דן שמיר, אבל הרבה עוד יכול להשתנות.
הבעיה הירושלמית מתחילה בהגנה. ב-17 מ-27 משחקיה העונה, היא ספגה 88 נקודות ומעלה. מעבר לכך, ירושלים היא קבוצה שמתפרקת. רק אחד משבעת הפסדיה העונה היה בהפרש חד ספרתי, בעוד חמישה הסתיימו ב-17 הפרש ומעלה והיו גם תבוסות מבישות ב-33 הפרש למכבי וב-35 הפרש בנהריה. בשבעת המשחקים הללו היא חטפה על הראש עשר שלשות בממוצע, ב-52 אחוזים מרהיבים.
וכן, יש לכוס הזו גם מחצית מלאה: כשהמשחק צמוד, ירושלים מושלמת. היא עומדת על תשע מתשע במפגשים שהסתיימו בפער של חמש נקודות ומטה. בני השרון, לעומת זאת, כמעט ולא קרסה (למעט תבוסות ב-20 הפרש בראשל"צ וב-25 בבית לנהריה), אבל ארבעה מההפסדים שלה הסתיימו בשתי נקודות הפרש. אם יתפתח משחק צמוד, ברור לאיזה כיוון הוא יילך.
ג'נקינס אמנם חזר לבירה רק באמצע העונה, אבל הוא איש המפתח של האדומים. הדיבורים וההכרזות על הבאתו כשחקן ספסל לא עמדו במבחן המציאות. ג'נקינס השתלט על סגנון המשחק הירושלמי, ולא מעט על חשבון חבריו. אחרי המפלות בנוקיה ומול אשקלון במלחה (111:89), שמיר החליט לצמצם באופן משמעותי את נתח הדקות שלו - אבל השינוי הדרסטי לא הגיע עד היום.
שני השחקנים שמשקפים יותר מכל את ההבדל בין הפועל הטובה לירושלים הרעה הם טרנס מוריס וטימי באוורס. מוריס תורם 14.2 נקודות ו-7.8 ריבאונדים בנצחונות, אך בהפסדים צונח ל-8.3 ו-4.3. באוורס עדיין לא קלע העונה שלשה במשחק שירושלים הפסידה, והמספרים שלו יורדים באופן משמעותי בכל הפרמטרים בין הימים הטובים לרעים.
המפגש הזה יהיה החמישי העונה בין הקבוצות. ירושלים ניצחה שלוש פעמים, אבל מלבד גמר הגביע - כל המשחקים היו צמודים. מאיר טפירו, שביחד עם גיא פניני היה שותף לעונה הגדולה האחרונה של השרונים, פשוט לא פוגע מול האקסית ולמעשה היה טוב רק בהפסד בהרצליה. מנגד, גם ארז כץ לא ממש מחבר מספרים ראויים מול קבוצת נעוריו.
כל ילד, גם מי שלא ייבחן היום במתמטיקה, יודע שלי ניילון הוא האיש - בה"א הידיעה, של בני השרון. אבל בהנחה שה-MVP הרשמי של הליגה יגיע למספרים שלו (כמו מריו אוסטין בצד השני), גם הקבוצה של אפי בירנבוים תלויה בשחקנים שלידו, ומעל כולם קוקי בלצ'ר ואוסמאן סיסה.
_wa.jpg)
ההיסטוריה העונתית מוכיחה כי כשלרכז האמריקני לא הולך, זה משפיע על כל הקבוצה - וניתן לראות זאת בבירור בשורה הסטטיסטית שלו בהפסדיה של בני השרון. סיסה יצטרך לתת גוף בהגנה ולמזער את הנזקים מכיוון אוסטין, מוריס ויוריצה גולמאץ, וגם לנצל את הרכות הירושלמית מתחת לסלים.
הגליל תזדקק לקליעות של קטש
במשחק המאוחר, והמרכזי כביכול, יחסי הכוחות ברורים מאוד ואין טעם להכביר עליהם במילים. גליל עליון תבוא כדי לרוץ ולהפציץ - כי היא לא מכירה דרך אחרת, וגם מפני שזה הסיכוי האמיתי שלה לעשות משהו. מרבית הקבוצות שהצליחו לנצח בהיכל את מכבי על שושלותיה השונות, עשו זאת דרך יום קליעה מצוין מחוץ לקשת מתובל בשליטה בריבאונדים.
לקטשים יש את כל זה - מהמפציצים אבישי גורדון, טריי סימונס וסשה בראטיץ', ועד לקוטף הטוב בליגה, קני אדלקה. השאלה היא אם הנאיביות והלחץ לא ייתנו את אותותיהם על הילדים, כפי שקורה לעתים קרובות במעמדים שכאלה. במכבי זוכרים היטב את הפעם האחרונה בה פגשו את עודד קטש בפיינל פור. אלא שהפעם הוא לא יהיה שם כדי להרשית את השלשה החשובה מכולן ואת הנקודות הקריטיות מקו העונשין. גליל זו לא פנאתינייקוס.
מבט על האגודל השבור של ליאור אליהו ועל הגב הדואב של ניקולה וויצ'יץ' מבהיר את הבעיה העמוקה של מכבי בקו הקדמי. אז זהו, שזו לא ממש בעיה, לפחות לא הערב. ג'יימי ארנולד, ששיחק בעבר בכפר בלום, אוהב מאוד לפגוש את האקסית. אם רק נותנים לו את הצ'אנס, הוא מפגין מולה את תצוגות השיא שלו. כשהוא מבלה יותר מ-20 דקות על הפרקט, הוא מחזיר נגדה ב-29.7 נקודות, 9.3 ריבאונדים ב-79 אחוז מהשדה.
מעבר לכך, אסור לשכוח את וויל ביינום. בחודשים האחרונים, הרכז המושמץ השתלט לטובה על ההתקפה הצהובה. כשהוא היה בשיאו - לדוגמה, בניצחון הביתי על צסק"א או ב'התפוצצות' הגדולה מול ירושלים - מכבי היתה בלתי ניתנת לעצירה. ביינום מכיר היטב את המעמד הזה. בחצי גמר המכללות של 2004, בין ג'ורג'יה טק לאוקלהומה סטייט, הוא לקח את הכדור האחרון לסל. הקליקו כאן ותראו בעצמכם מה הוא עשה שם.