בסוף גם נעשה צדק. מכבי שלטה בליגה

"מכבי שלטה לאורך כל העונה והיתה הקבוצה הטובה ביותר, והיא האלופה". מוטי דניאל מחמיא להפועל ירושלים ומסכם את "אחת הדרמות הגדולות ביותר שידע ההיכל ביד אליהו"

איזה ערב מדהים בהיכל הכדורסל. כל מי שהיה בטוח נהנה. אוהדי ירושלים חגגו במשך 39 דקות ו57 שניות בצורה מרשימה. קהל תומך ששר ורקד ושמח בכל רגע. אוהדי מכבי, שהנשמה יצאה להם במהלך המשחק, חגגו בטקס שאחרי ובמגרש החניה, וימשיכו כל הקיץ. ברור שמי שלא שייך לאף מחנה בטוח נהנה מאחת הדרמות מהגדולות שידע יד אליהו מימיו, ובהיכל הזה התחוללו המון מותחנים מיוזעים במשך שנות קיומו.

 

• מכבי חגגה גם בהיכל. ספאחיה: "לירושלים הגיע לנצח"
• טפירו: "אי אפשר לקחת ממכבי ת"א את האליפות"
• צפו בתקציר המשחק הדרמטי

 

בסוף גם נעשה צדק. מכבי תל אביב שלטה בליגה לאורך כל העונה והיתה הקבוצה הטובה ביותר, והיא האלופה. אולי הערב ירושלים היתה טובה יותר ברוב חלקי המשחק, אבל בספורט יש שורה תחתונה, ומי שמנצח זה גם מי שמגיע לו לנצח. זה שקלע יותר נקודות. מכבי ידעה לחזור מבור שמצריך תשע נשמות לטפס ממנו, והייתה שם כדי שהכדור האחרון יפול בידיים שלה, וקדימה לצלחת ולמספריים. במילה אחת קוראים לזה מסורת.

עניין של מסורת. טרנס מוריס וברקע החגיגות בצהוב (צילום: יועד כהן)

 

הרבה רגעים דימיתי את מכבי למכונית שנוסעת על טיפות הדלק האחרונות שלה כדי לסיים את העונה. היא הגיעה ליעד שלה שלמה, אבל לא כל כך בריאה. לכולם ברור שהמנוע הזה זקוק למלא את המיכל באנרגיות חדשות. יכול להיות שהסיבוב השלישי אותו צלחה מכבי בקלילות, השכיח את הצורך בהתחדשות. הפיינל פור החזיר את זה למודעות בגדול. זו היתה עונת מעבר, והבניה תתחיל בשנה הבאה. להערכתי לפחות חצי מהסגל הנוכחי סיים את דרכו במכבי מסיבה זו או אחרת. למזלם הם סיימו אותו בניצחון מתוק.

 

הפועל ירושלים לא תתנחם בזה שאומר שהיא עשתה עונה מצוינת, אבל גם היא ראויה למחמאות. דן שמיר התגבר על מכשולים מובנים שקיימים במועדון הזה וניהל את שחקניו באופן מרשים. לטעמי הוא צריך לנסות ולשמור על בסיס השחקנים הנוכחי עם שינויים קלים ובעונה הבאה זה ישתלם. נכון, סביר להניח שאת מריו אוסטין כבר לא נראה פה וחבל.

 

הפעם הכדורסל הירושלמי היה תכליתי ומרשים, אבל אי אפשר להפסיק לשחק 5 דקות לסוף. נדמה לי שבכל הזמן הזה האדומים לא קלעו אפילו סל שדה אחד, רק זריקות מהקו, ושם הלחץ מדבר.

מי ששר "הם מפחדים" מפחד בעצמו. אוהדי ירושלים (צילום: יועד כהן)

 

נדמה כי היתרון בלבל את שחקני ירושלים שהתעסקו בטראש טוק עם שחקני מכבי וחגגו על המגרש בניסיון להדליק את הקהל, במקום להיות ממוקדים. זה היה מיותר כי הקהל של ירושלים באמת לא צריך דחיפה. זה היה מיותר גם בגלל שזה העיר והכניס מוטיבציה בשחקן החשוב ביותר של מכבי, הסמל.

 

התחברתי לאמירה של גיא גודס על זה שהיה שם כישוף. המכביסטים לא צריכים להאמין, הם יודעים שבסוף זה יסתדר, שבסוף יקרה משהו שאי אפשר להסביר אותו והניצחון יהיה שלהם. הבעיה היא שגם במועדון הירושלמי יודעים את זה. חמש דקות לסיום הקהל האדום שר "הם מפחדים". נכון ששחקני מכבי היו לחוצים עוד במגרש החניה, אך כששמעתי את זה חשבתי לעצמי שמי שמדבר על פחד של אחרים מפחד בעצמו. שחקני ירושלים פחדו לא פחות מאלו של מכבי.

 

איני יודע מה מרטיט יותר לבבות, תוגת המפסידים או שמחת המנצחים. אני יודע שהכדורסל הישראלי קיבל קרב ענקים, שסוגר שבוע מוצלח. הפינאלה היתה ערב כדורסל אדיר כמו שרק הספורט הזה יכול להנפיק. כדורסל מעולם אחר.