המשפט הראשון שידעה לומר בובת הברבי המדברת היה "מתמטיקה זה קשה." באמירה המכנית הזו ביטאה הבובה הבלונדינית, חברתן הטובה ביותר של עשרות מיליוני ילדות ברחבי העולם, את הדעה הרווחת והמוטעית לגבי נשים: בין המחוגות, המבחנות והנוסחאות הן נמצאות בעמדת נחיתות לעומת גברים.
והנה, חלפו עשרות שנים, ואף שהסירו את עול הדיכוי והשתלבו בשוק העבודה, גם היום שיעור הגברים העוסקים במדע גבוה מנשים. מחקר אמריקאי טוען שאחת הסיבות לקושי של בנות להפוך תחומים כפיזיקה ומתמטיקה למשלח ידן טמונה בשם שלהן. לדברי החוקרים, התמקצעות בתחום המדע קשה בהרבה לבעלות שמות נשיים; ככל שהשם נשי יותר, כך פוחתים סיכוייהן להשתלב בתחום.
תוצאות הסקר מצביעות על כך שהסיכויים שבעלות שמות מודרניים, שנחשבים נשיים פחות, דוגמת אביגייל, לורן ואשלי ימשיכו בלימודי מדעים מדויקים לאחר גיל 16 גבוה פי שניים מאלה בעלות שמות שנושאים עמם ארומה נשית מובהקת ומיושנת כמו אנה, אמה ואליזבת. כן, ממש כך - ייתכן שכשאתם רושמים במשרד הפנים את שמה של התינוקת הרכה שנולדה לכם, אתם למעשה משפיעים על עיסוקה העתידי.
מלכודת הסטריאוטיפ
המחקר הקיף כ־1,000 אחיות אמריקאיות שגדלו באותו בית ופנו לכיוונים שונים בחיים. צוות המחקר טוען ששם האדם משפיע באופן מכריע על דימויו העצמי, כמו גם על יחס הסביבה כלפיו. כל זה נשען על הדעה הקדומה שגורסת כי נשים אינן בעלות זיקה למקצועות ריאליים.
"לבנות עם שמות נשיים מתייחסים באופן סטריאוטיפי. יש כמובן המון יוצאות מן הכלל, אבל כשמביטים בממוצע, אנשים מתייחסים לצעירות עם שם כמו איזבלה באופן שונה מלאחרות שקוראים להן אלכסיס," הסביר עורך המחקר, פרופסור דיוויד פיליו, כלכלן מאוניברסיטת פלורידה. "בעלות שמות נשיים במיוחד עשויות לחוש לחץ גדול ואיום רב יותר כשהן עושות משהו שקשור במקצועות הטכניים האלה."
בעלות "השמות הנשיים," מבקש עורך המחקר להדגיש, אינן בעלות פוטנציאל נמוך משל אחיותיהן עם השמות הנשיים פחות. הבעיה נעוצה בתפישתן העצמית ובאפליה במערכת החינוך.
יחס אכזר לביזאר
לשם עריכת המחקר, שהתפרסם בכתב העת המדעי "ג'ורנל אוף היומן ריסורסס," היה על החוקרים לברר מה נחשב לשם נשי. הם ראיינו מספר גדול של ילדים ונעזרו ב-1,700 קומבינציות של אותיות וצלילים. אז צצה תגלית חדשה: יש קבוצה שמופלית לרעה עוד יותר מבנות בעלות שמות מיושנים - בנות בעלות שמות משונים. לפי המחקר, הסיבה לכך היא שמרבית המורים, באופן תת־מודע, אינם מפתחים ציפיות מבעלות שמות בלתי־שגרתיים.
"עכשיו אנו מתחילים להבין שילדים עם שמות שונים שקיבלו אותו חינוך יכולים ללכת בדרכים שונות לחלוטין – בהשפעת הכינוי שלהם," מסכם פרופ׳ פוליו. אפליה או לא, נראה שבסופו של דבר שאפתנות, כישרון ותמיכה ההורית מסוגלים להתגבר גם על שמות כמו מארי. תשאלו את מאדאם קירי.