לא עומד בקצב
אני בן 23 ומסוגל למשוך הרבה זמן עם מישהי, אבל אחר כך מרגיש די מסופק ורוצה בעיקר לישון. הבחורות שהייתי איתן בדרך כלל לא התלוננו, אבל חברים שלי מספרים על שלוש ואפילו חמש פעמים בלילה. לדאוג או להחליף חברים? (אילן פ')
יקירי, יחסית לגילך אתה מגלה עצלות מסוימת בכמות המשגלים שאתה מסוגל לעמוד בהם ללילה אחד. בדרך כלל יש בגיל הזה רעב שלא מסופק לפני שעושים את הבחורה האומללה לפחות פעמיים. לגבי החברים, אני לא אומרת שאתה צריך לפטר אותם או קוראת להם שקרנים, חלילה, אבל הייתי ממליצה לך לחשוד בהם מעתה והלאה. בעיקר בנוגע ליחסים האפלטוניים שיש להם לטענתם עם אחותך.
סיפורי החמש־פעמים־בלילה אולי אפשריים, אבל יש בהם בעיה לוגית: אפילו אם עומד להם כל היום, בשורה התחתונה זה לא יכול לקרות. פשוט לא יהיה להם את מי לזיין חמש פעמים בלילה. אז למרות שאתה מגלה סימני התברגנות מינית מוקדמת וכמה סימפטומים של מחלת היאפים, בענייני בחורות זה דווקא עובד לטובתך. כי אנחנו, אם נותנים לנו לבחור, ב־99 אחוז מהפעמים לא נלך על זה שעומד לו, גומר, עומד לו, גומר. בטח לא כשכל סגמנט אורך שלוש עד שמונה דקות. לתרחיש כזה יש נטייה לבאס לנו את התחת, ובשיחותינו המסווגות הוא זוכה לשם הקוד הבינלאומי "זיון מזעזע".

איור: שחר נבות
אלה מאיתנו שמבינות מה טוב בשבילן תמיד יעדיפו את זה שמזיין אותנו פעם אחת ארוכה, חזקה וטובה, ומשחרר אותנו לישון מאושרות כזרזירים. לגבי הפעם השנייה, דברו איתנו בבוקר. עד שהצלחנו לייצר כמות מספקת של נוזלי סיכה, לאף אחת מאיתנו אין כוח לעשות את זה שש פעמים ברצף. בניגוד למה שנהוג לחשוב בשכבת הגיל שלכם, בבטן יש לנו מעיים. לא ברזיית ברטולין.
פרצוף לרדיו
יש לי חברה שהיא אחלה זיון אבל נראית על הפנים. במיטה היא יום העצמאות, ובכל מקום אחר — תשעה באב. מתישהו לא תהיה ברירה. אני אצטרך להראות אותה להורים, ויותר גרוע, לחברים. מה לעשות? (איתן א')
קודם כל, מועדים לשמחה וזמנים לששון. דבר שני, עם כל הכבוד לרגשות ולאהבה, ולמרות החרדה האיומה להישמע כמו ורדה רזיאל־ז'קונט — תזרוק אותה.
למה? כי זה לא שווה את החיים הקשים שהולכים להיות לך. את מבחן ההורים שלך עוד איכשהו תעבור. סביר להניח שגם החברים שלך יחליטו להיות מנומסים. כלומר, הם יקראו לה יולי תמיר, אבל רק מאחורי הגב. לכאורה הכל יהיה בסדר. אולי היא אפילו תאמין לך שלכרוך צעיף של קבוצת כדורגל על הפרצוף שלה זה פשוט הדבר שהכי מחרמן אותך בעולם. אבל הסקס ייגמר בסופו של דבר, ואתה תישאר עם האישיות שלה. אני לא אומרת שאין לה אישיות מדהימה; יש לה, אבל כדאי שתדע שגם האישיות נמאסת אחרי גג שנה. תשאל את כולם. בסופו של דבר מה שחשוב באמת זה למצוא מישהי שנעים להסתכל עליה, גם אם אי אפשר להעביר בה ערוצים.
אחרי כל המאבקים האלה תגיע הפגישה עם ההורים שלה. מילא כל מה שעברת, אבל כשהם יסתכלו עליך בהכרת תודה כי גם הם לא יבינו איך מישהו מזיין אותה, אתה ממש־ממש תתבאס. אז עם כל הכבוד, בשביל זה המציאו את המילה "יזיזות", את חשכת הליל ואת השלטר בחדר השינה. השתמש בהם.
עלול להכיל חרצנים
אני בן 24 ונמצא במערכת יחסים עם אישה בת 40. היא אוהבת שאני גומר לה בפה, אבל אחר כך היא תמיד מתעקשת להתנשק ולתת לי לבלוע את הזרע של עצמי. אני מתבאס, אבל בולע. האם זה מזיק? (יואב)
אז אתה בולע, אה? נכון לא טעים? שתדע לך שהיא אישה כלבבי. אני נחשבת אמיצה יחסית, ולא הייתי מעיזה להציע כזה דבר לאף אחד. היא תותחית. צריך ללמוד אותה בקורס ג'נדר ובלימודי הברית החדשה בו זמנית. איך הביאה לך אותה בקטע שוויוני, ועוד עם טאץ' נאה של עין תחת עין. יפה לה מאוד. כנראה שהיא ממש טובה במה שהיא עושה לך, אחרת קשה לי להאמין שהיית מצליח לסבול את זה.
בתור גבר זה בטח נראה לך משפיל מדי. גם כי היא כופה עליך את זה, וגם כי עצם זה שאתה בולע זרע — לא משנה שהוא שלך — גורמת לך להרגיש קצת הומו. בקיצור, נראה לי שאתה ממש רוצה לשמוע שזה מזיק, כדי שיהיה לך תירוץ להפסיק לאכול שפיך. נכון? אבל אין לי בשורות טובות בשבילך, יואב. לא מזיק ולא בטיח. זה רק משמין והטעם לא משהו, כמו שאתה בטח יודע. אגב, כמה שהטעם משונה, זה עדיין נראה לי יותר טעים ממה שיש לנו להציע — ודווקא לנשים אין כל כך בעיה עם להתנשק עם מישהו אחרי שהוא יורד להן. אולי זה כדי לעודד אותו להמשיך ולעשות את זה, לאמור: "נו יאללה, זה לא כזה נורא", או מרוב רחמים. או אולי בגלל שכולנו פליטות של סדנת מודעות כזאת או אחרת. אנחנו כבר רגילות לעשות שרינג, אפילו אם הוא בטעם של הרינג.
יורד לרגל
אני גרוש בן 45, ומגלה מחדש את חדוות המין אחרי שנים ארוכות של מינימום ריגושים. בהרפתקאותי החדשות גיליתי שיש לי משיכה לא נשלטת לליקוק כפות רגליים, אבל רק נשים מעטות שהייתי איתן חלקו את ההתלהבות שלי ושיתפו פעולה. האם זאת סטייה? (צביקה א')
לא. רצון עז ללקק כפות רגליים אינו סטייה בשום פנים ואופן. למרות שאיכשהו, כשאתה אומר את זה ככה, זה נשמע נורא מגעיל ודורש בעיטה — מה שמסביר חלקית את התגובות הפושרות שקיבלת.
ההגדרה המילונית לפטיש היא "מושא המסמל כוח מסוים, כמו שיער, שמלה או נעל, שהופך למקור חולני של גירוי או סיפוק מיני". בקיצור, כל משיכה מינית למשהו שאינו חי נחשב לפטיש, ולצורך העניין — לסטייה. גם לליקוק רגליים נהוג להתייחס בעגה המקצועית כאל פטישיזם, אבל אם נסתמך על ההגדרה המילונית לבדה, כפות רגליים הן בהחלט לא עצם דומם אלא חלק לגיטימי לגמרי מהגוף. ושם מתחילה הבעיה. במילה "לגיטימי".
לנו, הנשים, יש מודעות גבוהה עד כאב לכל חלק בגוף שלנו. רובנו לא נותנות לגיטימציה לכפות הרגליים בתור איבר סקסי, מפני שקשה מאוד לגרום להן להיראות טוב. פרצוף עקום עוד אפשר להסתיר במייק־אפ, גוף אפשר לחנוט במחוכים או להדק ולמצק בעזרת ספורט וניתוחים, אבל עם כפות הרגליים אין הרבה מה לעשות. באופן אישי, כמי שסובלת מתסביך כפות רגליים ידוע, אני בהחלט יכולה להבין את סרבניות הליקוק שפגשת. הן לא מסרבות בגלל שזאת סטייה מגעילה, או שיש להן התנגדות שיעריצו אותן גם שם. אבל קח את חוסר הביטחון שלנו, תערבב אותו עם חוסר הרגישות שלך — שאולי, ואולי לא, נובע מחרמנות פוסט־גירושים — תוסיף את העובדה שאתה מתנפל להן על הבהונות מיד כשהן מגיחות מהנעל, בסלון, באור מלא, בלי שהן מספיקות להתקלח ולארגן איזה פוינט חינני, והנה לך.
אתה מבין, צביק, לעולם אין לדעת מה רמת הטסטוסטרון בדמה של כוסית שפגשת במקום חשוך זה או אחר. אולי היא לא בעטה בך כי היא חושבת שאתה סוטה מגעיל, אלא כי היא חששה שלא תאהב את השערות שיש לה על הבוהן? אז תירגע, נסה שוב, והפעם עם הודעה מראש. ואם עומד לך מהדימוי האחרון, נסה שוב גם אצלי. אני מבטיחה לשתף פעולה, ומקווה שאתה אוהב ללקק גם פאנלים.