כשנה לאחר התקרית שבה נחטף רב"ט גלעד שליט, הכיר משרד הביטחון בסמ"ר ז' - מפקד כוח הסיור שהיה בין הראשונים שהגיעו לזירת האירוע סמוך לכרם-שלום - כנכה צה"ל, בעיקר על רקע מצבו הנפשי. "אני סובל ממחשבות טורדניות, מצב רוח ירוד ודיכאון. אינני צופה בטלוויזיה מחשש שיזכירו את גלעד", סיפר החייל ל-ynet על מצבו בתקופה שחלפה מאז האירוע הקשה. "הוועדה באגף השיקום קבעה שמדובר בתסמונת פוסט-טראומטית עם ירידה ניכרת בתפקוד".
הוועדה קבעה 55 אחוזי נכות ל-ז' (26), איש צבא קבע ששירת בגדוד הסיור המדברי. בבוקר האירוע חש ז' עם חבריו לאזור לאחר ששמע קולות נפץ וירי פצצות מרגמה. עם הגיעו למקום זיהה נגמ"ש בוער וכמה מחבלים יורים לעברו.
בתצהיר שהגיש לפני כמה חודשים למשרד הביטחון באמצעות עו"ד אלי סבן, תיאר ז' במלותיו את הטנק שממנו נחטף שליט. בתקרית נהרגו מפקד הטנק, סגן חנן ברק, ואיש הצוות, סמ"ר פבל סלוצקר. "ראינו כי ליד הטנק מוטלות שתי גופות... הוריתי לחלצן", תיאר ז'. "הפעילות היתה תחת אש תופת. ירו טילים וזרקו רימונים... יצאנו בנס מהקרב שנמשך 45 דקות. חילצנו את הגופות ואת החייל הפצוע, וגילינו כי חייל אחד נעלם".

הנגמ"ש שהותקף באירוע החטיפה, יוני 2006 (צילום ארכיון: אמיר כהן)
בהמשך תיאר סמ"ר ז' כיצד נפצע בעצמו במהלך הסתערות והרדיפה אחר אחד המחבלים ופונה לבית חולים. כשהפצעים החלו להגליד, נותר ז' לא רק עם הכאבים הפיזיים, אלא גם עם כאב נפשי שמנע ממנו לשוב לצבא, ניפץ את חלומו לצאת לקורס קצינים ואף גרם לתהפוכות במצבו האישי. לדבריו, אירועי כרם-שלום שבים אליו בחלומות. הוא החל טיפול המתאים לתגובות קרב במרפאה פסיכיאטרית, אך הפך מאדם רגוע וחברותי לאיש עצבני וחסר מנוח.
בתביעתו למשרד הביטחון דרש החייל הפצוע הכרה בו כנכה צה"ל - פיזית ונפשית. הדיון בעניינו הסתיים השבוע לאחר שהוועדה דנה בנושא. בפן הפיזי נקבעו לסמ"ר ז' 25 אחוזי נכות בגין פציעות בעינו, בידיו ובפניו. הוועדה קבעה כי הוא זכאי ל-30 אחוזי נכות נוספים בגין הפגיעה הנפשית. בהחלטתם בעניינו של ז' כתבו חברי הוועדה: "אדם דכאוני, יש רגעים שעומד לפרוץ בבכי... עצבנות יתר וסף גירוי נמוך... ירידה ניכרת בקשרים בין-אישיים עם המשפחה והחברים".
עו"ד סבן, המתמחה בתביעות מול משרד הביטחון, אמר ל-ynet כי תביעתו של ז' להכיר בו כנכה צה"ל - הן מההיבט הפיזי הן מההיבט הנפשי - היתה ראויה להתקבל, וכי הוא שבע רצון מההחלטה. "הוא נפצע באירוע, אבל מעבר לקושי הפיזי הוא סוחב קשיים נפשיים לא פשוטים. ההכרה בו תסייע לו בטיפול ובמאבק היומיומי שלו לחזור לעצמו. כולי תקווה כי עם הזמן מצבו ילך וישתפר".